 |
|
 |
||
|
||||
 |
איני יודע אם אני סתם פרנואיד, אך יש לי תחושה קשה כי כותב המאמר מתקשה להתנתק מהשקפתו הפוליטית, שכן, עם כל החומרה של דברי הרב עובדיה ו/או ביבי, קשה להתעלם מכמה אמרות שפר שבאו דווקא מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, כמו אותה יציאה מבריקה של יוסי "המסכן" שריד, שטען כי ראש הממשלה (שנבחר על ידי רוב דמוקרטי, להזכירכם) הינו "מסטול", או כמו אותה השוואה של פרופסור מכובד בין ילדי מתיישבי חברון לנערי ההיטלר-יוגנד, או אולי אותה דרישה של תומרקין, "לירות למתנחלים בין העיניים". ולעצם המאמר: קיים הבדל יסודי בין דברי הרב עובדיה לדברי ביבי. הרב עובדיה, לטענת הפרקליטות, הסית לרצח. זוהי לכל הדעות עבירה חמורה שראוי לפתוח בחקירה בעטיה. אולם ביבי בסך הכל אמר שלדעתו החקירה המתנהלת נגדו היא מגמתית. אין ולא היתה בדבריו שום הסתה. היום שבו אדם לא יוכל להעביר ביקורת על מערכת המשפט ואכיפת החוק, מקוממת ככל שתהיה, יהיה יום עצוב לדמוקרטיה הישראלית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מכיר את המקרה המדובר בו יוסי שריד תקף ראש-ממשלה בכנותו אותו ''מסטול'' (אני מניח שאתה מדבר על תקופת נתניהו). דווקא מהכרותי הציבורית עם אותו שריד, הוא איש שמתנסח בנועם, בבהירות, ובזהירות. גם על הפרופסור המכובד לא שמעתי, אם כי על תומרקין שמעתי. בהקשר של השניים האחרונים - הם אינם אישי ציבור - על כן אין זה רלוונטי. למאמר ובהקשר של זה הראשון - התבטאותו, אם היתה כזו, לא היתה כזו נגד הפרקליטות, או המשטרה, או גוף ציבורי אחר כלשהו שתפקידו לחקור אותו - ושוב, לא רלוונטי למאמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף כי בדעותי אני מזדהה עם שריד, השקפת עולמו, ודבריו, קשה לי להסכים עם האיפיון של אמירותיו כ"דברי נועם". בד"כ הוא שולח חיצים מורעלים עטופים במעטה ציני של לכאורה "מה אמרתי?" כך עשה כשאמר בגלגול עיניים לשמים ש"הוא מעריך מאד את ח"כי ש"ס וכשהם אומרים שההצבעות שלהם בהקשר המדיני אין להן ולא כלום עם סמכויות סגן השר מה שמו...אכן הם מתכוונים לכך, ולמה נחשוד בהם שהצבעותיהם קשורות באינטרסים מפלגתיים צרים?!". נו, באמת! ואני חייבת להודות שאמירה מתממת שכזאת שנאמרת לכאורה מעל ראשיהם של "עמך" ומיועדת ליודעי ח"ן ומביני עניין ודקויות לא משרתת את עינינו-עיניננו, מרגיזה שלא לצורך וכולנו יוצאים מפסידים. נעה ידין |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק על זה מדובר! אפשר לומר אמירות קשות, מבלי להסית לרצח, בלי שימוש בכלי ה'השוואה עם צוררים'. אפשר לנהל שיח ציבורי נוקב מבלי להזדקק לסוללת עו"דים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל פעם שמצטטים את צימרמן על האנשים הטובים מקרית ארבע, שוכחים פרט אחד קטן. צימרמן אמר את הדברים, לאחר שכתבת טלוויזיה צילמה את ילדי המקום המתוקים שרים שירי נקמה וטבח, ושירי הלל לברוך גולדשטיין. צימרמן, מה לעשות, מכיר את שירי הילדים הנאציים. והוא ציין שהם די דומים, רק צריך להחליף את המילה ''יהודים'' ב''ערבים'' או ''גויים''. אבל במקום להתמודד עם האמת, מעדיפים לנפץ את המראה - וטראח, חוקר מכובד הופך, באחת, לעוכר ישראל. לא שזו בושה גדולה. כשאנשי קריית ארבע נחשבים לפטריוטים, הבושה היא להיות פטריוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר גורביץ היקר, תגובתו של פרופסור צימרמן המכובד בהשוואותיו הפרובלמטיות בין נוער קריית ארבע ונוער היטלר מראות פעם נוספת עד כמה נהוג במחוזות אלטנוילאנד להשתמש באופן פסול בתופעת היטלר והנאציזם כמעט בכל ויכוח ציבורי, ללא כל הבדל משמעותי בין ימין ושמאל, חילונים ודתיים - תופעה מעניינת לכשעצמה שמקומה למחקרים שונים במכוני פסיכואנליזה למיניהם. הסרט לכשעצמו, אשר נערך על ידי הבמאי הישראלי מיכה פלד עבור הטלביזיה השבדית, שודר בטלביזיה הגרמנית לפני מספר שנים, וברשותי עותק מסרט זה. כדובר גרמנית וכאדם הבקיא בסוגייה זו עלי לקבוע חד משמעית כי מבין כל התבטאויותיהם הגזעניות והשוביניסטיות של מתנחלי קריית ארבע וילדיהם בני ה-8 עד 10 בסרט זה לא מצאתי שום דמיון בולט בין 'שיריהם' לשירי נוער היטלר - גם אם מחליפים את המילים 'ערבים' ב'יהודים' - כי אם דוגמה להתבטאויות ילדותיות המחקות את הוריהם המבוגרים - הורים אשר בהופעתם ובצורת חשיבתם והתנהגותם מזכירים את מישטר האפארדהייד בדרום אפריקה של לפני המהפך הפוליטי. אינני יודע אם זוהי נחמה גדולה עבור ציבור המתנחלים בכללותו בהגדרתי אותם בחלקם כבעלי נטייה לגזענות יהודו-קלוויניסטית לפי המודל הדרום אפריקאי ולאו דווקא כמקבילי הגזענות הגרמנו-היידנית כבמודל הנאציונל סוציאליסטי - אך זוהי לעניות דעתי המצב לאשורו. אגב - צימרמן טען להגנתו במישפט תביעת הדיבה אשר התנהל כנגדו כי דבריו על הנוער היהודי בקריית ארבע והשוואותיו הידועות 'הוצאו מהקשרם', ומקננת בליבי התחושה שידע הוא היטב מדוע נקט הוא באמירה זו - וזאת מעבר לטקטיקת ההגנה. דומני שמעבר לסקופ העיתונאי בו נקט הפרופסור המכובד - מודע היה הוא היטב לעובדה כי אין דמיון של ממש בין 'שיריהם' של זאטוטי המתנחלים לבין שירת הנוער ההיטלראי, אשר חוברה והולחנה על ידי משוררים מכובדים ומבוגרים - וזאת באופן רשמי וממלכתי בעבור נוער מבוגר יותר מאותו 'נוער' טרום בר מצווה אשר הופיע באותה כתבת טלביזיה. בברכה א. מאן |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |