בתשובה לאסף עמית, 13/09/01 14:26
שלום האויב וזמן המתכנס לנקודה 34996
מיכאל • בתשובה לאסף עמית יום ה', 13/9/2001, 16:35
בסיסמא הזו ובעקר במשתמע ממנה בהקשר בו היא נאמרת, יש הטעייה הגיונית: נכון שעם אויבים עושים לפעמים שלום. אבל אם כן, מה מגדיר אותם כאויבים? האם מגעי השלום, כלומר הם אויבים מכוח עשיית שלום? הסתבכת.

הדואליזם "אויבים-שלום" כרוך בשתי שלבים עוקבים בזמן:
שלב של "אויבים" בו קיימת מלחמה, ושלב עוקב אפשרי בו פוסקת המלחמה תוך עשיית שלום.
מכאן בוודאי לא נובע כי שלב המלחמה הוא גם שלב השלום, אלא נהפוך הוא, "במלחמה כמו במלחמה" ולא במלחמה כמו בשלום.
מאחורי ההטעיה הזו קיימת קריסת שני השלבים העוקבים בזמן לשלב יחיד, כלומר הזמן, במקום להתפס כניפרס לינארית-על פני משך-זמן מסוים, מתכנס לנקודה. וכבר התיחסתי לתפיסת זמן זאת ולהשלכותיה הבעיתיות במישור החברתי,במישור של עשייה מורכבת, במישור האירגוני/ניהולי, ובמישור ההיסטורי.

(ואולי הדבר נוגע גם לאובססיה מסויימת של שר בממשלה, שהמדגמים מצידם מאירים לו פנים אך לא המציאות בשטח; ומאידך גם עראפת מאיר לו פנים, אך למחרת הפגישה קיימת עליית מדרגה בטרור - העסק עובד כמו שעון. מדוע? שוב מיסתורי הסטטיסטיקה).
שלום האויב וזמן המתכנס לנקודה 57214
פעם הייתי • בתשובה למיכאל שבת, 16/2/2002, 22:55
מדוע מפחדים לקרוא לילד בשמו?.......מלחמה......אין מנוס מפניה ועם הבחירה למד על בשרו,פעם אחר פעם,מחירה המר של התעלמות מהצורך לשאת לשלוף ולנופף חרב......אמנן נאמר ליצחק והחרב אך נראה שהכוונה היתה ליעקב.....כשאין ברירה צריך להלחם.
המפתיע הוא שאת הלקח הזה מכירים הפלסתינאים ואילו אצלנו,עדיין שורר עקרון "הבלה בלה בלה"....
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות