בתשובה להאייל האלמוני, 19/11/05 17:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
משה קליין, מצליח לעניין אנשים שהוא פוגש בנסיעה ברכבת בשינוי התפיסה של שפת המתמטיקה, גם אם הם אינם מתמטיקאים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
<דמיין כאן קישור לתגובה שלי על גננות ודמגוגיה> | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת ענווה של תלמיד, לא תזיק לך בכלל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובות שלך ושל שדמי יש כל כך הרבה ענווה1, כך שלא נשאר לאייל הצעיר מהיכן לגייס אותה. _________ 1 ענווה מן הסוג שגורם לי לרצות להגיד "נארף" או "זורט", כל פעם שאני מסיים לקרוא אותן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נארף" ו"זורט"? האם אלה מלים שהומצאו לצורך הדיון המרתק הזה, או שיש להן איזו היסטוריה כללית כל שהיא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(למרבה הזוועה, עדיין אין ערך בעברית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה. קרי, נאזרופט. בקיצור, אין מלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דברי בפתיל זה, תמו בנקודה זו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |