בתשובה להאייל האלמוני, 21/11/05 0:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סלח לי, אבל לאור העובדה שאהרון ברק חשף כי התנגדותו למינוי גביזון לעליון נובעת בגלל האג'נדה שלה ולא בגלל סיבות מקצועיות, התגובה שלך, אפעס, נראית מגוחכת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתקשה להבין את הקשר בין הסייפא לרישא שלך. ובכל מקרה, לא ענית על שאלתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה דוגמה אופיינית, ומסוכנת מאין כמוה, של האג'נדה של גביזון וסכנתה לדמוקרטיה. בזמנו כפה בית המפשט העליון על יצחק רבין ז''ל להשעות ממשלתו את אריה דרעי לאחר שהוגש נגדו כתב אישום על עברת שחיתות, ולאחר שרבין סרב לקבל את חוות דעת היועץ המשפטי. גביזון התנגדה בחריפות להתערבות בית המשפט בנוא זה וטענה שמינוי שרים אינו נושא שבית המשפט מוסמך להתערב בו. גביזון אף הגדילה והרעה לעשות בטענה כי לולא סילק רבין את דרעי, לא היתה ש''ס פורשת מהממשלה, התמכה בהסכמי אוסלו היתה גדולה יותר וייתכן שרבין לא היה נרצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה כאן מסוכן לדמוקרטיה, בדיוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להתערב בהחלטת ראש הממשלה שלא לפטר שר מושחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי רצוי שלבית המשפט באמת לא תהיה סמכות כזו? שענייני פוליטיקה ישארו ברשותו של הבוחר, שיעניש את הפוליטיקאי המושחת (לכאורה או לא לכאורה) בקלפי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא. גביזון לא אסרה על ראש הממשלה לפטר שר מושחת, היא רק התנגדה שבית המשפט יכפה עליו את הפיטורין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה, לעזאזל, לחברי כנסת יש חסינות דיפלומטית? האם דמם סמוק יותר? אם אני, כאזרח במדינת ישראל, אקח שוחד, כספים שלא מיועדים לי, או אבצע כל עבירה אחרת, אשפט והוענש על מעשיי (בדין) ללא כחל וסרק. למה לאותו פוליטיקאי המערכת מתייחסת אחרת. דווקא הוא, שאמור לייצג אותי, האזרח הקטן, ושאולי, בעולם אידאלי, אמור להוות עבורי מעין מודל, זוכה ליחס מקל שכזה. כל אותם משפטנים וחברי כנסת שנמנעים, או מונעים, מהתערבות משפטית לגטימית תחת אצטלה של חוקים כגון חסינות וכיוצא בהם, את מי הם משרתים למעשה? כיצד הם משרתים אותי? איפה זה מעמיד את אזרחי המדינה מולם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לדיפלומטים יש חסינות דיפלומטית. לחברי כנסת יש סתם חסינות, שנועדה, למשל, כדי למנוע ניצול לרעה של המערכת המשפטית על ידי השלטון נגד האופוזיציה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז סתם חסינות. האם אינך סבור, עם זאת, שהחסינות מכסה גם כאשר הסכנה אותך ציינת אינה אורבת לפתחם? במילים אחרות, האם החסינות לא מנוצלת ולמעשה נותנת לחבר הכנסת "רשות" לבצע עבירות שלי ולך אסור לעשות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שהרי לשם כך הגדירה הכנסת מנגנונים המאפשרים לשלול את החסינות במקרה שהוא ביצע עבירות אלו לא לתכלית מילוי תפקידו כחבר כנסת. ראה למשל דיון 2406. הנה גם חוק החסינות: http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/knes_hok_... (אני לא יודע אם הנוסח שם מעודכן בהתאם) - עיון בו יראה שהחסינות אינה בלתי מוגבלת (למשל: "חבר הכנסת לא ייעצר אלא אם נתפש בשעה שעשה מעשה פשע שיש עמו שימוש בכוח או הפרעת השלום או בגידה.", כלומר בתנאים מסוימים חבר כנסת *כן* יעצר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל לחברי הכנסת אכן יש חסינות (מוגזמת), אבל לא דיפלומטית. חוץ מזה, פסיקת בג"ץ ודעתה הנגדית של פרופ' גביזון לא התיחסו כלל לנושא החסינות או ההעמדה לדין, אלא לשאלה האם ראש הממשלה *חייב* לפטר שר המואשם בפלילים. אם אתה כאזרח במדינת ישראל, תקח שוחד, כספים שלא מיועדים לך, או תבצע כל עבירה אחרת, יש להניח כי אכן תועמד לדין. באותה מידה יש להניח כי איש לא יכריח את הממונה עליך לפטר אותך. ודאי שלא רק מעצם העמדתך לדין ובטרם הורשעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להזכירך - דובר אז על מהלך דו ראשי - דרעי לא יפוטר, ויקבל חנינה. רק בזכות בית המשפט הגבוה לצדק נמנע הבזיון והשחיתות הזו. בית המשפט קבע תקדים חשוב כי שר המואשם בעברה שיש עמה קלון לא יכול לשמש כשר. כך זה מקובל בכל המדינות המתוקנות. ויש לי חדשות בשבילך - כל אדם שיואשם בלקיחת שוחד יושעה מעבודתו מייד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע נישול פוליטיקאי ממעמדו הפוליטי עקב הגשת כתב אישום היא "תקדים חשוב"? הגשת כתב אישום נעשית מטעם הפרקליטות בהליך חסוי שאינו נתון לבקרה כלשהי. אין שום מנגנון אחריות אישית במקרה של הגשת כתב אישום נגד פוליטיקאי המזוכה בבית המשפט. אין שום בלמים ואיזונים. באופן מעשי נתנת רשות בידי הפרקליטות לסיים את הקריירה הפוליטית של פוליטיקאי, בין אם ימצא אשם במשפטו ובין אם לאו. יותר כך, אם מדובר בפוליטיקאי בכיר, לא רק גורלו האישי של הפוליטיקאי מוטל בכף. הפרקליטות יכולה, בעידן של פוליטיקה אישית, להשפיע על דרכה של המדינה. הפרקליטות הופכת למוקד כח פוליטי. האם אין חשש להטיה פוליטית בהחלטת הפרקליטות להעמיד לדין? ראינו בפרשת האי היווני שהחלטה כזאת אינה תמיד בבחינת מדע מדויק. בישראל מקובל שפוליטיקאים בכירים נתונים במצב של חקירה כרונית, הנמשכת שנים על שנים. חרב דמוקלס זו לפעמים רדומה ולפעמים מתעוררת לחיים חדשים בצורה של מהלכי חקירה והדלפות. האם אין חשש שפוליטיקאי יחשוב שמעשיו יקרבוהו ומעשיו ירחיקוהו? האם אין חשש לסחיטת פוליטיקאים ע"י הפרקליטות? אם מאמינים אמונה עיוורת ודטרמיניסטית בישרת הפרקליטות ובשחיתות הפוליטיקאים הנחקרים, הכל בסדר. אבל מה יעשה מי שחושש שמערכת סגורה, הירארכית (אריסטוקראטית?) וחסינה יחסית לבקורת כמו הפרקליטות, חשופה לסכנת שחיתות אפילו יותר מהמערכת הפוליטית שבאופן יחסי פתוחה יותר, לעומתית ונתונה לביקורת מתמדת של התקשורת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Parliament members are judged by internal means rather then public. לצערנו הרב שחיתות זה תופעה שקיימת בכל רחבי תבל ואין מה לעשות בנידון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכמות כאן היא האיכות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שבית המשפט לא ימנה את השרים וגמרנו. מעצם הגעתם לתפקיד שרים הם מושחתים. השאלה רק אם הגישו נגדם כתב אישום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהתמיכה הביזארית של איילים תומכי ימין במועמדותה של פרופ' גביזון מבלבלת את כל התמונה. אם הבנתי נכון (מפי אחד מעורכי הדין שהסבירו את עמדת השופט ברק) האג'נדה של גביזון היא שבית המשפט העליון צריך להתרכז בשפיטה פלילית ואזרחית ולהתרחק מענייני חקיקה ושלטון ככל האפשר. הדוגמה שהובאה (ע''י אותו העו''ד) היא שבית המשפט העליון צריך לדון את דינו של גנב שהורשע בעזרת ראיות פגומות ולא לעסוק בענייני גדר ההפרדה. עמדה זו של גביזון (שאישית אני נוטה אליה) עומדת בסתירה חזיתית לתפיסת ''מלוא כל העולם משפט'' של ברק. מכאן אפשר להבין מדוע חסידי ברק רואים את עמדת גביזון כמסכנת את הדמוקרטיה. לטענתם, גישתה, משמעותה צמצום זכות העמידה בפני בית המשפט העליון והתרחקותו מן המלחמה בשחיתות השלטונית ומביקורת שיפוטית ופסילה של חקיקת הכנסת. אני איני בטוח שזהו אכן המצב. לא נראה לי שגביזון מתנגדת למלחמה בשחיתות אישית. הדוגמה שהובאה (גירוש מנהיגי החמאס) היא לדעתי הדוגמה המאפיינת נכון את המחלוקת. לא היה כאן עניין של שחיתות אישית או ניצול לרעה של כח שלטוני נגד אזרחים פשוטים. ברק ראה לנכון להגן על זכויות האדם הפושע של המגורשים ואילו גביזון ראתה בכך עניין מדיני-שלטוני שעל רשות השיפוט לרחוק ממנו. ע''פ ההסבר הזה לא ברור מה לחסידי הימין הפוליטי בויכוח הזה (מבחינתם הרי זה נבל וזו טריפה). ''תמיכת'' הימין בפרופ' גביזון היא כנראה כרגיל, סתם בחישה במים עכורים ואולי גם נסיון לפגוע בשלטון החוק ולסמוך את מעמד הרבנים וההלכה הדתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, לא הכל שפיט? אני דווקא מביןו מה קוסם לאותם אנשי ימין בגישתה של פרופ' גבינזון. היא מעוניינת לצמצם את סמכויותיו ולקצץ את יכולותיו ובכך להחיל את החוק רק על מה שנעשה בתחומי הקו הירוק מבלי לגעת בסוגיות הפליליות העולות מיחסה של ישראל לתושבים ולאדמות של השטחים הכבושים. ככה נוכל להגיע לחזון (של מי הוא היה?) של "בלי בג"צ ובלי בצלם".נוכל להתנהל בשטחים כראות עיננו, מבלי לפזול לבית המשפט ולבקש את רשותו. גבינזון, כאמור, מסוכנת. יש להוקיע אותה. אסור שתהיה לה דריסת רגל בבית המשפט העליון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכבדו ויציעו מועמד ראוי מטעמם ויפסיקו להתחבא מאחורי שלוחי מצווה שהם בבחינת "תינוקות שנשבו" כביכול ועתידים שלא ברצונם לשמש בסופו של דבר כ"חמורו של המשיח". (נ.ב. האם יש אסמכתא לדעה שגביזון מתנגדת לשפיטה של פעילות יהודית שלא ברשות ובסמכות בשטחי יו"ש?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסוכנת? שוב אני תוהה, האם הבעיה אצל הימניים או הבעיה היא אצל השמאלנים (שאני ביניהם), שרואים את הימניים מנפנפים בפרופ' גביזון. אני אחזור שוב. פרופ' גביזון היא אדם פרטי, ולמרות שחלק מדעותיה על מערכת המשפט מסתדרות איכשהו עם איזושהי תפיסה ימנית שמנסה לכרסם בסמכויותיו, תפיסת העולם שלה אולטרה-שמאלנית בהרבה מנושאי היום, עוד מהתקופה שעמדה בראש האגודה לזכויות האזרח. המחשבה שבגלל שהימין הישראלי תומך בגברת גביזון, היא תהיה איזשהו פודל של הימין בבית המשפט העליון, היא שטחית ומסתמכת על פחד ולא על עובדות. בנושא זכויות האדם, גם (ואולי בעיקר) של פלסטינים, אני בטוח שלא תהיה חריפה ומגנה ממנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צריך להתבייש בדברך . כל אחד שהשקפת עולמו שונה משל נשיא בית המשפט אז הוא קוטל אותו . היא אחת מעורכי הדין הטובים בארץ. וכן יש סוגיות שבהם לא צריך ללכת לבג''ץ עליהם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרופ' גביזון איננה - ולא הייתה מעולם - עורכת דין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שהיא הוסמכה כעורכת דין ורשומה בפנקס עורכי הדין, גם אם אינה עוסקת בפרקטיקה. ממילא, אם לא היתה עורכת דין, לא היתה יכולה להתמנות כשופטת, ושרת המשפטים לא היתה מעלה את שמה כמועמדת (בפעם השניה!) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על סמך מה אתה מניח את זה? (עוד בפרט אחרי שנאמר כאן שהיו בבית המשפט העליון שופטים שכלל לא באו מתחום המשפטים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפשתי כאן: http://www.israelbar.org.il/lawyer_list.asp השדה היחיד שמילאתי היה שם משפחה: גביזון היו 6 תוצאות, אבל אף אחת מהן לא היתה "רות גביזון" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לא עורך דין, אלא סתם "משפטאי מובהק." יכול להתמנות לשופט בבית המשפט העליון. http://elyon1.court.gov.il/heb/laws/chok_alef.htm | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא לא מופיע בספר עורכי הדין: (לא שזאת ראייה חד משמעית.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקורות החיים שלה כאן (http://www.nfc.co.il/archive/006-D-50-00.html?tag=12...) כתוב שהיא הצטרפה ללשכת עורכי הדין ב 1969. אני מאמין ומקווה שאין כאן התהדרות בנוצות לא לה כדוגמת פרשת עדנה ארבל והתואר השני הפיקטיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שהיא הצטרפה ללשכת עורכי הדין, והחליטה להפסיק לשלם את דמי החבר כשהפסיקה לעבוד כעורכת דין פעילה. יש הרבה כאלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא מעולם לא התחילה לעסוק בפרקטיקה פרטית, אלא בקריירה אקדמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובר כאן שפרופסור שפורש מהאקדמיה מפסיק להיות פרופסור (אבל נשאר דוקטור אם היה כזה קודם). האם עו"ד שפורש מהלשכה נשאר עו"ד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבהיר שוב: היא לא פרשה מהלשכה. עו"ד שמפסיק (או לר מתחיל) לעסוק בפרקטיקה בוחר במסלול שנקרא "חברות מוגבלת": כל זכויותיו נשמרות (הוא יכול לחדש את חברותו בכל רגע בכפוף לתשלום דמי חברות), הוא לא רשום בפנקס ואסור לו לפעול כעו"ד, אך מצד שני אינו משלם דמי חברות. סעיף 52 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עו''ד לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. האם עיוות שמה נעשה במתכוון כדי להלעיג עליה? ב. יש כאן הוכחה - שוב - לפוליטיזציה של מערכת המשפט בכלל, ושל בג"צ בפרט, אותה פוליטיזציה שגורמת לירידת קרנו כפי שמשתקפת אף בסקר בלתי מדעי ובלתי מחייב זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פניו, מה שכתבת כאן זו הוצאת דיבה. בייחוד החלק האחרון. תן בבקשה לינק ברור לדברים של פרופסור גביזון, כדי שנוכל לשפוט למה התכוונה, או שתתנצל. לפי מיטב הבנתי, פרופסור גביזון היא בן אדם פרטי, ולמרות שיש לה דיעות ברוב נושאי היום, כמו לדמויות ציבוריות אחרות, היא לא מייצגת שום ''אג'נדה'' נסתרת או גוף פוליטי עם אג'נדות כאלה. כשגביזון מתייחסת לנושא מסויים, היא מביעה את דעתה הפרטית, ולא את דעתה על אהרון ברק. הבחירה להפוך את הדיון בגברת גביזון לדיון לאומי, ולהעמיד אותה ישירות מול היושב ראש, היא החלטה של המערכת הפוליטית מצד אחד, ושל אהרון ברק מהצד השני, היא לא החלטה שלה ולדעתי אם היו שואלים לדעתה היא הייתה שוללת את זה מכל וכל. ואפילו בדברים שאתה הבאת אני לא רואה את הסכנה לדמוקרטיה. זו בסך הכול דיעה לגיטימית שפשוט קשה לך לאכול אותה |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |