 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית, יש לציין שאכן תגובות נתניהו ומקורבי הרבובדיה כלפי מערכות אכיפת החוק במדינה לוקות בחוסר טעם. אולם גם אם אני ואתה רואים בכך חוסר טעם, עדיין יש טעם מסויים בכך שלאותם אנשים יש את הזכות לומר דברים סרי טעם כלפי גורמי שלטון ואכיפת חוק בישראל. עניין של טעם, אם תרצה. עם כל הכבוד והיראה כלפי מילים פוגעות וחיצים מילוליים מחודדים, הרי שנראה לי שטוב יעשו מערכות אכיפת החוק אם יתעסקו יותר באכיפת החוק על -מעשים-, ופחות על טיפול בקללות ובחוסר נימוס. חוסר נימוס, יש לומר אחת ולתמיד, איננו עבירה פלילית. זכותי לומר מה שבא לי על האימא של היועץ המשפטי, ללא שהדבר יחשב כהסתה או המרדה. שלא לדבר על עבירת "העלבת עובד ציבור" - אותה יש לסלק מספר החוקים, ויפה שעה אחת קודם. לא בקללות יש לטפל, אלא במעשים. לא בהתעלמות מקללות אנו פוגעים בחוק, אלא בהתעלמות ממעשים. אם במקום להכניס לכלא איזה מטורללת שציירה חזירים היו מכניסים לכלא - מייד וללא דיבורים מיותרים - את המתנחלים הפולשים של חוות מעון, רק כבוד היה מתווסף למערכת אכיפת החוק בישראל. במקום לצווח כתרנגולים בבית מטבחיים על כל פליטה מטומטמת של איזה רב קקיוני של גבעת טרשים, יש להפסיק את ה"דיונים" וה"פשרות" עם מתנחלים מפירי חוק. יש להפסיק את ההלבנה בדיעבד של מעשי פשע. במקום להתרגש מדבריו של מרן זה או אחר, יש לפעול ללא מורא או משוא פנים כנגד שחיתויות וגניבות, כנגד אלימות או מינהל לא תקין. זה יתרום למדינה הזו הרבה יותר מהעמדה לדין על קללות. ולגבי כל השאר - נתניהו וליברמן ושריד עצמו, וכל אותם אחרים בעלי הפה הגדול - אז מה? על פה גדול אסור להעמיד לדין. המדינה איננה מתקיימת כדי לשמור על אזרחיה מפני העלבה, אלא כדי לשמור על בטחונם, רכושם, וניהול חייהם התקין. בשום מקום לא כתוב שלא יעליבו אותך. זה לא נעים, לא חינוכי, ופוגע בטעם הטוב? נכון. אולם בכך יש לטפל בכלים ציבוריים אחרים, לא בעזרת מערכת אכיפת החוק. זה שבישראל אין כיום שום נורמה ציבורית ולכן הכל נזרק כלאחר יד למערכת המשפטית, זה כבר סיפור אחר, ארוך בהרבה. לסיום, רק הערה אחת קטנה נוספת. שרי ש"ס לא כל כך טועים. מערכת המשפט בישראל היא אכן גזענית ופושעת, כאשר מדובר בלא-יהודים. גם אם עכשיו התמונה מתחילה להשתנות, בעקבות החלטות אמיצות ומתבקשות של בג"צ, הרי שבמשך שנים מערכת המשפט הנאורה והשמאלנית שלנו אישרה עינויים של בני אדם, הריסת בתים סיטונית של חפים מפשע, החזקה פושעת של אנשים חפים מפשע כ"קלפי מיקוח", שלא לדבר על אותם מאות ש"סתם" הוחזקו ועדיין מוחזקים במעצר מנהלי ללא משפט. הלוואי שכל הבעיות של מערכת המשפט בישראל היו מסתכמות בנאצות של גנבים ולוקחי שוחד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ברצוני להגיב על הערה זו, כיוון שאנוכי סבור שאצל מחברה ישנה טעות מחשבתית הקיימת אצל רבים מדי. הטענה כי עדיף שהמשטרה תטפל במעשים ממשים ולא בקללות ובחוסר נימוס הינה משוללת מהיסוד: א)משטרת ישראל כן מטפלת במעשים בכמות מספקת וזרועותיה רחבות וחזקות די הצורך, ב) לא מדובר בחוסר נימוס כי אם בשלילת זכותו של אדם לחיות ובאמירה לקהל אוהדים רחב (ודי פאנטי, לפחות בחלקו וזה מספיק) שביכולתם לקיים שלילה זו, ג)"חוסר נימוס שכזה כבר הוביל מעין "מיני- קונצנזוס, שהוביל לרצח ראש ממשלה,ד) ישנם רבים המתרצים ונותנים אישור לקללות והסתה כיוון שהשיח הציבורי ממילא כבר מלא בכאלו וזוהי דרכנו. שאלוהים ירחמנו (כך אמר בצער). איזו טענה טיפשית. פשוט טענה משוללת כל מחשבה וכל הגיון מוסרי ואנושי כאחד. הרי אם כך אזי כל קונצנזוס יקובל בברכה ללא ביקורת ואם יום בהיר אחד רצח ואונס יהפכו לקונצנזוס, אז פשוט נאמר שממילא כולם עושים. כאילו לא ניתן לעשות אפילו את השינוי הקטן ביותר ולא לאט את השינוי הגדול בכך שאנחנו עצמנו נשמור את השיח הפרטי שלנו מנומס ומוסרי ללא פשרות. אם נאמר על כל שבא ברוך הבא בין נאהב אותו או לא, בין הוא מוסרי או לא, בין אם הגיוני או לא ונקבל אותו כחלק בלתי נפרד משיותנו הפרטית והציבורית, אזי בואו נפרק את החברה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנסה לענות אחת לאחת על הנקודות שהזכרת. ראשית, לצערי הרב אינני יכול להסכים לטענתך שהמשטרה אכן מטפלת במעשים. הרי כוונתנו היא ממילא למעשים ודיבורים במישור הפוליטי והציבורי של חיינו - אינני טוען כי המשטרה מזניחה מעשי שוד - ובכך זרועות אכיפת החוק מוכיחות אוזלת יד פעם אחר פעם. רוב רובן של ההתנחלויות, למשל, עלו על הקרקע בצורה בלתי חוקית בעליל, ונשארו שם מכיוון שהממשלה פחדה להתעסק אתם. מערכת משפטית הגונה ואמיצה לא היתה מתעלמת או נרתעת ממעשי בריונות פוליטית, ואוכפת את החוק בדיוק כפי שהיתה אוכפת אותו אם אני או אתה היינו מחליטים להקים מאחז בצומת הסירה בהרצליה פיתוח. שנית, יש להבדיל בין איומים לבין העלבה. אני מסכים שכאשר מאיים אדם לפגוע באדם אחר יש לעצוק ולחקור אותו, בין שהוא רב או ירקן בשוק. נשאלת כמובן השאלה מתי מדובר באיום מפורש ומתי ברטוריקה נבובה, ואני בספק אם ניתן לשייך את דברי הרב לראשונים, אולם זו כבר שאלה אחרת. בקשר להעלבה או נאצה, כבדברי נתניהו או ליברמן - יש לומר חד-משמעית, זו איננה עבירה פלילית. זו מניפולציה של דעת הקהל, בכיינות, אפילו זדון - אולם אין בכך כל עבירה פלילית. בנוסף, שוב, יש להבדיל בין איומים להעלבות. האם הטענה ששמעון פרס אחראי להרג של עשרות אנשים חפים מפשע בהפצצה על כפר כנא היא הסתה? המרדה? הרי זו האמת לאמיתה! האם הקריאה "שרון רוצח" בזמן מלחמת לבנון היתה הסתה, או שמה עובדה? ומה בקשר לטענה שבמשך שנים שולחים אותנו מנהיגינו לההרג בלבנון ומשחקים בדמנו לשם האינטרסים הפרטיים שלהם? האם זו הסתה, או ביקורת לגיטימית (גם אם בוטה)? הטענה שלך כי "הסתה" ו"חוסר נימוס" הביאו לרצח ראש ממשלה הינה טענה "פרקטית", לא ערכית. אינך טוען בקשר לנכונותה של צנזורה על חופש הביטוי מבחינה ערכית, אלא בעד יעילותה בהגנה על חיי אישי ציבור. על טענה "פרקטית" ניתן לענות תשובה דומה. אני בספק אם מעצר של כל אדיוט זב-חוטם אשר קרא ליצחק רבין "בוגד" היה עוזר למנוע את הרצח. אני בספק אם משהו בכלל היה מונע את הרצח - כמעט חצי מהעם הזה נשם לרווחה, גם אם בסתר, כשרבין נרצח לבסוף, מעולם לא טענתי כי עלינו להסכים עם קללות ונאצות משום שזהו הקונצנזוס. אכן, לפי הלוך מחשבה זה עלינו לקבוע את מהירות הנסיעה בכביש החוף ל 130 קמ"ש. טענתי היא ערכית מיסודה - אני רואה -ערך- בחופש הביטוי. אני רואה -ערך- באי הטלת צנזורה על דברי אזרחים. מדוע? משום שחופש הביטוי מהווה את אחת מהדרכים הטובות להתמודד עם השלטון. חופש הביטוי הוא כלי של האזרח אל מול ה Commonwealth, אל מול "הרוב" המיסטי, המגולם ע"י הממשל. אינני רוצה להגיע ליום בו יאסרו עלי לקרוא לאדם "פאשיסט" משום שזו "הסתה". אינני רוצה לזכות ליום בו יעצרו אותי על כך שאני טוען כי מערכת המשפט בישראל היא גזענית, וכי חבר כנסת זה או אחר הם גזענים. לחופש הזה יש מחיר - לפעמים עלי לשמוע דברים לא נעימים, אולי אפילו לא נכונים ומעוותים. אם תשאל אותי, זו עיסקה טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנה כאן ביקורת על אמירות מסוכנות, לדידי, ו"חסרות טעם", לשיטתך, כנגד הגופים המטפלים בנושאיהם של השנים, יוסף ונתניהו. באין כלים ציבוריים מתאימים, נזעקת מערכת אכיפת החוק להגן על כבודם של אישי ציבור, תוך שהיא מוחלת על כבודה שלה. אני מסכים עם קיומה של בעייתיות כאן, אבל בתחומים אפורים שכאלה, המערכת המשפטית חייבת להכנס בתווך, או כמו שאמר מי שאמר: "כשיש ספק, אין ספק". לו היו כלים ציבוריים לטיפול בנושאים הללו, מתוך הגדרת תפקידם, עליהם היה לטפל בנושא - אבל היפותזות, הן בזבוז זמן לריק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |