 |
אנסה לענות אחת לאחת על הנקודות שהזכרת.
ראשית, לצערי הרב אינני יכול להסכים לטענתך שהמשטרה אכן מטפלת במעשים. הרי כוונתנו היא ממילא למעשים ודיבורים במישור הפוליטי והציבורי של חיינו - אינני טוען כי המשטרה מזניחה מעשי שוד - ובכך זרועות אכיפת החוק מוכיחות אוזלת יד פעם אחר פעם. רוב רובן של ההתנחלויות, למשל, עלו על הקרקע בצורה בלתי חוקית בעליל, ונשארו שם מכיוון שהממשלה פחדה להתעסק אתם. מערכת משפטית הגונה ואמיצה לא היתה מתעלמת או נרתעת ממעשי בריונות פוליטית, ואוכפת את החוק בדיוק כפי שהיתה אוכפת אותו אם אני או אתה היינו מחליטים להקים מאחז בצומת הסירה בהרצליה פיתוח.
שנית, יש להבדיל בין איומים לבין העלבה. אני מסכים שכאשר מאיים אדם לפגוע באדם אחר יש לעצוק ולחקור אותו, בין שהוא רב או ירקן בשוק. נשאלת כמובן השאלה מתי מדובר באיום מפורש ומתי ברטוריקה נבובה, ואני בספק אם ניתן לשייך את דברי הרב לראשונים, אולם זו כבר שאלה אחרת. בקשר להעלבה או נאצה, כבדברי נתניהו או ליברמן - יש לומר חד-משמעית, זו איננה עבירה פלילית. זו מניפולציה של דעת הקהל, בכיינות, אפילו זדון - אולם אין בכך כל עבירה פלילית.
בנוסף, שוב, יש להבדיל בין איומים להעלבות. האם הטענה ששמעון פרס אחראי להרג של עשרות אנשים חפים מפשע בהפצצה על כפר כנא היא הסתה? המרדה? הרי זו האמת לאמיתה! האם הקריאה "שרון רוצח" בזמן מלחמת לבנון היתה הסתה, או שמה עובדה? ומה בקשר לטענה שבמשך שנים שולחים אותנו מנהיגינו לההרג בלבנון ומשחקים בדמנו לשם האינטרסים הפרטיים שלהם? האם זו הסתה, או ביקורת לגיטימית (גם אם בוטה)? הטענה שלך כי "הסתה" ו"חוסר נימוס" הביאו לרצח ראש ממשלה הינה טענה "פרקטית", לא ערכית. אינך טוען בקשר לנכונותה של צנזורה על חופש הביטוי מבחינה ערכית, אלא בעד יעילותה בהגנה על חיי אישי ציבור. על טענה "פרקטית" ניתן לענות תשובה דומה. אני בספק אם מעצר של כל אדיוט זב-חוטם אשר קרא ליצחק רבין "בוגד" היה עוזר למנוע את הרצח. אני בספק אם משהו בכלל היה מונע את הרצח - כמעט חצי מהעם הזה נשם לרווחה, גם אם בסתר, כשרבין נרצח
לבסוף, מעולם לא טענתי כי עלינו להסכים עם קללות ונאצות משום שזהו הקונצנזוס. אכן, לפי הלוך מחשבה זה עלינו לקבוע את מהירות הנסיעה בכביש החוף ל 130 קמ"ש. טענתי היא ערכית מיסודה - אני רואה -ערך- בחופש הביטוי. אני רואה -ערך- באי הטלת צנזורה על דברי אזרחים. מדוע? משום שחופש הביטוי מהווה את אחת מהדרכים הטובות להתמודד עם השלטון. חופש הביטוי הוא כלי של האזרח אל מול ה Commonwealth, אל מול "הרוב" המיסטי, המגולם ע"י הממשל. אינני רוצה להגיע ליום בו יאסרו עלי לקרוא לאדם "פאשיסט" משום שזו "הסתה". אינני רוצה לזכות ליום בו יעצרו אותי על כך שאני טוען כי מערכת המשפט בישראל היא גזענית, וכי חבר כנסת זה או אחר הם גזענים. לחופש הזה יש מחיר - לפעמים עלי לשמוע דברים לא נעימים, אולי אפילו לא נכונים ומעוותים. אם תשאל אותי, זו עיסקה טובה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש