בתשובה לרודי וגנר, 30/11/05 10:35
[לדגול בלוגיקה <> לחשוב בצורה לוגית] 350329
"תגיד, מה אתה אומר על העבודה של כהנמן שמראה שאנשים לא פועלים באופן הגיוני (לטובת עצמם) גם בשיקולים כלכליים פרופר?"

בלשון עממית קוראים לזה: טעות.
סוף סוף בשר! 350330
אני חשדתי שאתה חושב כך כבר הרבה זמן. בא לך לפרט?
סוף סוף בשר! 350399
"אני חשדתי שאתה חושב כך כבר הרבה זמן. בא לך לפרט?"

אני לא בטוח שיש מה לפרט. כהנמן תיאר הטיות קוגניטיביות, הגורמות לנו לפעול בצורה הסותרת את הדגם הלוגי האידאלי שלפיו אמורים בני אדם לפעול בעולם שבו יש להם ידע מושלם בכל זמן על כל הפרטים הנוגעים לפעולה ויכולת לפעול באופן המיטבי ביותר בכל סיטואציה.

כהנמן לא ממש גילה את אמריקה כשהצביע על כך שבפועל בני אדם אינם פועלים כך: הידע שלהם חלקי תמיד ויכולת הפעולה שלהם מוטה בכל מקרה בעקבות נטיותיהם, תפישותיהם השגויות, וכדומה. בסיטואציה של ידע חלקי, ניחוש, טעות, תהייה וטעייה הם חלק בלתי נפרד מהתנהגותו של אדם.

מה שכהנמן תרם, אם אני מבין נכון את הדברים, הוא פשוט מיון של כמה מהנטיות היותר אופייניות לשגות בסיטואציות מסוימות, וגם במיון הזה יש בעיה, כיוון שהסיטואציות הממשיות בחיינו הן בדרך כלל מורכבות יותר וסינתטיות פחות מהדגמים שלו, כך שהרבה פעמים הדוגמאות שלו מעוררות אותה תגובה כמו קוריוזים של "הידעתם..."
סוף סוף בשר! 350402
נדמה לי שמה שיפה בדוגמאות של כהנמן הוא שמתברר שאפילו במקרים של ידע *מושלם* אנשים מתנהגים בצורה "אירציונלית". אבל אולי מישהו שקרא את הספרים הרלוונטיים יוכל להרחיב.
סוף סוף בשר! 350417
אכן. גם בהינתן ידע מושלם של המציאות, ההתנהגות היא לא "רציונלית".

למשל, משחק פשוט - 100 דולר מונחים על השולחן. יוסי לוקח חלק מהם לפי בחירתו ודורית יכולה להחליט האם היא תקבל את מה שנשאר או שלא היא ולא יוסי יקבלו דבר. יוסי ודורית משחקים רק פעם אחת ואינם פוגשים זה את זה (יוסי יוצא מהחדר לפני שדורית נכנסת אליו)

בעולם של יוסי ודורית הרובוטריקים הרציונליים, יוסי לוקח 99 דולר ודורית לוקחת דולר, שהלא זה טוב יותר מכלום.

בעולם של אנשים "מוסריים", יוסי לוקח 50 דולר ודורית מסרבת לקבל פחות מ 50 דולר ומעדיפה לא לקבל דבר.

בעולם האמיתי מסתבר שהסף משתנה בין תרבויות. נדמה לי שדורית הגרמנייה תקבל 30 דולר בעוד שדורית הבריטית תקבל 40.

בעולם כזה אפשר לטעון שיוסי ה"רציונלי" צריך לברר או לנחש מהו הסכום המינימלי שדורית תקבל ולקחת סכום מתאים. כך יוסי הרציונלי יהיה למעשה בעמדת נחיתות מול יוסי ה"רציונלי".
סוף סוף בשר! 350594
"נדמה לי שמה שיפה בדוגמאות של כהנמן הוא שמתברר שאפילו במקרים של ידע *מושלם* אנשים מתנהגים בצורה "אירציונלית". אבל אולי מישהו שקרא את הספרים הרלוונטיים יוכל להרחיב."

אין פעולה לא רציונלית ולמעשה, אין גם ידע "מושלם". אחת הבעיות העיקריות בדוגמאות של כהנמן (ובאופן דומה ומאותן סיבות גם בתאוריות-הסבר נוסח תורת המשחקים) היא שהוא מניח שאפשר להניח שמספר המשתנים הפועלים ניתן להגבלה לצורך המשחק ולהתעלמות לצורך יישום.

משהו מעין הבא:
א. לצורך העיון התיאורטי אנו מניחים שבני האדם הפועלים בדגם שלנו הם יצורים רציונליים לחלוטין, שהידע שלהם מושלם, אף שמכירים כי מצב כזה אינו קיים במציאות (כלומר, לצורך הניסוי אנו מתעלמים ממספר משתנים)
ב. עורכים ניסוי פעולה שבו מתברר כי בני אדם נוטים לשגות באופן טיפוסי גם במצב של ידע מושלם ורציונליות מושלמת.
ג. מניחים כי המשתנים שהתעלמנו מהם בשלב א' אינם רלוונטיים.
ד. אשר על כן, ב' מאושר בניסוי.
סוף סוף בשר! 350600
לא הבנתי את שרשרת השיקולים שלך. הפרדת משתנים זה נוהג מקובל בכל המדעים, והוא בדרך כלל די מוצלח.
המחסור במידע מושלם איננו צריך להוות בעיה אם אתה יודע איזה מידע *כן* נמצא ברשות הנבדק, ומראה שיצור רציונלי, תחת הנתונים ש*כן* ידועים יפעל בצורה מסוימת, ואז מבצע את הניסוי. אם, לחילופין, אתה לא יודע איזה ידע יש בידי הנבדק, ההנחה של רציונליות הופכת לריקה.
סוף סוף בשר! 350645
"לא הבנתי את שרשרת השיקולים שלך. הפרדת משתנים זה נוהג מקובל בכל המדעים, והוא בדרך כלל די מוצלח".

בהחלט! אבל ההפרדה בין משתנים רלוונטיים ולא רלוונטיים אינה יכולה להיות סתמית ושרירותית, או על יסוד היכולת למדוד או לבדוק אותם, כפי שזה קיים כאן.
סוף סוף בשר! 351168
עצם העובדה שהתוצאה חזרתית ומובהקת מעידה על כך שהגורמים האקראיים בודדו כהלכה. אתה יכול לטעון שיש הסבר חלופי, אבל עד שאתה לא נותן אותו, ורצוי בתוספת ניסוי ביקורת מתאים, ההנחה של ''משתנים נסתרים'' היא ריקה.
סוף סוף בשר! 351236
''עצם העובדה שהתוצאה חזרתית ומובהקת מעידה על כך שהגורמים האקראיים בודדו כהלכה. אתה יכול לטעון שיש הסבר חלופי, אבל עד שאתה לא נותן אותו, ורצוי בתוספת ניסוי ביקורת מתאים, ההנחה של ''משתנים נסתרים'' היא ריקה.''

זה כמובן לא נכון. אתה יכול לבודד את המשתנים שמתחשק לך להתחשב בהם ולקבל בניסוי הוכחות חוזרות ונשנות עד אין קץ לטיעון שגוי.

לדוגמה, אני יכול לבנות ניסוי שבו המשתנים היחידים שלי הם אלוהים, כדור וקרקע, וההשערה הניסויית היא שאלוהים מצווה על כדורים לשוב וליפול אל הקרקע.

בניסויים של כהנמן ותורת המשחקים (וגם בענפים שונים של חקר כלכלי), אם אני מבין נכונה, ההשערה הבסיסית היא כי אדם שואף למקסם את תועלתו בכל מצב ומחזיק בידע מושלם ביחס למציאות. זו בחירה של משתנים מדידים בלבד, ומשום כך הניסויים הם בעלי ערך אנקדוטלי בלבד, לטעמי.
סוף סוף בשר! 351240
לא הבנתי, אתה יכול להדליק ולכבות את אלוהים בניסוי הכדורים שלך?
סוף סוף בשר! 351250
אינך מבין נכון, אבל אם אתה מוכן לחכות מעט אני מקוה שנוכל לשוחח על העניין בדיון אחר.
סוף סוף בשר! 351344
יש!
סוף סוף בשר! 351443
מצטרף ל"יש!"
סוף סוף בשר! 350446
"נטיותיהם, תפישותיהם השגויות" הם כוחות רציונליים? הם חשיבה לוגית?
סוף סוף בשר! 350589
""נטיותיהם, תפישותיהם השגויות" הם כוחות רציונליים? הם חשיבה לוגית?"

בוודאי. עבור האדם המחליט והפועל, אלו פרטי מידע הקיימים מבחינתו.

לדוגמה, נאמר שאתה שוקל בדעתך אם לאכול מנת חומוס בבית המזונות הנודע בשם "רוזן החומוס". נסיון העבר שלך אצל רוזן החומוס, קלקול קיבה שקיבלת סמוך למועד האכילה האחרון במוסד, ושלדעת חבריך ניתן לייחסו בוודאות לאותה אכילה, הטמפרטורה בחוץ, מידת הצפיפות במוסד, מועד הפגישה הבאה שלך, וכדומה – כל אלו הם פריטי מידע העומדים לרשותך לצורך קבלת החלטה.

לאדם הניצב וצופה בך מבחוץ, ההחלטה שלא להכנס ל"רוזן החומוס" אלא להמשיך וללכת עוד שש דקות עד ל"דוכס הפלפל" עשויה להיראות תמוהה ולא רציונלית, כביכול, אך על-בסיס המידע שלך והשיקולים שלך, זו החלטה רציונלית לחלוטין.

בכלל, אין חיה כזו החלטה "לא רציונלית" או פעולה "לא רציונלית". אפשר לדבר על פעולות רציונליות שהניבו תוצאות מוצלחות וכאלו שלא הניבו תוצאות מוצלחות. האחרונות, אינן פעולות לא רציונליות.
מבחן התוצאה 350591
כלומר כל פעם שהגעת בשלום הביתה אחרי שנהגת במהירות 160 קמ"ש בכביש השכונתי כשאתה שיכור כלוט, פעלת באופן רציונלי?
מבחן התוצאה 350592
*ב*כל פעם.
מבחן התוצאה 350646
"כלומר כל פעם שהגעת בשלום הביתה אחרי שנהגת במהירות 160 קמ"ש בכביש השכונתי כשאתה שיכור כלוט, פעלת באופן רציונלי?"

בוודאי. ייתכן ולא ישמעו תרועות הידד לאיכות קבלת ההחלטות שלך, אך היא רציונלית בהחלט.
מבחן התוצאה 350648
זה לא השימוש ש*אני* עושה במילה הזאת.
מבחן התוצאה 350652
"זה לא השימוש ש*אני* עושה במילה הזאת."

אלא שזה השימוש שאני עושה בו והוא מהווה נקודת מוצא לכל המאמר. ייתכן והשימוש בו היה טעות, כיוון שרבים מהמגיבים טענו מתוקף הבנתם האחרת את המונח, במקום כנגד הבנתם האחרת את הטיעון.
מבחן התוצאה 350689
כל פעם שהוא העתיק לתגובה שלו תגובות קודמות בעלות משפט אחד בלבד, הוא נהג בצורה אי-רציונלית.
סוף סוף בשר! 350622
לא זו השאלה רפי.

האם לרוב אנחנו באמת שוקלים בדעתנו, או פועלים לפי אינסטינקטים? ‏1
ואני אקדים אותך, לפני שתגיד שגם האינסטינקט הוא ראציונלי, ושבמח האחורי יש את אותו התהליך שמתחשב בפרמטרים כאלה ואחרים.
זה הרי לא מעניין.

חשיבה ראציונלית מבחינתי היא חשיבה מודעת. אתה מודע לפרמטרים, *רואה* אותם בעיני רוחך, ופועל לפיהם.
האינסטינקט, או החשיבה הלא ראציונלית, פועלת מתוך התת-מודע, או המחשבות שאתה לא *רואה* או שולט עליהן.

אם ניקח סתם דוגמא, יכול להיות שהעין שלך קלטה בזוית מישהי מושכת במיוחד נכנסת למסעדה השניה. אתה לא ממש מודע לזה, אבל המוח מספק לך החלטה מודעת אחרת, שקשורה למזג האויר, כדי לחפות על הדחף הראשוני שלך.

אולי כדאי שתגדיר מהי חשיבה לא-ראציונלית, אחרי שאמרת שכל חשיבה היא כן-ראציונלית. או שנעבור לדבר על חשיבה מודעת ולא מודעת.
סוף סוף בשר! 350649
"לא זו השאלה רפי."

אוקי, הגדרת "רציונלי" ו"לא רציונלי" באופן שונה משלי.

כפי שמסתבר מדברי, אין דבר כזה חשיבה לא רציונלית או חשיבה לא לוגית. כפי שכתבתי:
"חשיבה לוגית היא היכולת הקיימת אצל כל אדם להניח הנחות ולהסיק מהן מסקנות... החשיבה הלוגית היא הדרך היחידה שיש לאדם להבין את העולם ולפעול בו. במובן זה, המונח "חשיבה לוגית" הוא טאוטולוגיה: דרך אחרת אינה עולה על הדעת, ואף אינה יכולה לעלות על הדעת."
סוף סוף בשר! 350657
מאחר שאתה (כנראה) מגדיר "חשיבה לוגית" או "רציונליות" בשונה מרובנו, נראה לי שרצוי להיכנס לעובי ההגדרה. נחזור עליה לטובת קוראינו:

"חשיבה לוגית היא היכולת הקיימת אצל כל אדם להניח הנחות ולהסיק מהן מסקנות" ‏1

כעת, כמה דברים לא ברורים לי:
1. "חשיבה לוגית" = "היכולת ל..." . כלומר, המושג מתייחס ליכולת פוטנציאלית, ולאו דווקא לפעולה ספציפית שאדם מסוים מבצע (בהקבלה, נניח, ליכולת הראייה). האמנם?
2. "הקיימת אצל כל אדם". באשר הוא אדם? כלומר, גם אצל אוטיסטים, מפגרים, ילדים, ופגועי מוח? ולעומת זאת לא אצל דולפינים ושימפנזים (אומרים שגילו אצלם בהחלט יכולת להסיק מסקנות).
3. "להניח הנחות ולהסיק מהן מסקנות" - האם הכרחי שיהיה קשר כלשהו בין ההנחות למסקנות? כלומר, אם אני מניח שהעולם הוא עגול ומסיק מכך שהירח עשוי גבינה ירוקה, האם השתמשתי ביכולת זו? מה נדרש מהקשר בין ההנחות למסקנות?

1 זו כל ההגדרה - שאר המשפט הוא כבר טענות על המושג, אחרי שהגדרנו אותו.
סוף סוף בשר! 350721
1. הנחת מסקנות והסקת מסקנות הן חשיבה ולא פעולה.
2. הגדרת מהו אדם לעניין זה היא סוגיה מרתקת, אך אינה ממין ענייננו כאן.
3. אם אתה מניח שהעולם עגול ומסיק מכך שהירח עשוי גבינה ירוקה הדבר מעיד על מידת יכולתך להשתמש בתכונה המובנית בך.
סוף סוף בשר! 350805
1. לא הבנתי איך זה עונה לשאלתי, וגם לא ברור לי למה אתה מתכוון."שחשיבה" עבורי היא פעולה מודעת שמתבצעת במחשבה: אני *חושב* מה לענות לך. השאלה שלי (ולמעשה ענית לי בסעיף 3) הייתה אם הכוונה שלך היתה ליכולת הכוללת או לשימוש ספציפי באותה יכולת. לפי תשובתך לסעיף 3, נראה שהכוונה היא ליכולת ולא לשימוש ספציפי.
2. קיבלתי.
3. שוב לא הבנתי. האם אתה טוען שלכל אדם יש "תכונה טבועה" המאפשרת להגיע למסקנות *מסוימות* בהינתן הנחות מסויימות, ואנשים נבדלים זה מזה ביכולת השימוש בתכונה זו? ואתה קורא "חשיבה לוגית" לאותה תכונה טבועה?

בלי קשר לשאלות ההבהרה, נראה לי שהמונח "חשיבה לוגית" בעייתי, ולו בגלל שפעולות רציונליות לגמרי ביום=יום (למשל, הסתמכות על עיקרון האינדוקציה) אינן נכונות מבחינת לוגיקה פורמלית. שם יותר מדויק למשה שניסית להגדיר יהיה "רציונליות" או "חשיבה מדעית".

וכעת לדיון עצמו:
לטענתך, כל חשיבה היא חשיבה רציונלית. היא עלולה להתבסס על הנחות שגויות, או להיות לא מיומנת בכלי הרציונליות, אבל היא משתמש ביכולת הרציונלית. במידה רבה אני מסכים אתך - לגבי כל *חשיבה מודעת*. כלומר: כאשר אנחנו מודעים להנחות ומסיקים מהם באופן מודע מסקנות, אנו נוקטים (סוג של) חשיבה רציונלית.
אבל גם הדיון שלך מכיר בכך שלא כל פעולה אנושית היא תוצאה של חשיבה (רציונלית). ישנן פעולות, שאאל"ט כינית אותן "אינסטינקט", שאנו מבצעים באורח אוטומטי. לצורך הדיון חשוב לי להבדיל בין "אינסטינקט" - פעולה או תגובה הטבועה בנו *גנטית* (כגון תגובת Fight or flight וכן הלאה) לבין מה שמכונה בדרך-כלל "יוריסטיקה" - פעולה או תגובה שהפכה אוטומטית כתוצאה מלימוד. לכך נכנסים דוגמת המסרק שלך, נהיגה, רכיבה על אופניים, וגם הרבה מאוד תגובות חברתיות.
נדמה לי שמוסכם עלינו שכל פעולה אנושית מתבצעת מתוך חשיבה (רציונלית), יוריסטיקה או אינסטינקט.
יש שלוש נקודות עיקריות (ומקושרות זו לזו) בהן אני חולק עליך:
1. אני מאמין שיוריסטיקות מפעילות פלח הרבה יותר מרכזי מהפעילות האנושית מאשר חשיבה רציונלית מודעת. למעשה, גם כאשר מתבצעת חשיבה ר"מ, מתלוות אליה עשרות התנהגויות הנשלטות בידי יוריסטיקות. בזמן שחשבתי בצורה רציונלית על התגובה שאכתוב לך, גם שוטטתי בבית, הכנתי קפה, אכלתי סושי ורחצתי פנים. לא אחת מהפעולות לא הקדשתי ולו בדל חשיבה - זה מה שאיפשר לי לחשוב על התגובה.
יתר על כן, אני חושב שקיימות אצל בני=אדם רבים יוריסטיקות=על, שהם מתנהגים על פי הן בחיים בכלל ולא רק ב"דברים קטנים". לדעתי הדת היא יוריסטיקת-על כזאת, ויש גם אחרות.
2. (וחשוב יותר) כאשר אתה מתייחס ל"חשיבה אוטומטית" במאמר, אתה משייך אותה מייד לחשיבה הרציונלית, כי היא בעצם אוטומטיזציה של תהליך הנחות-ומסקנות שביצענו בעבר (דוגמת התינוק והמסרק). הנקודה היא שבמציאות אנחנו *לא* לומדים את היוריסטיקות שלנו באמצעות הפעלת חשיבה ר"מ עצמאית, אלא עפ"י מה שאומרות לנו דמויות סמכותיות (הורים ומורים). ברוב המקרים, אותו תינוק שלומד להסתרק לא ביצע סדרת ניסויים במסרק ובדק את כל האפשרויות להשתמש בו לפני להביא אותו אל השיער, אלא *ראה* את אימו מבצעת את הסירוק בדרך כלשהי וחיקה אותה (או שאפילו האם לקחה את ידו בידה ועשתה אתו את התנועה הנכונה). כנ"ל לגבי כל פעולה אוטומטית שאנו מבצעים.
תוכל לומר כמובן שזו בסך הכל העברה של החשיבה הרציונלית לדור הקודם, ולזה שלפניו, עד שנגיע למישהו שבאמת ביצע תהליך רציונלי. זה אפשרי, אך מחליש את הטיעון ש"חשיבה רציונלית מכוונת להפחתת אי=הנוחות (האישית)": אם החשיבה שהובילה ליוריסטיקות שעל פי הן אנחנו מתנהגים היום היתה חשיבה רציונלית של מישהו אחר, מי יבטיח לנו שאי הנוחות כפי שהוא מגדיר אותה זהה להגדרה שלנו? שלא לדבר על האפשרות שהיה זה רציונלי *מבחינתו* שאנשים אחרים (והדורות הבאים) יבצעו פעולה בדרך מסויימת, על מנת להפחית את אי-הנוחות *שלו*? שלא לדבר על כך שהתנאים בעולם משתנים, בעוד שיוריסטיקות העוברות כמסורת אינן משתנות, כי הן נלמדות לא מתוך "הנחת הנחות והסקת מסקנות" אלא מתוך חיקוי והעתקה. ראה כמה קשה, למשל, לעקור את הרפואה המסורתית, או אגדות אורבניות, גם כשהמדע סותר אותן בצורה רציונלית מובהקת וחזקה.
3. גם אם יוריסטיקות הן רציונליות בתנאים בהם נלמדו לראשונה, הן עלולות בעצם להביא להתנהגות לא רציונלית (גם לפי הקריטריונים של האדם עצמו), במיוחד כאשר התנאים משתנים. קח לדוגמא את האלכוהוליסט לשעבר, שיודע רציונלית שאסור לו להיכנס לבאר השכונתי, אבל תוך כדי שיחה על פילוסופיה מוצא את עצמו נכנס ושותה כוסית. אם תשאל אותו אחרי שעתיים למה, הוא יגיד 'איזה טיפש הייתי' ו'i wasn't thinking'. למעשה, אם תיקח לו את הטלפון בכניסה לבאר ותגיד לו: "יוסי, תחשוב רגע, אתה באמת רוצה להיכנס?" הוא יבצע חשיבה ר"מ, ויגיד "לא". אז איך אפשר לטעון שהכניסה שלו לבאר הייתה פרי חשיבה רציונלית, כשהיא הייתה למעשה פרי אי=חשיבה?
ואם יוסי השיכור נראה לך דוגמא קיצונית, מה לגבי היום בבוקר, כשידעתי שאני חייב לקחת אתי את המכתב לדואר, אבל כשיצאתי חשבתי על האייל הקורא ולא לקחתי אותו? האם גם זו הייתה התנהגות רציונלית?

אשמח לדעתך על נקודות אלו, לפני שנמשיך ונתחיל לדבר על דת.
סוף סוף בשר! 350840
אני חושב שאפשר לסלק חלק ניכר מאי ההסכמה/הבנה בינינו בכך שאומר שמה שאתה מכנה היוריסטיקה, למידה מתוך חיקוי, וכו' שייכים לגבי דידי לקטגוריה של חשיבה לוגית. אני חושב שהטעות מקורה בסברה שלך שהחשיבה הלוגית היא פעולת חשיבה רציונלית מודעת, בשעה שברוב המכריע של המקרים לא כך הם פני הדברים.

אם לפרט, בפעולת החשיבה מתרחשים כמה תהליכים רציפים:
א. איסוף מידע ואחסונו.
ב. שימוש במידע קיים רלוונטי (מושגים, תפישות, ידע, התנסות, וכו') ביחס למידע שאוחסן.
ג. הגעה למסקנות כלשהן, המנוסחות בלשון אופרטיבית של עשייה.

הביצוע, שייך כבר לקטגורית הפעולה.

אם לקחת את המצב שתיארת לגבי עצמך: "בזמן שחשבתי בצורה רציונלית על התגובה שאכתוב לך, גם שוטטתי בבית, הכנתי קפה, אכלתי סושי ורחצתי פנים. לא אחת מהפעולות לא הקדשתי ולו בדל חשיבה - זה מה שאיפשר לי לחשוב על התגובה."

התהליך שתיארת הוא תהליך מורכב, בו ביצעת מספר משימות חשיבה לוגית במקביל, כשבינן לבין החשיבה הלוגית על תגובתך לא היה קשר, או שהיה קשר מועט, שכן המידע הרלוונטי לצורך התגובה כבר היה מאוחסן אצלך. לעתים, יש ערבוב, כמובן. רחיצת הפנים הייתה עשויה לעורר בך לפתע רעיון מסוים, שאינו קשור למים או תנועת ידיך, אלא למידע מאוחסן כלשהו שקושר אסוציאטיבית לכך.
סוף סוף בשר! 351133
לא ענית להשגותיי.
אחזור שנית:
הפעולות שאני מתאר כ"יוריסטיקות" הן *אוטומטיות*, הרבה מהן נלמדות, ורבות מהן לא היו מעולם תהליך של "הנחת הנחות והסקת מסקנות". עכשיו החלפת פתאום את ההגדרה להגדרה בת=שלושת=השלבים, ועכשיו אני לא רואה איך דת היא בעינייך לא-לוגית. הנה הלוגיקה:

א. אימא לימדה אותי שיש אלוהים והוא רוצה שאלך לכנסייה (איסוף מידע ואחסונו)
ב. עד עכשיו, אם עשיתי מה שאימא אמרה, היה לי טוב. (שימוש במידע קיים רלוונטי)
ג. אני אאמין באלוהים ואלך לכנסייה כל יום ראשון (הגעה למסקנות כלשהן, המנוסחות בלשון אופרטיבית של עשייה).

לפי ההגדרה שנתת כרגע, זו "חשיבה לוגית" פאר-אקסלנס, והיא כזו גם אם החושב אינו מודע אליה אלא עושה אותה מתוך הרגל/יוריסטיקה.
איפה אני טועה בהבנת עמדתך?
סוף סוף בשר! 351238
"לפי ההגדרה שנתת כרגע, זו "חשיבה לוגית" פאר-אקסלנס, והיא כזו גם אם החושב אינו מודע אליה אלא עושה אותה מתוך הרגל/יוריסטיקה."

וודאי שזו חשיבה לוגית! הרי זה מושכל יסוד במאמר. התהייה היחידה עלתה בנוגע למידת התועלת ההישרדותית שבהן.
סוף סוף בשר! 350656
ונניח שפתאום, מתוך דחף, אני נכנס ל"רוזן החומוס". גם עכשיו הפעולה הזו רציונלית?
סוף סוף בשר! 350806
רק אם אתה מזמין קודם אמבולנס מדוכס העירויים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים