בתשובה לשוקי שמאל, 19/11/05 13:19
מהומות בצרפת - סיכום ביניים 348944
א. אתה מעלה כאן לא מעט טענות אך מסכים בנקודה זו עם פינקלראוט , אז ניחא. כמובן, זה אחרי האשמתו במשהו – למשל בכך שהוא ענה על שאלת העיתונאי באופן לא מקורי. אבל זה מתחבר לרגשותיך המיוחדים כלפי אותו יהודי, סליחה, בן-דת-משה-בביתו-ואדם-בצאתו כפי שאלו באים לידי ביטוי בהקדמה.

ב. לגבי הכסף והבחורות – את זה דווקא לא ציטטתי, משום שהוא לא הביע היטב היבט זה. הנקודה כאן היא שבאופן טבעי, בני תרבויות נחשלות מקדימים לצרוך את התפוקות החומריות של העולם החופשי, הרבה קודם לאימוץ הערכים והמנטליות שיצרו אותם – קרי: סקרנות, השכלה, חופש וסולידריות לאומית (לכל הפחות). בעולם הערבי (ובפרט בזה החופשי, בו אין הגמוניה ערבית – ישראל, אירופה, ארה"ב ואוסטרליה ) המצב קשה הרבה יותר שכן שם מדובר בנוסף גם ב*סירוב* לאמץ ערכים אלו. מדינות הנפט הן דוגמא נאה לכך.

אך גם בנוגע לכלל המהגרים שם נראה לי שלצרפת יש בעייה מיוחדת - השמאל הצרפתי. נראה לי שבמדינה זו, אולי יותר מבכל חברה חופשית הקולטת מהגרים בני תרבויות לא חופשיות, זוכים המהגרים בתיווך האמנים והמשכילים שלהם הבאים במגע עם האינטיליגנציה הצרפתית, לעידוד "פוסט-קולוניאליסטי" - שבפועל הוא שנאת העולם החופשי והתבדלות מפני דורסנותו התרבותית/קפיטליסטית/פטריאכלית וכל שאר בון-טון השנאה הפוסט-הומניסטית של עשרות השנים האחרונות.

אבל לא בדקתי עד כמה זה באמת שונה בצרפת יותר מאשר בגרמניה למשל...
מהומות בצרפת - סיכום ביניים 348959
סולידריות לאומית, ככל סולידאריות, היא עניין הדדי. קשה מאוד להרגיש סולידאריות עם אנשים שאינם מגלים רגש כזה כלפיך.
סקרנות? אפילו אצל הצרפתים אינני בטוחה כמה נשאר מזה היום.
תפוקות חומריות ותרבות חומרית בכלל בולטות בשטח הרבה יותר מאלה הרוחניות. כשאתה רואה מכונית ברחוב, אתה רואה את המכונית, לא את המח שהגה אותה. הן גם הרבה יותר קלות לחיקוי - או לפחות כמושא תשוקה. כדי לקנות בגד משובח די שתאסוף די כסף בשבילו. כדי להיות מסוגל לדון בפוקו או שרדינגר אתה צריך לעשות דרך ארוכה מאוד של השכלה, שדורשת תשתית רחבה. קשה לספק אותה לעצמך.
ואגב, מה שאמרת נכון במקרים רבים גם למהגרים מארצות דמוקרטיות ומפותחות. לפני שנים אחדות ראיינו בטלוויזיה בני ישראלים בחו"ל. כשאחד הילדים התבקש להסביר מדוע טוב לו יותר באמריקה, הוא אמר, "כאן הרבה יותר מעניין. יש על מה לדבר. למשל, לכל הילדים יש אופניים, ואפשר לדבר עליהם..."

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים