בתשובה ליעקב, 09/12/05 1:50
כבוד השופטת רות גביזון 352349
איסוף האספסת הוא מעניינם של אסטרופיסיקאים מנוסים וסופרים חתני פרס נובל בלבד. קטונתי.

אני מתקשה להניח שמפקדי גדודי מילואים אינם מערבים את דיעותיהם האישיות בתדריכים לחיילים. זה גם נראה לי בלתי אפשרי. חשוב על אלה שתדרכו את החיילים לקראת ההתנתקות. האם הם באמת יכלו שלא לשים דגשים שונים על נחישות או רגישות? על שימוש/אי שימוש באלימות?

האם שופטים יכולים לשים את דעותיהם האישיות בצד ביושבם על כס השיפוט? הרי כעובדה פרשנויותיהם לחוק יכולות להיות שונות זו מזו. האם נראה לך שההבדלים נובעים מרמת כשרון בלבד? כך גם לגבי רופאים, עורכי דין, פסיכולוגים, מחנכים וכו'.
כבוד השופטת רות גביזון 352741
אכן, קשה לשופטים לשים את דעותיהם בצד. אולם אין זה פוטר אותם מנסיון מתמיד לעשות זאת ומפסילה עצמית כאשר הם מרגישים שהם אינם יכולים לעשות זאת.

במקרה של הדייל, היה על השופטים לדון בשאלה האם החוק מחייב את אל על להכיר בבחור השני כבן זוג. הם לא עשו זאת אלא פסקו לפי דעותיהם. לטעון שהם באמת ובתמים חשבו שהחוק מחייב הכרה בבחור כבן זוג מגוחך לדעתי.

בנוסף לאלו, החברה צריכה להגן על עצמה מפני השופטים (גם אם הם הרבה יותר צדיקים וענוים ממה שיש לנו). שופטים מחזיקים בידם כח רב שמשחית ולכן החברה צריכה להגן על עצמה. היא חייבת לקבוע חוקים מפורטים וברורים שהשופטים לא יוכלו לשחק איתם. בעניין זה הכנסת כושלת ואינה ממלאת את תפקידה והציבור צריך להעניש את חברי הכנסת אשר מתרפסים בפני הדקטטורה השיפוטית.
כבוד השופטת רות גביזון 352770
עד כמה שהספקתי להכיר את דעותיך, אתה קרוב למרגרט תאצ'ר. מרגרט תאצ'ר טענה שאין דבר כזה שנקרא "חברה"; יש רק אוסף של אינדיוידואלים. לכן אולי עדיף שתכתוב שהאינדיוידואלים במדינת ישראל צריכים להגן על עצמם מפני מספר האינדיוידואלים שמחזיקים בתפקידי שופטים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים