בתשובה ליוני יום-טוב, 10/12/05 18:31
מתורגם 352799
א. היהדות היא "תיאוריה שלא רק שלא הוכיחה את עצמה אלא גרמה לסבל נוראי". מרבית בני האדם בחרו בדתות אחרות ורבים מאלו שדבקו בה זכו להצטער על כך. בתור דת המבטיחה למאמיניה שיפור בלתי נמנע במצבם, הייתי אומר שהיא נכשלה לא רק בהבטחות שוא אלא גם בקיומן. אני מציע לא ללמד ולא לחקור את היהדות באקדמיה ולהותיר את מדעי היהדות לחוגים המצומצמים הממשיכים לדבוק בה. באשר למרקסיזם, הויכוח כלל אינו אם המרקסיזם צדק או הצליח או אם הוא מדעי ולכן אסכים איתך שבחלק מן התחומים בהם עוסק המרקסיזם "אי אפשר להפעיל את המתודה המדעית". המרקסיזם הוא פילוסופיה/אידיאולוגיה כלכלית-חברתית. ככזה השאלה אם הוא הצליח בבריה"מ בקובה או בגאנה היא כמעט בלתי רלאבנטית. המרקסיזם הוא תיאוריה חשובה. בין אם היא יותר או פחות מציאותית היא ראוייה לעיון ולימוד. להבנתי הויכוח לא היה אם המרקסיזם הוא מדעית "נכון" או לא. נטען שהמרקסיזם הוא אנטי מדעי במובן שהוא פועל לחסל דיסציפלינות אחרות ובפרט את הדיסציפלינות של מדעי הטבע. על כך הערתי שככל הידוע לי המרקסיזם דוקא סבל מהטייה לטובתם של מדעי הטבע והשתדל להידמות ולהיכלל בהם ולהתרחק ממדעי הרוח. לא אופתע אם מרקסיסטים פעלו לחסל קתדרות של מדעי הרוח, אבל אופתע מאד להיווכח שהם ניסו לסגור ולגמד את המחקר במדעים המדוייקים.
ב. האם אתה בטוח שזו עמדתו של סטוב? אם כל הקתדרות של הפמיניזם הן מצגת שוא פוליטית, מה אכפת לו מי למה ואיך מתמנים שם? בעיני הפמיניזם ושיוויון הזכויות לנשים הוא אחת התופעות המרכזיות של המאה ה-‏20. ככזה, המחשבה שהוא תופעה שאינה ראוייה למחקר ועיון אקדמי נראית לי תמוהה.

ג. לגבי ה"בזבוז" שהוא סוד קיומה של האקדמיה, מדובר בעניין המרכזי כאן. לא רציתי להתפרש יתר על המידה ולכן יצאתי אולי לא מובן. אני אכן סבור שהאקדמיה חיא אכן מוסד שעצם קיומו קשור במושג רווחה. אקדמיה אינה פורחת באפריקה הענייה. אפילו בהודו שם קיימת תרבות אקדמית די מבוססת המתקיימת בתוך כיסי העושר הקיימים שם, הקיום הוא תמיד קיום של דחקות וצמצום, בהשפעת העוני המנוול המקיף את הקמפוסים והגירת מיטב התוצרת אל הקמפוסים השלווים שמעבר לים. אני אכן סבור שמדיניות "ייעול" ונסיון לאכוף מדדים תאצ'ריסטיים (משק בית) על הממסד האקדמי יביאו פשוט לקמילה ונבילה של הממסד כולו.
מצד שני איני טוען שאין צורך לדון בחשיבות היחסית של נושאים אקדמיים שונים ובמדיניות התקצוב של קתדרות שונות. איני סבור שהצפת האוניברסיטאות בתקציבים עומדת על הפרק ואיני מאמין שהפקולטות למדעי הרוח הם בור של שומן (נהפוך הוא. נראה שמאבקי הכח המרים על מינויים הם אות לצמצום המשאבים). לכן הצטערתי שדיון על מנגנון המינויים האקדמי "נסתם" ע"י טענות תמוהות כאילו מרקסיזם ופמיניזם אינם נושאים מספיק חשובים ללימוד אקדמי.
ד. באשר להנגדה שנהייתה אופנתית באייל בזמן האחרון בין מדעי הטבע למדעי הרוח. ראשית אני סבור שבלאו הכי מרבית התקציבים הולכים למדעי הטבע וכל התקצוב של מדעי הרוח הוא שולי בחשיבותו מראש.
ה. אין מקום להנחה שכל או אפילו רוב המחקרים במדעי הטבע תורמים באופן ישיר לרווחת המין האנושי. לאחר המאה ה-‏20, זו הנחה מוזרה. ספק רב אם הוכחת השערת פרמה או גולדבך במתמטיקה תרמה (תתרום) באופן חומרי לרווחת המין האנושי. ספק רב אם האסטרופיזיקה וחקר חלקיקי היסוד העוסקים בתחומים שבכל טווח נראה לעין הם מחוץ לתחום הנגיעה של הטכנולוגיה שלנו, יכולים לתרום משהו ממשי לפועל ממגדל העמק. איני אומר שלמחקר האקדמי אין תפקיד ברמת ההתפתחות המשקית והתעשייתית של החברה. איני אומר שמחקר אקדמי מפותח אינו תורם לעושרה הכלכלי של החברה, אבל דוקא משום כך יהא זה מעשה חלם להעמיד את תקציב המחלקה למתמטיקה מול הצרכים של סל התרופות.
ו. יתר על כן איני מבין מדוע כולם מניחים שכל הבטלנים, הקשקשנים, הנדחפים ומבלי עולם מתרכזים במדעי הרוח. נכון שבמדעים המדוייקים הקריטריונים יותר ברורים וקשה יותר לשחק במערכת. גם הכספים המרובים יותר גורמים לבקרה הדוקה יותר. אבל באופן מהותי המצב אינו שונה. בדיון מקביל מתרחש כבר שבועות מהלך בו טובי המוחות הצעירים של קוראי האייל מנסים להבין אם מה שמנסים להאכיל אותם הוא רעיון מתמטי בעל ערך או איסטרא בלגינא. הארכנות והסבלנות האדירים הנדרשים לכך רק מראים שגם במדעי הטבע לא תמיד קל להבחין בין התבן לקש. בכל מקרה להנחה שכל אחד ואחד במחלקות האקדמיות של מדעי הטבע, תורם משהו מהותי לקידמה המדעית, אין בסיס.
ז. איזה נזק איום ונורא גרם המקרה של תדי כ"ץ? קצת פרופורציות בבקשה. ואם כבר מזכירים את הפארסה הקומית הזאת, נדמה לי שהקיבוץ של תדי כ"ץ הוא שמימן את האקדמיה ולא להיפך.
ז. מדוע על פועל ממגדל העמק לממן את פטפוטי הסרק של אקדמאים? מדוע הפועל הזה צריך לממן את האופרה, התאטרון הקאמרי, מכון וינגייט, בתי כנסת וישיבות ואת פטפוטי הסרק בועדות הכנסת? הרי אפשר בכספים האלו להגדיל את סל התרופות. יתכן שכך כמה אנשים אפילו ינצלו ממוות ויבריאו. המילכוד הוא שהדבר הראשון שאנשים אלו יעשו לאחר שיבריאו, הוא להמלט מכאן למקום שבו אפשר גם לפטפט קצת פטפוטי סרק בעבודה ולא רק להציל את החולים ולתמוך בנזקקים.
מתורגם 352937
א. היהדות אולי גרמה לסבל נוראי אבל יהודי יכל בקלות להתחמק מרדיפות אנטישמיות על ידי המרת דתו. יהודים לא כלאו יהודים אחרים במחנות ריכוז, עינו אותם והרעיבו אותם למוות. אם היה סבל ביהדות הוא נגרם על ידי גורמים חיצוניים ולא על ידי היהודים עצמם. נכון שהיהדות מבטיחה גורל טוב יותר, אבל בעולם הבא. אין שום דרך לוודא אם קיום תרי"ג מצוות אכן משפר את מצבך בעולם הבא. לעומת זאת ברור מההיסטוריה של המאה ה-‏20 שכל מדינה שתבחר ללכת במשעול המרקסיזם אזרחיה ישלמו על כך מחיר כבד. כל זאת מבלי להזכיר את העובדה שהיהדות אינה תיאוריה פוליטית ושבכל מקרה המחלקה ליהודי יהדות היא מקום טוב ללימוד היהדות, מה שלא נכון לגבי המחלקה לפילוסופיה ומרקסיזם.
ב. אינני יכול להיות בטוח מה סטוב חשב כיוון שהוא נפטר. מה שנראה לי שהוא חשב הוא שמצגות שווא פוליטיות אין מקומן באקדמיה. זה בזבוז כסף ומשאבים אחרים.
ג. אף אחד לא הוכיח שהשקעה במדעי הרוח גורמת לפריחה במדע. מסיבות היסטוריות אוניברסיטאות עוסקות הן במדע והן בדיסציפלינות אקדמיות שאינן מדעיות, אך לא בטוח שזה הכרחי. מכל מקום, לא הצעתי לסגור את הפקולטה למדעי הרוח אלא פשוט להפסיק את סבסודה. כידוע לך, באוניברסיטאות פרטיות בארה"ב פקולטות אלו עולות ופורחות בגלל שיש להן מספיק ביקוש. תקוותי היא שהפסקת הסבסוד תוביל לכך שפחות חדלי אישים יהיו חברי סגל. מובן שאין כל ערובה לכך שזו תהיה התוצאה, אך גם אם לא לפחות תקטן כמות הזבל היוצאת מהפקולטה.
ד. אני בכלל לא בטוח שתקציב הפקולטה למדעי הרוח כל כך זניח. לפי דבריו של מאיר שטרית המדינה מממנת כ-‏85% משכר הלימוד ומספר הסטודנטים בפקולטה די גדול.
ה. נכון שלא כל המחקרים במדעי הטבע גורמים לרווחת המין האנושי. מצד שני ברור כי (כמעט) כל התפתחות המין האנושי במאות האחרונות הונעה על ידי התקדמות טכנולוגית שלא הייתה אפשרית ללא מחקר בסיסי ויישומי בתחומים אלו. ברור שחלק מהמשאבים המופנים למחקר מתבזבזים אך זה המצב בכל מערכת. לפחות מהמחקר הזה האנושות שואבת תועלת.
ו. זה נראה כך פשוט כי אי אפשר להצביע על הישגים מוחשיים במדעי הרוח ולעומת זאת על הרבה רעות רוח.
ז. הנזק שנגרם הוא גם לשמם הטוב של ותיקי חטיבת אלכסנדרוני (שאולי לא חשוב לך אבל להם כנראה מאוד), גם למוניטין של מדינת ישראל, גם לעמדתה של ישראל במו"מ (וזאת כתוצאה מהפגיעה במוניטין) וגם לעיקרון של שמירה על יושר אינטלקטואלי באקדמיה. לא מספיק בשביל עבודה של אידיוט אחד?
ח. באמת אין לו מה לממן את אלו. מדוע עליו לממן שעשועים שאינו נהנה מהם? בארץ זה פחות ניכר, כי מדובר בפחות כסף, אבל בחו"ל המימון של אמנים קיקיוניים כבר הוביל לפארסות כמו מה שמופיע בקישור שלמטה. בעיקרון, לא נראה לי שהרבה אנשים ירדו מהארץ כי הם לא יכולים לראות את "לה טרויאטה". אם יהיו רבים שירצו לראות את זה ודאי שיוכלו לשלם מספיק בכדי לקיים בית אופרה.
מתורגם 352939
סליחה, שכחתי את הקישור: http://news.bbc.co.uk/2/hi/entertainment/4492650.stm
מתורגם 352951
מה הקשר? אין בוגרי טכניון שתיכננו את גשר המכביה? פשלות יש בכל מקום. מה זה קשור למדעי הרוח?
מתורגם 353048
בוא נגיד שהייתה לי פחות בעיה עם הפאשלה הספציפית הזאת אם יוצרה היה נכנס לכלא, כמו מתכנני גשר המכביה. אבל כמו שאתה יודע הוא קיבל פרס של 25,000 ליש"ט.
מתורגם 353094
על מה בדיוק היית מכניס אותו לכלא?
מתורגם 352962
אני לא יודעת אם שמת לב שהיו תקופות באירופה שהמרת הדת לא עזרה ליהודים כלל ועיקר.
מתורגם 353385
ספרי את זה לניאו-נאצי עם האף הנשרי.
מתורגם 352971
''בדיון מקביל מתרחש כבר שבועות מהלך בו טובי המוחות הצעירים של קוראי האייל מנסים להבין אם מה שמנסים להאכיל אותם הוא רעיון מתמטי בעל ערך או איסטרא בלגינא. הארכנות והסבלנות האדירים הנדרשים לכך רק מראים שגם במדעי הטבע לא תמיד קל להבחין בין התבן לקש.''

או שאתה לא עוקב אחרי הדיון ההוא, או שאתה מסלף אותו בכוונה. הזיהוי של המתמטיקה המונדית כשטויות ברוטב לקח בערך תגובה אחת. כל השאר הוא נסיונות חסרי תוחלת לוודא שטרחנים כפייתיים הם באמת טרחנים ובאמת באמת כפייתיים.
מתורגם 352976
הנסיונות אינם חסרי תוחלת, לפחות בתחום הכפייתי‏1 הם אכן מצליחים לוודא את שהתכוונו. רבים יטענו שגם בתחום הטרחני.

מי שנתקל באחרונה בכפייתיות חמורה יותר מכאלפיים תגובות, מהן בעלות עשרות שורות, הכוללות חזרה אינסופית שלולי היכולת ל-CUT & PASTE היתה שוחקת עד דק את מקלדת הטרחן – שיקום!
מתורגם 353017
לא עוקב. מודה.
מעניין אם את/ה נמנה על האמיצים שהסכימו להתיחס לגופו של דבר ולפחות לנסות להבין במה המדובר או שכמוני החלטת שעצם העובדה שמנסים להציג את הסחורה המתמטית לסטודנטים ולקוראי האייל ולא למתמטיקאים מקצועיים ולפרסומים מדעיים כבר מוכיחה שהסחורה פגומה?
מתורגם 353021
הראשון...
מתורגם 353025
וכמתמטיקאי מקצועי איך היית מציג את מסקנותיך:
א. הבנתי בדיוק מה שהם אומרים וזה שטויות ברוטב.
ב. לא הצלחתי להבין את טענותיהם. אם יש משהו בדבריהם, הרי שהוא נבצר מבינתי.

באופן אישי אני נוטה לב', שכן נסיוני מלמד שאם איני מצליח להבין מישהו, בד"כ גם הוא לא מיטיב להבין את מה שהוא מסביר. לרוע מזלי לאבחנה זאת יש לא מעט יוצאים מן הכלל ולאו דוקא בין קוטלי הקנים.
מתורגם 353226
הבנתי את הרעיונות המרכזיים והם נובעים מחוסר הבנה (למשל של המבנה של מערכת אקסיומטית), לא מעניינים (מה יקרה אם "נוסיף" את "הקבוצה המלאה" לתורת הקבוצות), בלים מזוקן ("דרגת אי-וודאות" של מספרים) ובעיקר זורמים בכיוון הלא נכון (0.999... זה לא 1).
גם אם הגישה שלך נכונה (מי שלא יכול להסביר גם לא מבין), במקרה הזה אני חושב שהיא לא תקפה, כי יש בעיית תקשורת כבדה שנובעת מחוסר ידע (באחד הצדדים).

(אם מישהו מעוניין - משום מה - בהתייחסות יותר מפורטת למתמטיקה המונדית, שישאיר הודעה בדיון המתאים)
מתורגם 353266
בקריאה ראשונה, חשבתי ש''בלים מזוקן'' זה איזשהו כינוי של מתמטיקאי. נראה לי שהמילה בלים היא עצמה בלויה ויותר מודרני להשתמש ב''בלויים''.
מתורגם 352987
מסכים איתך לחלוטין.
באשר לסיפור של תדי כ''ץ מתעוררת בי תחושה עמומה שהמחקר שלו ''זוכה מחוסר ראיות ומחמת הספק''. תחושת הבטן ההיסטוריונית שלי לוחשת לי שהיה שם הרג (לא טבח חו''ש).
מתורגם 352990
מה, הטענות נגד כ"ץ היו שלא היה שם הרג כלל?
מתורגם 353251
שלא היה טבח.
מתורגם 353276
כן, טוב, זה כבר יותר עניין של הגדרה, לא?
מתורגם 353297
כן. חבל שאינני יכול לקרוא את העבודה הזאת. אינני יודע איפה אפשר למצוא את הטדי הזה.
מתורגם 353305
ליד קניון מלחה, כמובן.:)
מתורגם 353316
אולי זו הזדמנות לנסוע לאיזה משחק בחברת הג'נטלמנים שצופים שם במשחקים.
מתורגם 354397
כדאי להזכיר: מה שהתגלה (אולי יש לומר בזהירות רק "נטען", אבל הרושם שלי היה שנטען על-ידי "צד שלישי" ולא זכה לתשובה רצינית מצד כ"ץ או פפה) הוא שמה שכ"ץ כתב כעדויות לא באמת נאמר על-ידי העדים, על-פי ההקלטות.
מתורגם 354402
אתה צודק. נדמה לי שטדי כ''ץ לא סיפר בדותות. עד כמה שאני מכיר מקרים אחרים ממלחמת השחרור, היו מעשי הרג בכל מיני מקומות אבל לטדי כ''ץ היה קשה להוכיח את מה שקרה בטנטורה. . לא ראיתי את העדויות ולא שמעתי את ההקלטות. אני מניח שטדי כ''ץ היה צריך להזהר יותר בטיפולו בחומר שבידיו.
מתורגם 354410
לעיונך: http://www.ee.bgu.ac.il/~censor/katz-directory/
מתורגם 354412
תודה
מתורגם 353146
מכיוון שלא רק ''במדעי הטבע לא תמיד קל להבחין בין התבן לקש'' אלא אפילו במילון ההבדל ביניהם לא ברור, אולי כדאי לשאול את הבודד כאבן, יש לו הרבה נסיון בתחום.
מתורגם 353471
כבר כשכתבתי את זה, היתה לי הרגשה עמומה שאולי תבן וקש זה בעצם אותו דבר. מישהו אולי יודע מהו מטבע הלשון הנכון?
מתורגם 353476
''להוציא את המוץ מן התבן'', כמדומתני.
מתורגם 353539
''לבור את הבר מן התבן'' (ואכן, בר קשור לשורש ב.ר.ר., נדמה לי שעוד מימי האכדים).
מתורגם 353558
תודה. זה נשמע לי כמו ברירת מחדל.
מתורגם 353491
לגבי השאלה הדואלית, המקור הוא בגמרא במסכת ערובין: "ובעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו על עסקי נפשות אלא על עסקי תבן וקש יוצאין עליהן בכלי זיינן ומחללין עליהן את השבת".
מתורגם 353519
מוץ ותבן. אבל בכל מקרה תבן וקש לא הינו הך, בתור כבשה ואיש סוסים: קש הוא עשב יבש חסר ערך תזונתי כמעט, שרק ממלא את ביטניהם של הבהמות בעוד שחציר=תבן מכיל שעורה או תלתן (וכ'ו וג'ו) שהם החלבונים.
קש וגבבה 353740
קש הינו גבעולי החיטה (בד''כ) הנשארים בשדה לאחר הקציר לגרעינים.
חציר הוא השיבולת השלמה שנקצרת, נשארת בשדה ליבוש ואחר כך מגובבת ונכבשת לחבילות.
כך שהחציר הוא שיבולת שלמה והקש הוא הגבעול.
חציר וקש יכולים להיות מחיטה שעורה אפונה תירס בקיה אספסת ועוד.

בקשר לערכים התזונתים. עבור בהמות מעלות גירה שיודעות לפרק את דופן התאים ולעכל תאית, הקש לא חסר ערך תזונתי כלל וכלל.
זה נכון שבחציר יש גרעינים המכילים שיעור גבוה של חלבון ושומן אבל הוא נחשב עדין מזון גס ולא מזון מרוכז בגלל שיעור התאית הגבוה.
קש וגבבה 353813
ומהו המוץ?
קש וגבבה 353824
המוץ זה החלק שעוטף את הגרעין. ההרכב די דומה לזה של קש.
קש וגבבה 353825
קליפת הגרגרים.
ובהשאלה - פירורי מתכת שמפזרים מטוסי קרב (בקרוב גם אזרחיים) לבלבול טילים.
מתורגם 353631
גם הוא ‏1, אאז"נ, קיבל רק *מוץ* ותבן.

1 טקסט יסוד לסוציאליסט המתחיל.

-----------
לפי אבן-שושן (המרוכז), תבן הוא קש ממועך (נדוש?) או מקוצץ.
מתורגם 354396
"בעיני הפמיניזם ושיוויון הזכויות לנשים הוא אחת התופעות המרכזיות של המאה ה-‏‏20. ככזה, המחשבה שהוא תופעה שאינה ראוייה למחקר ועיון אקדמי נראית לי תמוהה."

אבל אלו שיושבים בקתדרות הפמיניסטיות אינם חוקרים *את* הפמיניזם; הם יוצאים מתוך הפמיניזם כדי לחקור את הפוליטיקה, החברה, המוסר, הפילוסופיה וההיסטוריה. חלקם גם משנים את פני הפמיניזם עצמו, אבל לא תוכל לצפות שתצא משם המסקנה שהפמיניזם הוא שגוי מעיקרו.

(לא שזה פוסל את הקתדרות האלו, בעיניי, רק שאינך יכול להצדיקן רק מתוקף היותו של הפמיניזם חשוב ולכן ראוי למחקר.)
מתורגם 354782
חשיבות הנושא הנחקר אינה מצדיקה "מחקר גרוע", אבל היא אולי מצדיקה את הנסיון לחקור.
בעצם, לא חשיבות הנחקר קובעת את קיום הקתדרות, אלא קיומם של מקורות מימון לקתדרות האלו. אם נמצא מימון לקתדרות למרקסיזם, סמיוטיקה ופמיניזם, השאלה המעניינת היא מי מעוניין בהמשך קיומן ולמה?
מתורגם 354794
זהו התהליך שעובר על האקדמיה. אני מניח שלמחלקות לכלכלה ניאוקלאסית יהיה מימון. לגישות אחרות-פחות. בית הספר לכלכלה של אוניברסיטת שיקגו מומן כבר, נדמה לי מסוף המאה ה-‏19 ע"י רוקפלר. הוא אפילו אמר פעם שזו היתה ההשקעה הטובה בחייו. אוניברסיטה זו היא הבסיס של הכלכלה הניאו קלאסית (מילטון פרידמן וכו'.)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים