 |
ההבדל הוא שקניין פיזי שייך לבעליו לא בגלל שהוא ייצר אותו או הרכיב אותו בצורה מסוימת, אלא בגלל שהחומרים הפיזיים מהם מורכב הקניין (או המקבילות שלהם בקרקע וכולי) הם בבעלותו. זה מעניין, כי זה ככה למרות שההרכבה של החומרים באופן מסוים יכולה להיות הדבר שנתן לקניין את ערכו. למשל, יצרן מכוניות שמרכיב מכונית מחומרי גלם. ובכל זאת, אנחנו בד"כ מעדיפים להשאיר את נושא הערך של הקניין להתדיינות חופשית בין בני אדם ולא מנסים לקבוע את מחירן של מכוניות ע"י המדינה.
אם נחזור מספר הודעות אחורה, אני לא חושב שיהיה נכון לתאר את זה כמשוואה של "קניין רוחני = פרי החשיבה". יש הרבה פירות כאלה שלא מקבלים הגנה. האידאל הוא שרק רעיונות מקוריים יקבלו הגנה. וההצדקה - בגלל שאנחנו מעוניינים לעודד אנשים לחשוב על רעיונות כאלה, להשקיע בהם ולחלוק אותם עם החברה כולה (הצדקה תועלתנית). זאת בדיוק סוג ההצדקה שתומכי השוק החופשי אמורים לדחות. הם מתנגדים למעורבות של המדינה בעידוד "מלמעלה" של פעולות של אנשים, והם רואים עידוד כזה כסוג של כפייה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש