בתשובה לניתאי ארטנשטיין, 13/09/01 1:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. יפן אמנם נמצאת במיתון, אגב גם ארה"ב נמצאת בהאטה. למרות הכל - יפן היא היחידה שנמצאת בעמדה להוות גורם שווה-ערך ועוצמה לארה"ב בעתיד הקרוב. 2. הנטינגטון עצמו אומר שהתאוריה שלו לא נועדה לתאר את הכל. לא רק זאת, אלא גם שהיא מאוד מוגבלת בזמן. הוא טוען כי היא תהיה נכונה לסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, אך יתכן (לדעתו) כי היא כבר לא תהיה נכונה לאמצע המאה שלנו. על כן, לדעתי, הטענה כאילו גישתו היא פופוליטסית מעידה, יותר מכל, על כך שלא קראת את דבריו. 3. ארה"ב שולטת במדינות שציינת - אבל אני הרי אמרתי במפורש שאין מדובר בחלוקה למדינות, אלא לציבורים. במערב - הציבורים הללו מאוגדים במדינות, אבל במדינות הערביות, המשטר פועל כנגד רצון הציבור, ולכן הוא (הם, למעשה) ימשיכו להחלש, בעת שארגונים א-ממשלתיים, כגון ארגוני הטרור, יתחזקו ויחליפו אותם. לדעתי. 4. היא לא משנה את מאזן הכוחות, אבל היא מגדירה את המפה. 5. מה איתה, באמת? זה שהדעות שלך שונות משלי לא אומר שהדעות שלי, ניתאי, מופרכות ו"לא בפרופורציה". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, עלי לציין שדברי לא נועדו לסתור לגמרי את מאמרך, אלא אך ורק להאיר עובדות שקצת ממתנות את החזיון האפוקליפטי-משהו שהיצגת. ראשית, לגבי יפן. בעוד שארה"ב יוצאת רק עכשיו מתקופת הצמיחה בין הארוכות בתולדותיה, יפן שרויה במיתון מאז תחילת שנות ה-90. היא כבר מזמן לא נמצאת בעמדת הכח שתיארת, מה גם שהכלכלה העולמית לא בנויה דווקא על מאבקים (לפחות כשמדינות מערביות סוחרות בינן לבין עצמן). שאל מישהו ב-Financial Times. את הנטינגטון דווקא קראתי, לצערי, ואני חושב שספרו רדוד ומרושל מבחינה מדעית. העובדה שהוא מגביל את התיאוריה שלו בזמן לא רלוונטית - הוא היה זוכה לבוז וללעז אם הוא היה טוען שהתיאוריה תהיה רלוונטית לנצח. גישתו היא פופוליסטית, בין היתר, משום שהוא מסתמך על הקסנופוביה של ה- WASP האמריקאי כלפי מוסלמים. הרישול המדעי שלו מתבטא באופן בולט בכך שהוא מתייחס באופן שולי לנושא הכלכלי. אני מסכים עם ההערכה שלך לגבי מדינות ערב. אבל ספק אם גם מנהיג פופולרי חדש שידיח את הדיקטטורים מהדור הישן יעז לתקוף את ארצות הברית חזיתית, או אף להפעיל בצורה בולטת ארגון פרה-צבאי נגדה. הסכנה הגדולה ביותר ל"תרבות המערב", שהיא בחלקה הגדול תרבות של קסנופוביה ושנאת הזר, היא דווקא ההגירה למדינות אירופה, שהולכת ומתגברת. אבל זה כבר נושא אחר, ואם זכרוני אינו מטעני, הנטינגטון לא התייחס אליו. ולחזור להשלכות של ההתקפה על ארה"ב, אני לא חושב שהיא "משנה את המפה" בצורה כלשהי. היא תדחוף את הנשיא לפעול נגד גופים מסויימים, אך ספק אם הוא יפעל בצורה נחרצת נגד דמויות כמו סדאם חוסיין. הרי אם האמריקאים היו רוצים להפיל אותו, הם היו יכולים לעשות זאת מזמן, כפי שעשו עם מילושביץ. לדעתי, היוזמה תוגבל למתקפה מסוג כלשהו על אפגניסטן, מהלך שהשלכותיו קשות לחיזוי אך בשום מקרה לא דרסטיות כפי שאתה מנסה להציג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם קראת את ספרו של הנטינגטון לא היטבת לקרוא. התזה שלו בספר מגובה לכל אורכו בעובדות. הוא בהחלט מתייחס לנושא הכלכלה וגם לנושא ההגירה לארצות המערב בכלל וההגירה המוסלמית לשם בפרט. את המגע המחודש בין האיסלאם למערב כתוצאה מההגירה הוא מונה כאחת הסיבות להתפרצות המחודשת של מאבק הציוויליזציות בין המערב לאיסלאם (ראה התייחסות נוספת לעניין זה בהודעתי בהמשך האשכול.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר וקראתי את הספר לפני שלוש שנים, בהחלט אפשרי שזכרוני בגד בי. בכל מקרה, בלטה בעיני העובדה שהוא לא התייחס כלל, לדוגמא, לכוח הרב שצוברים התאגידים הגדולים בזירה הבינלאומית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמאפיין את תרבות המערב (או לפחות את התנהגותן של כמה קבוצות משפיעות המשתייכות לתרבות זו) אינו ה''קסנופוביה'' אלא ה''קסנופיליה'', האובססיה להגן על הזר, על זכויותיו ועל צדקתו בכל מחיר, גם אם מדובר בזר שהוא פרימיטיבי ורצחני. אבל אפילו אם נניח שקיים במערב יחס עוין שאינו מוצדק כלפי זרים, ודאי שהוא אינו מאפיין את המערב, משום שהקסנופוביה קיימת בכל תרבות, ואילו התרבות המערבית היא כנראה הפחות קסנופובית בתרבויות שהתקיימו בזמן מן הזמנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האובססיה להגן על הזר"? ואני מניח שכדוגמא תיתן את תקופת הקולוניאליזם, נכון? צפוי משהו. קסנופוביה אכן קיימת בכל תרבות, והיא בבסיסה חלק מהאופי האנושי. אבל הנסיון להציג את תרבות המערב כתרבות כה נעלה ונאורה הוא, איך נאמר, קצת מטופש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האובססיה להתקיף את הזר"? אני משער כי בתור דוגמא תיתן את תרבות האיסלם. צפוי משהו. קסנופיליה אכן קיימת בכל תרבות והיא בבסיסה חלק מהאופי האנושי. אבל הנסיון להציג את תרבות האיסלם כתרבות כה נאיבית ואווילית הוא, איך נאמר, קצת מטופש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתחיל להיות מודאג, אלכס. המעבר הזה בין תשובות משתפכות ואקדמיות לבין טריקים דמגוגיים זולים הוא קצת, הממם, חד מדי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |