בתשובה לidan, 19/11/05 16:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בכוונה דיברתי על *תרבויות* המוצא, שהיו ועודן כאלה (למרות שבחלק מן המדינות באפריקה כבר ישנן בחירות), גם אם למרבה השמחה הן בכיוון הנכון. בחברות הערביות לעומת זאת, העמים עצמם מתנגדים לדמוקרטיה (בשטחים המצב טוב יחסית מבחינה זו). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כבר יש מפלגות ויש בחירות, אבל גם דברים נוספים, בדרך לדבר האמיתי שיקח כנראה כמה דורות עד שיופנם: "כותרת: הדור החדש של המנהיגות האפריקאית נשיא אוגנדה, יוברי מוסווני: שיקם את כלכלתה של מדינתו אחרי שנחרבה בשני עשורים של מלחמת אזרחים; טיפל באופן יעיל בהתפשטות מגפת האיידס שולט במדינתו 19 שנה, ומבקש כעת לשנות את החוקה כדי לרוץ שוב. כלא מנהיגי אופוזיציה ומנע פרסומים בעיתונות שפגעו בו נשיא רואנדה, פול קגאמה: ב-94' הוביל את ההשתלטות על מדינתו, הפסיק את רצח העם וייצב את המשטר. איפשר בחירות והפך את רואנדה למעצמה אזורית כלא את הנשיא הקודם, פסטר ביזימונגו. היה מיוזמי מלחמת קונגו, שבה נהרגו כ-4 מיליון בני אדם, ובמהלכה בזז צבאו את קונגו ר"מ אתיופיה, מלס זינאווי: לאחר 17 שנות מלחמת גרילה, הפיל ב-95' את משטרו של הרודן מנגיסטו היילה מאריאם, וייסד לראשונה דמוקרטיה רב מפלגתית אתיופיה היא עדיין אחת המדינות העניות ביותר בעולם; רבים ממתנגדי המשטר נכלאו, והפגנות נגד זיופי בחירות דוכאו ביד קשה" (מתוך http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |