בתשובה לאורי רדלר, 04/12/05 18:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתייחס במספר היבטים למה שכתבת: תחילה - לא הייתי אומר שהבודהה המליץ "להשתוקק לנוחות חומרית הולכת ופוחתת" - יותר נכון יהיה להגיד שהוא המליץ להפחית, ובסופו של דבר להכחיד את ההשתוקקות לנוחות (לאו דווקא חומרית). שנית, סיבה אחת שנראית לי מאוד סבירה ש"בני האדם עקרונות ואמונות העומדים לכאורה בניגוד למה שרוב בני האדם תפשו, תופשים ויתפשו כהפחתת אי־הנוחות" היא שאכן - אין מה לעשות - כל אחד מאיתנו צריך להתמודד פעמים רבות עם חוסר-נוחות. גם אם בעידן שלנו, אותה כמות קטנה למדי של אנשים (הכוללת אותנו) חיה רב הזמן בנוחות יחסית, הרי אפילו לנו ברי המזל צפויים חוסר-נוחויות רבים כגון מחלות, אכזבות, זקנה ומוות (ואין לי כאן כוונה להעציב אף אחד, אלא רק לראות דברים נכוחה). על כך שציינת שאנשים רבים אינם מיישמים אינם מיישמים את עקרונות הדת שלהם אין לי אלא לומר "נכון נכון נכון", ולהצטער על כך.. בסופו של דבר אני חושב שדתות רבות טומנות בחובן דרכים להתמודד עם אותן אי-נוחויות מובנות בחיים, אבל הרבה יותר קל להתעסק בפנים החיצוניות של הדת מאשר להבין וליישם את המהות שלה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם נסיר מן הדברים אי הסכמות קטנות, אתה מסכים באופן כללי עם התיאור שלי לגבי מטרות הבודהיזם. לגבי "אי נוחות" – אתה מערב כאן שני דברים: אי-נוחות שאדם תופש כדבר שביכולתו להפחית או לשנות (ואליה התייחסתי) ואי-נוחות שהיא בבחינת תנאים סביבתיים (כמו עובדת מותנו, הזדקנות, וכו'. רוב הדתות אינן מתייחסות כלל לנקודות כאלו ישירות (לדוגמה, בהבטחה שהמאמין לא יזדקן) משום שממילא אין בכוחן לעשות דבר בנוגע לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהדיון שלנו התחיל להתפרש לכיוונים רבים מדי. אבל אם לדעתך הגענו להסכמה (פחות או יותר), דיינו והרי ששנינו יצאנו מורווחים :) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |