בתשובה לשוקי שמאל, 26/11/05 8:44
שטויות במיץ בהארץ 348943
אני חושב שפרשת מוסאדק מראה בדיוק את מה שכתבתי. היא מראה על הקשר הסימביוטי שבין התאגידים למדיניות החוץ של ארה''ב.
שטויות במיץ בהארץ 348947
אם אתה טוען:
א. דמוקרטיזציה נוגדת את האינטרסים התאגידיים.
ב. האידיאולוגיה החדשמרנית נגזרת מן הרצון לספק ולהצדיק את האינטרסים התאגידיים.
הרי שאתה נקלע לסתירה, שכן החדשמרנים דוגלים לפחות דה יורה בדמוקרטיזציה כאמצעי ומטרה מרכזית של מדיניות החוץ האמריקנית.
עובדתית, לגבי המהלכים שננקטו בעירק בנוגע לתעשיית הנפט, הסכמתי איתך שהם היו שירות גס ובוטה של האינטרסים של תאגידי הנפט הבריטים והאמריקאיים. המחלוקת יכולה להיות אם מדובר בסיבה או מסובב. העליתי את האפשרות שהאמריקאים פעלו בעירק ממניעים כלליים יותר ומאחר והיתה חפיפת אינטרסים בין השלטון האמריקאי לבין תאגידי הנפט, בוש פעל כפי שפעל כדי לבסס ולממש את התמיכה של התאגידים.
הסכמתי איתך גם לגבי הספקות לגבי האותנטיות והעומק של תמיכת החדשמרנים בדמוקרטיזציה. בהחלט יתכן שכאשר משטרים דמוקרטיים חדשים יתנגשו עם אינטרסים תאגידים, החדשמרנים יטענו שהמשטרים אינם דמוקרטיים או שוק-חופשיסטים מספיק. נכון לעכשיו החדשמרנים מצדדים בדמוקרטיזציה גם באמריקה הלטינית ולא ברור לי איך לפרש זאת. האם כהתנגדות לחונטות או כהתנגדות למשטרים הדמוקרטיים הנוכחיים של אמריקה הלטינית.
בכל אופן כדאי לזכור שמי שמנווט את מדיניות החוץ של ארה"ב הם בוש וממשלו ולא כותבי המאמרים בקומנטרי. מהו עומק השפעתם, הוא נושא שנוי במחלוקת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים