בתשובה לדרור, 12/12/05 15:31
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 353612
"נראה שהפוסטמודרניסטים בוחרים בפתרון הקל – להתעלם לחלוטין מההטיה של החוקר. האלטרנטיבה היא להכיר ב*עובדה* שמחקר שנכתב ע"י חוקר מוטה (אילן פפה) פחות רציני ממחקר שנכתב ע"י חוקר פחות מוטה. אבל הכרה זו תגרום לפיחות במעמדם המקצועי של יותר מדי חוקרים פוסטמודרניסטיים ולא מעט חוקרים שאינם פוסטמודרניסטיים..."

מה?
אחד מהשיעורים הראשונים ב'שיטות מחקר איכותניות' (שם קוד, לפחות איפה שאני למדתי, לשיטות מחקר פ"מ) זה חשיבות הרפלקסיה, ושכל חוקר צריך להיות מודע, *ולדבר*, על הנקודה ממנה הוא בוחן את המציאות.
דווקא המחקרים הפוזיטיביסטיים-סטטיסטיים הם אלו שאינם מאפשרים לחוקר להיות מודע לעמדתו.
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 353716
אהיה מעט יותר מדוייק – הפוסטמודרניסטים לא מקבלים את הגישה שמחקרים בעלי הטיה אישית ראויים פחות ממחקרים חסרי הטיה אישית. הם מאמינים שההיפך הוא הנכון.
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 353724
אני לא מסכים. אני מעתיק מהתגובה שלי למעלה את אחד הקריטריונים של עדי אופיר:
"אין פרוצדורת שיפוט תקפה א-פריורי. *לא שאין בנמצא טיעון רציונאלי או נוהל רציונאלי של בחירה בין טענות מתחרות*, אלא שאין בנמצא פרוצדורה קבועה שתבטיח את הרציונאליות של הטיעון או נוהל הבחירה בכל סיטואציה אפשרית. הביקורת הפוסטמודרניסטית נוטה לראות את המאמץ למצוא הליך סופי כניסיון להפעלת כוח במסווה של רציונאליות".
הפוסטמודרניזם לא טוען שכל טענה טובה כמתחרתה, אלא שצריך לראות כל טענה בקונטקסט שלה.
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 353731
ובמה זה שונה מטענתך המקורית?
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 353751
זו היתה הבהרה מסויימת של טענתי המקורית. טענתי שמחקר מוטה פחות טוב ממחקר לא-מוטה, וכתבתי שהפוסטמודרניסטים מתעלמים מההטיה. דרומי אמר שהחוקר הפוסטמודרניסט מודע לנקודת המוצא ממנה הוא מנתח את המציאות. לכן הבהרתי את כוונתי שהפוסטמודרנסטים אינם מתעלמים מההטיה אלא מהמשמעויות של מחקר מוטה לעומת מחקר לא מוטה, מכיוון שהם אינם שופטים מחקרים עפ''י מידת האובייקטיביות כמו שאני שופט.
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 353770
זה ודאי נכון. מבחינתם כל חוקר צריך להתייחס בין השאר לחלקו האישי המחקר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים