בתשובה לרון בן-יעקב, 19/12/05 18:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
3. הציבור בוחר במפלגות, לא באישים. 7. אסור לחייב חוקית את חשיפת התיק הבריאותי של המועמד. יש את הפרוצדורות הרגילות בדמוקרטיה כדי לטפל בבעיות של המועמדים/מכהנים: חשיפות עיתונאיות, הצבעות אי-אמון בכנסת וכדומה. 8. צריך להיזהר בפסילת אנשים על רקע טעמים לא ענייניים. אם אדם נוטל תרופות שמשפיעות על שיקול דעתו, זה עניין אחד. אם אנחנו פוסלים אותו על רקע סיכונים בריאותיים, זה עניין אחר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
3. זה קצת התקטננות. מפלגות מציגות רשימה של מועמדים. 7. אני לא יודע עד כמה צריך להשאיר מידע חינוי לתזזיות האינטרסנטיות של תחקירני חצר עיתונאיים. 8. אני יודע שבמדינות שונות חלה על נבחרים חובת חשיפה של מידע רפואי בסיסי. זאת רק שאלה של החלטה מראש על מה יש לדווח. בארה"ב יש דיווח (בקווים כלליים) על הבדיקה הרפואית השנתית של הנשיא, ועל בדיקות או ניתוחים שונים שהוא (או אחרים) עוברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3אני מתאר לעצמי שהדיון על חובת הדיווח מתמצה בשאלה של מידה. על מה מדווחים ועל מה לא. הוא פחות מעניין. בכל מקרה, אני לא חושב שצריך לפסול מועמדים בגלל סכנות בריאות כמו שאיציק הציע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר אם איציק מצדד בTM או לא... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
TM?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. הלוואי. יש אנשים כמוך שבוחרים מפלגה, ויש אנשים (רבים עד מאוד) שבוחרים איש, ואז מצביעים למפלגה המכילה אותו. וראה כמה אנשים החליטו שיצביעו "קדימה" מיד כשהכריז שרון שהוא מקים מפלגה חדשה, ועוד לפני שהיה ברור מי נמצא במפלגה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי ששאלת פרסום התיק הרפואי של נבחרי הציבור היא די עדינה, במובן זה שהטיעונים לשני הכיוונים די מאוזנים. הנה כמה טיעונים נגד הפרסום: א. יש קורלציה די חלשה בין מצב בריאותו של המנהיג לבין איכות שלטונו. מנהיגים גדולים רבים היו אנשים לא בריאים: רוזבלט, צ'רצ'יל, ריגן, אשכול, קנדי. ב. כפי שאנו מטיבים לדעת, מחלות הן לא הסיבה יחידה להסתלקותם במפתיע של מנהיגים. ג. התיק הבריאותי של המועמד משול לדו"ח של בדיקת רכב. מה שמעניין את הקונה הם לא יחסי הקומפרסיה ועקימות השלדה. מה שמעניין אותו היא חוות הדעת הכוללת של הבוחן: האם הרכב במצב כללי טוב וכמה עוד הוא יכול למשוך. בדו"ח בריאותי נתקשה מאוד למצוא פרשן מוסמך. רופא אחד יטען שלא זאת בלבד שרה"מ עומד למות בכל רגע, מצבו הנפשי כל כך גרוע שקרוב לודאי שעוד בזמן ההתנתקות הוא היה חולה רוח ורופא שני יטען שביחס לגילו, משקלו והרגלי התפריט שלו רה"מ די קרוב לסטנדרט. לבוחר ישאר אז התפקיד להחליט מי הוא רופא אמין ומי פוליטיקאי בחלוק. כלומר במחיר הפגיעה בפרטיותו של המועמד לא השגנו כל כך הרבה כפי שקיוינו. ד. המדינה המודרנית היא כל כך מורכבת ורגישה ששלטון שאינו מבוסס על קבוצת הנהגה רחבה עם מגוון כישורים ויכולות הוא בעיה בפני עצמה גם אם בראש ההנהגה עומד אדם בריא לחלוטין. ה. את אישפוזיו של המועמד ואת תדירות ביקור הרופא אצלו לא נראה לי שאפשר להסתיר. עיתונאות ערנית יכולה לדווח על כך והמידע הזה צריך להספיק לציבור גם ללא חדירה הנוספת ומיותרת לפרטיות שבפרסום התיק (נניח למשל שהמועמד חלה בעגבת בצעירותו). ה. הנימוק המכריע אצלי הוא כזה: מדינה שבקרב ההנהגה שלה לא נמצא אף אדם בעל יושרה מספקת להתייצב בגלוי בפני הציבור ולהתריע כי בראש המדינה עומד אדם שאינו מתפקד, היא במצב לא טוב, ולא בגלל מצבו של רה"מ שלה. באופן פרדוקסלי הקיצוץ בזכויות, הביזוי הציבורי והחדירה לפרטיות, רק עלולים להגביר את ירידת איכות המועמדים. בסופו של דבר שכרנו יצא בהפסדנו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |