בתשובה לגיל לדרמן, 12/12/05 21:57
במה זה שונה מהגוגנהיים בניו יורק ? 354944
תגובה יפה, כמו שאמרו אחרים, אבל רגע של קטנוניות: קריאת יערות על שם תורמים, ופארקים שלמים על-שם קהילות תורמים (קנדה, בריטניה) היא מנהג ותיק של קק"ל, שכבר סוּטָר (מלשון סאטירה) לפני עשרות שנים על-ידי קישון. יערות הכרמל ניצלו מגורל זה, אולי בזכות היותם גן לאומי, ולא בשליטת קק"ל.
במה זה שונה מהגוגנהיים בניו יורק ? 354955
אני חייב לציין שהתגובות ב'אייל' עוזרות לי לחדד את דעתי ולהתמקד במה בדיוק כל כך צורם לי בפרשה הנוכחית. הנקודה שהזכרת נכונה, והתגובה הפנימית האינסטינקטיבית שלי היתה ''אבל זה לא אותו דבר''. אני חושב שחלק ממה שמפריע לי כל כך זה האקט של ההשתלטות. אם תורם שותל יער והיער נקרא על שמו זה לא מפריע לי כל כך, ונראה לי שגם אם סמי עופר היה בוחר לתרום לתרבות הישראלית ע''י פתיחת מוזיאון חדש והיה קורא לו ''מוזיאון עופר לאומנות מודרנית'' לא הייתי מתרגז כל כך. אם מישהו היה גוזל את השם של יערות הכרמל שאני מכיר וטיילתי בהם מאז הייתי ילד, זה היה מרתיח אותי. אם סמי עופר היה מקים מושב חדש בישראל ומכנה אותו ''עופרון'' זה היה מתקבל על דעתי. אם הוא היה תורם לעיר הולדתי ודורש לשנות את שמה מחיפה ל''עופרון'' הייתי חש בושה בכל פעם שהייתי צריך לכתוב את השם הזה באיזה טופס רשמי.
אם יש כמה עצים שלא נתנו להם שם, אדרבא, שייקראו על שם תורם. בטכניון הביאו את זה לכדי אומנות, וכל רגל של ספסל הינה על שם תורם אחר. בפרט, קריאת יער על שם של מדינה ידידותית לישראל הינה הבעה לגיטימית של הערכה. לעומת זאת אם משנים שם מוכר ואהוב, או שכבר מסמל דבר מה, וכל זאת עבור מחיר נקוב בדולרים, ועל מנת לפאר את שמו של אדם אשר תרם את הכסף, אני מתייחס לכך אחרת מבחינה רגשית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים