בתשובה למיכאל, 16/09/01 13:48
ארכאולוגיה מקראית 35373
הקריבו המקוטב • בתשובה למיכאל יום א', 16/9/2001, 15:19
כמה טוב שdatabases סובלים הכול שלא כמו הניר.
אשר לעצמות החזיר ועצמותיהם של חיות ארץ ישראליות אחרות,נדמה לי שכאלה נמצאו גם באתר המזבח בהר עיבל שאותו מיחס אדם זרטל ישירות לימי יהושע.

אשר למונותאיזים הוא נוצר ביהודה ברפורמות של יאשיהו (מאות שנים לאחר חורבן ישראל)
הנה לינק לטקסט התנכ"י
האתר של סנונית (פרויקט של משרד החינוך כמדומני) כך שיש התיחסויות מסורתיות.
על הימצאותה של דסיפלינה שלמה "ביקורת המקרא" עוד לא שמעו שם.

ויתקנו אותי הארכיאולוגים המקצועיים על טעויותי שבודאי נמצאות בפרטים הקטנים.
קצת שיקול דעת. 35394
מיכאל • בתשובה להקריבו המקוטב יום א', 16/9/2001, 18:20
לא מתקבל על הדעת שהמונטאיזם, שכביכול אינו קיים ומוכר עד כה - נאכף *לראשונה* באופן כה רדיקלי, אם הרקע *הבלעדי* הוא פגאניות בת אלפי שנים. האם אין המלך יאשיהו וקבוצות העילית נשענות על לגיטימציה המעוגנת בהיענות למסורת הערכית והאמונית הרווחת? תוכל אולי לטעון, בניגוד לסבירות, שאלה הפכו לקבוצה דתית פנאטית, אך מתאבדים שיעים המסתכנים בהתקוממות עממית נרחבת וקטלנית עבורם, בוודאי אינם. אין אלא להסיק את המסקנה שהמונטאיזם היה מסורת
מגובשת ושגורה גם בתקופות קודמות. התאור מזכיר בקווים רבים נסיונות רסטורציה דתיים, כמו זה של המלכה מארי טיודור (-- לא מארי סטיוארט מתקופת אליזבט הראשונה) שניסתה להחזיר במאה ה-‏16 את הקתוליות לאנגלייה באופן שהפך אלים למדי.
קצת שיקול דעת. 35432
דובי קננגיסר • בתשובה למיכאל יום ב', 17/9/2001, 0:41
סליחה, והמעבר החד של האימפריה הרומאית מפגניות נפוצה לנצרות כדת מדינה - זה גם נבנה על "מסורת מגובשת ושגורה" בקרב הרומאים?
כורח המציאות 35471
מיכאל • בתשובה לדובי קננגיסר יום ב', 17/9/2001, 10:31
בוודאי. מאז המאה השנייה לספירה הלכה הנצרות והתפשטה ברחבי האימפריה הרומית, כשתחילת השתרשותה שם, ואקט הגיבוש המושגי/תאולוגי/אמוני מיוחסים לשליח פאול. הקיסר קונסטנטין, שהשליט את הנצרות כדת המדינה הרשמית במאה הרביעית לספירה, נשען על כך שהנצרות היתה נפוצה זה מכבר בקרב שכבות נרחבות תוך התרחבות מהירה. לכן, לא רק שהצעד הפורמלי/מדינתי כאן אינו חד, אלא הוא מבטא הכרה ושידוד מערכות בלתי נמנעים מצד המערך השלטוני באימפריה כלפי המציאות ההתרבותית/אמונית הרווחת. זאת תוך זניחת מה שהפך לאנכרוניזם "אקזוטי", וככזה, גורם אי לגיטימיציה גובר והולך של מוסדות השלטון.
כורח המציאות 35484
דובי קננגיסר • בתשובה למיכאל יום ב', 17/9/2001, 11:51
אני דווקא מכיר כמה וכמה הוגים נוצרים לפני אותו שידוד מערכות, שראו בשלטון את אם כל חטאת, דווקא משום שרוב הרומאים רדפו את הנוצרים, כולל השלטון. נוצרים VS. אריות וכאלה.
כורח המציאות 35516
מיכאל • בתשובה לדובי קננגיסר יום ב', 17/9/2001, 14:39
רדיפת הנוצרים היתה בשלב תחילת הנצרות ברומא.
פרדוקסלית, דווקא רדיפתם, בפרט סצינות זירות האריות, העניקה להם את הילת המרטירולוגיה שסייעה להתפשטות הנצרות. בניגוד מסויים ליהדות, הנצרות אמורה במהותה הבסיסית להיות אדישה לנושא השילטון והתחיקה המדינית, שכן עיקר הדברים הינו "חוק הלב",
ובלשונו של ישוע: "תנו לקיסר את אשר לקיסר, ולאלוהים את אשר לאלוהים". בעוד אצלנו, הרשות הכוהנית נמצאה לעיתים במיליטנטיות מסויימת כלפי הרשות המדינית כל אימת שזו התרחקה מהשפעתה - ואולי היתר פלורליזם פולחני היווה דרך אפקטיבית של השילטון לפגוע בפופולריות והשפעת כוהני ה'. סביר שספר מלכים משקף אכן מאבק כזה בין שלטון החותר לעיתים ליתר חילון ("עשה הרע בעיני ה'), ובין שכבת "כוהני ה"', בדומה למאבקים דומים באירופה בין מלכי גרמנייה, אנגליה וכד' והכנסיה ברומא (מוכר הסיפור על פרידריך ברברוסה שנכנע לבסוף לאפיפיור במפגש קאנוסה).
דיטרונומיזם וחוק הלב 35517
מיכאל • בתשובה למיכאל יום ב', 17/9/2001, 15:13
''בניגוד מסויים ליהדות'' הכוונה לתחיקה הדתית המפורטת המובאת בספר ''דברים'', ואכיפתה
השילטונית - ''דיטרונומיזם'' בלשון ביקורת המקרא. גם אצל האיסלאם קיימת תחיקה דתית מפורטת - ''השריעה'' שנאכפה במקצת מדינות האיסלאם, כולה או בחלקה. מאידך בנצרות לא קיים קודקס חוקים דתי, שכן עיקרה -אקט האמונה, ולא ''עבודת אלוהים'' המפורטת לפרטיה והמציבה מערכת חוקים רחבה.
תיקון בקנוסה 35820
אסף ברטוב • בתשובה למיכאל יום ה', 20/9/2001, 18:15
ההוא שהלך לקנוסה היה דווקא היינריך הרביעי, ולא כפי שכתבת.
תודה על התיקון בקנוסה 35846
מיכאל • בתשובה לאסף ברטוב יום ה', 20/9/2001, 20:56
אכן, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (גרמניה)
שירד לקנוסה שבאיטליה לרצות את האפיפיור הינו היינריך ה-IV, בשנת 1077, ולא פרדריך ה-I (ברברוסה) שהיה הקיסר הקדוש בשנים 1159-1190.
תודה על העמדת הדברים על דיוקם, וכבר כתבתי שאף זכרון נאמן בדרך כלל, כפוף לאפשרות לטעות.
עם זאת, טעות זו של 80 שנה, עדיין לא משנה ממשמעות דברי כפי שהבאתים למעלה, בהתייחס לארוע המפורסם של הירידה לקנוסה.

בתודה,
מיכאל
קצת שיקול דעת. 35473
הקריבו המקוטב • בתשובה למיכאל יום ב', 17/9/2001, 11:03
אכן רסטורציה דתית היא מינוח נכון.אבל עצם ההזדקקות לרסטורציה כזאת מראה שהיו עוד כמה פרשנויות דתיות שחיו לצד הפרשנות המונותאיסטית המחמירה .
הרסטורציה היתה מקיפה כל כך עד אשר היה צריך לגבות אותה בספר חוקים חדש שהוא ספר דברים ולהקנות לו מעמד קנוני על ידי הכנסתו ללב ליבו של הקורפוס המקראי (מן הסתם היו בו תכנים מהפכניים לזמן ולמקום ההוא)
יותר חשוב מן הפרטים היא הדימוי ההיסטורי העולה מהם של דת כיצירה אנושית בעלת מימדים אבולוציונים .המגדירה את עצמה מחדש לפי הזמן והמקום.

נ.ב. הפניה ביבליוגרפית בעברית לספר יסודי על ביקורת המקרא - מי כתב את התנ"ך/ריצארד אליוט פרידמן,למרות השם הסנצציוני ספר מבוא לא רע לנושא.
ארכאולוגיה מקראית-תיקון טעות 35773
הקריבו המקוטב • בתשובה להקריבו המקוטב יום ה', 20/9/2001, 9:19
בספרו 'עם נולד המזבח בהר עיבל וראשית ישראל' מאזכר אדם זרטל יחמורים (סוג של איל) ולא חזירים.עם היחמורים יש לו אי אילו בעיות הלכתיות בנושא הקרבת קורבנות (בעיתיות הנשגבת מבינתי, ושאלה לקינטור איך ידעו מקימי המזבח על הלכות הקרבת קורבנות לפני הקמת בית המקדש ולפני חתימת המשנה,אבל נעזוב)
לטענתו גם אי המצאות עצמות חזיר במתחם הם הוכחה למקורו הישראלי של המזבח,אז אם הטעתי משהו אבקש את סליחתו.
בכל אופן גישתו של זרטל אל הטקסט המקראי היא דוגמא לקבלת הטקסט כלשונו ויציאה מתוך הטקסט המקראי אל המחקר.
גישה ביקורתית יותר אל המקרא היתה רואה בו מקור אחד מיני רבים שיש לבחון תמיד את מהימנותו.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות