בתשובה להיא, 12/12/05 20:46
תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית 353816
מה זה "ישימון"?
בספרות האנגלית של המאה ה-‏18 מופיעות הרבה מאוד שבירות של אשליית המציאות (נוסח תום ג'ונס וכיו"ב). ו"יוליסס" כמובן מלא באינטרטקסטואליות...
אין קווים חדים מאוד בין ז'אנרים.
תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית 353821
T.S. Eliot (1922). The Waste Land.

יצירות מהמאה ה-‏18 הן לא מודרניסטיות, אבל כן, את צודקת
תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית 353823
"ארץ הישימון". חשבבתי שלזה התכוונת, אבל אינני רואה שם שבירה של אשליית המציאות (אין שם שום בנייה של מציאות).
ובקווים החדים בין ז'אנרים לא התכוונתי רק למודרניזם-פוסט-מודרניזם, אלא בכלל. ודאי שהמאה ה-‏18 איננה מודרניסטית.
תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית 353828
(אני זוכרת שהיצירה ''ארץ הישימון'' הוצגה פעם בפני כהיסטוריוגפיה של זרמים ספרותיים או משהו בסגנון)

ושוב, אני יכולה רק להסכים שהקווים בין כל הזאנרים מיטשטשים. במחקר הספרות אבל היתה תקופה ארוכה שבה ניסו להגדיר גבולות ברורים של ז'אנרים ותקופות, ועסקו גם בבנייה מדוקדקת של קאנון, כשהויכוחים נסבו על מה שייך לקנון, ומה נידון לדראון עולם.
תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית 353834
טוב, בינתיים הקאנונים נשברו למדי...
תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית 353839
אה, ודאי שאליוט הוא אינטרקטסטואלי (בכמה וכמה שירים). שלא לדבר על פאונד, שדי העביר לו את העניין.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים