בתשובה לעומר, 25/11/05 10:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כרוניקה של היבהלות: א. מרוץ הטלפונים שלו לשרון עורר תחושה של היסטריה מחד גיסא, ובריונות מאידך גיסא. ב. נאומו העילג באנגלית: הבן אדם אינו יודע את מגבלותיו. אם אינו יודע אנגלית, שלא ינסה לדבר בשפה זו. ראש ממשלה חייב להכיר במגבלותיו. ג. הימנעותו מהצבעה על חוק חברות כח אדם. התירוץ שהיה אז עדיין רשמית בקואליציה קלוש להפליא. ד. נאום המצע שלו: הוא חבש כיפה, בלי שום סיבה נראית לעין. במקום ובזמן של חולין. הוא דיבר רק בגוף ראשון יחיד (*אני* אעשה, *אני* אדאג...), וניחוח ברקיסטי עלה באפי. הוא טישטש את ההבדלים בינו לבין שרון כמיטב יכולתו. מאוד מדכא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זו תשובה רק על חצי מהשאלה. בין להתאכזב מפרץ לבין להעדיף עליו את שרון יש מרחק גדול (בייחוד עבור מי שמפלגת הבית שלה היא חד"ש). אז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרתי, אני אעדיף את שרון במידה שתמשיך מגמת ההיבהלות. למשל, אם ייראה לי שפרץ הולך ונדמה יותר לברק, חלילה. במקרה כזה, יהיה לי דחוף יותר להימנע ממנו כראש ממשלה מאשר לתרום את קולי לכל מפלגה אחרת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |