בתשובה לדובי קננגיסר, 09/12/05 21:31
אפילו אני? 352651
רודי וגנר • בתשובה לדובי קננגיסר שבת, 10/12/2005, 11:36
1. מממ... אני חושב שיש הרבה טעם. למעשה, אם יש הנחת יסוד אחת שממנה גודרים הכל, אין צורף בדיסציפלינות.
כל דיסציפלינה מתבסס על הנחות יסוד *משלה*. אם זה אין בעיה. בכל דיסציפלינה אפשר להשתמש בכל מיני כלים (לוגיקה, אינדוקציה, אמפיריקה, מחקר טקסטואלי) *המתאימים להנחות היסוד של הדיסציפלינה*. אין לי שום בעיה שכהנחת יסוד לדיסציפלינה "מדעי הטבע" תיקח את הטענה שכרגע טענת, ועוד כמה, ואת הלוגיקה, ועיקרון האינדוקציה, ותבסס עליהם מדע: זה *עובד*, וזה מביא לתוצאות - במדעי הטבע. אבל מאחר שלא *הוכחת* לי שזה אמת מוחלטת, אין שום סיבה שאקבל את הכלים האלו ככלים היחידים בדיסציפלינות אחרות. למשל, בסוציולוגיה נוח יותר להניח "קיימת חברה", ולהשתמש בכלים סטטיסטיים + תצפית מעורבת + מחקר טקסטואלי. שימוש בכלים פיזיקליים בסוציולוגיה גרם בעבר לבעיות קשות. מה הצידוק לטעון ש"רק בהם ניתן להשתמש"?
2.א. אני פשוט לא מבין למה אתה טוען כך. אתן לך אלגוריה:
בא אלי יוסי ואומר:
"הנחת היסוד תמיד חייבת להיות שבאופן עקרוני, אפשר להסביר את הכל מנקודת מבט של אלוהים ומעשיו בקשר לטבע. ם אינך מוכן לקבל את הנחת היסוד הבסיסית שהצעתי, הרי שמראש עדיף להרים ידיים - אין שום אפשרות להדברות. לא בינינו - אין אפשרות להדברות בין אף אדם לאף אדם אחר, משום שאין משמעות לכלום. שום למידה של העולם אינה בעלת ערך, אם אנו חיים בעולם שאין בו אלוהים."

כעת יש לי בעיה: אם לא אקבל את הנחת היסוד שלך, לא אוכל לתקשר אתך. אם לא אקבל את הנחת היסוד של יוסי, לא אוכל לתקשר עם יוסי - לטענתכם. כך שחוסר היכולת להידברות אינו מספיק לי כדי שאקבל הנחת יסוד מסוימת - שלך או של יוסי.
מה אני כן יכול לעשות? לקבל הנחות יסוד באופן פרטני וטנטטיבי. דהיינו, כשאני רוצה לבנות בניין, אקבל את הנחות היסוד של הפיסיקה. אבל כשאני רוצה להבין את הלך רוח בברלין בשנת 1936 מתוך המקורות ההיסטוריים, אשתמש במתודה אחרת ובהנחות יסוד אחרות.
דרך אגב, כל החלק הזה של הדיון לא קשור בכלל לפ"מ - זו הדרך שבה עוסקים במסגרת חקר הרוח ‏1 מדורי דורות.
ב. ויתרתי מזמן על ה"מדעי". אמרתי בתגובה אחרת שזה תרגום רע מ- humanaities. אתה מוכן לוותר לי על הלוגיקה עכשיו?
לגבי "הבנה עמוקה יותר" - האם לא קראת אי פעם ניתוח של שיר או מחקר היסטורי שהעשיר את עולמך וגרם לך לחשוב שאתה מבין טוב יותר את התרבות האנושית? אם כן - איפה היה ה"ניבוי" כאן?
לגבי הספק, ראה את הערותיי בסעיף הקודם.
ג.
אולי זו הבעיה - אני מעדיף (בהרבה) את השאיפה של המשורר.
אני לא בטוח שדברים נעשים יותר מובנים ליותר אנשים. ההבנה נכנסת ל-Black boxes של הטכנולוגיה. כמה אנשים כיום באמת מבינים איך פועלת מכונית? טלפון סלולרי?
אפילו בדברים ש"כולם יודעים", זה נובע בעיקר מחזרה על מה שלימדו אותנו ולא מהבנה (אלו יוריסטיקות, כפי שהגדרתי מול אורי‏2 ). כולנו יודעים שכדור הארץ מסתובב תחת השמש, אבל כמה מאתנו יודעים להראות כיצד קופרניקוס הוכיח זאת?
ד.
"בדרך כלל, המשותף יהיה מה שמרכיב אותן"
לא בהכרח נכון, והרבה פעמים שגוי לגמרי: מה שמשותף לכתבי מרכס ולכתבי אנגלס לא יימצא בנייר של ספריהם, בסוג הדיו, או באותיות המרכיבות אותם. מה שמשותף ל"אייל הקורא" ול"עין הדג" לא יימצא בטרנזיזטורים במחשבי השרתים (או לפחות, לא נזכה לשום הבנה שלו אם נסתכל על הטרנזיסטורים). בחקר הרוח (כמעט תמיד) ובמדעי החברה (לפעמים) הכללה נעה כלפי מעלה ברמת הארגון הפיזי (ממלים לרעיונות) ולא כלפי מטה (ממלים לאותיות או לדיו).
למעשה מדעי החברה הם בדיוק הנקודה הבעייתית, מכיוון שבהם יש פגישה בין חקר הרוח לבין מדעי הטבע. אני מאמין ש*יש* אלמנטים במדעי הרוח שיעיל לחקור אותם באמצעות רדוקציה לאדם הבודד, ויש אלמנטים שיעיל לחקור אותם באמצעות הכללה "כלפי מעלה".

‏1 שאת המילה החדשה בה אשתמש במקום מדעי הרוח
‏2 שם ויתרתי על הוויכוח. אין זמן...
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות