בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 21/12/05 22:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם,אבל בעיקר שרמת האינטגרציה בן המיגזר היהודי שהוא הרוב השולט למיגזר הערבי שהוא בהחלט לא מבוטל מיספרית,נמוכה עד לא קיימת. יש לכך סיבות כמובן..חלק אובייקטיביות ולא יחודיות לארץ<רקע תרבותי שונה,פערים סוציואקונומים>,חלק גורמות לעגמומיות המוזכרת. אני תוהה אם יש עוד מדינה עם מיעוט בשיעור כזה שמתערה ברמה כלכך נמוכה ברוב האוכלוסיה. זאת כמובן הנחה שמתבססת על תחושה כללית..לא על הסקר התמים הזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם עניין של איזורים גיאוגרפיים. כמעט לכל ידידיי מהגליל יש חברים ערבים לא מעטים. מאידך גיסא, אני עצמי חיה בעיר שחולקה לה יחדיו, ואי לכך לקח זמן רב מאוד לפני שהיכרתי ערבים ברמה של התידדות. באוניברסיטה, למשל, למד אתי רק בחור ערבי אחד, שהיה נחמד ומקורי אבל עמוס מדי כדי שיתאפשר איזה קשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בזה משהו,מצד אחד ההפרדה הגאוגרפית בן ישובים ערבים ויהודים מאוד בולטת,נדמה לי שיש רק כמה ערים עם נוכחות של שתי הקבוצות,וגם בהן נדמה שיש הפרדה לשכונות לאלה ושכונות לאלה. עם זאת,בארץ קטנה כמו שלנו נראה לי שהתשובה הגאוגרפית היא לא תשובה מספקת לניתוק שקיים,ואולי בעצם רק מעלה את השאלה,למה ההפרדה הגאוגרפית כל כך כוללת ומוחלטת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שזו איננה תשובה מספקת. במיוחד באל-קודס, למשל: הרי השכונות קרובות מאוד זו לזו, אבל העיר באמת מחולקת באופן כמעט מוחלט. למעשה, חיפה היא העיר היחידה שבה ההפרדה נוקשה קצת פחות. לדברי חברתי הערבייה שעברה לשם, בחיפה אפשר לשבת בלא מעט מקומות מעורבים ולא להרגיש כל ייחוד. בירושלים, עד כמה שזכור לי, היא חשה שלא בנוח לדבר בסלולרי בערבית בכל מקום פומבי למעט אימקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעכו ישנו מצב עירוני אירוני שברחוב הרצל יש רוב ערבי- בבניין של חבר יש שתי משפחות יהודיות ושש(?) ערביות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזרח ירושלים גם היא מלאה באירבוניות מסוג זה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רחוב הרצל? ערבים? כאילו...דה! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |