 |
|
 |
||
|
||||
 |
מן הראוי שיונהגו בבתי הספר הממלכתיים גם לימודי תלמוד באופן מסודר. כיצד יתכן שתלמידי ישראל לא ידעו דבר וחצי דבר בכל הקשור לעמוד השידרה של היהדות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אל אף שאחת מהמפקדות שלי בטירונות עשתה 5 יחידות בתלמוד, אני מסכים עם כל מילה שלך. באמת ראינו את ההבדל התהומי ביחסים שלה כלפינו לעומת היחסים של מפקדות/ים אחרות/ים שלא שנו מאומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר מישהו שלמד 5 יחידות מתמטיקה ואומר תודה לקופאיות בסופר, בזמן שראיתי המון אנשים שלמדו רק 3 ואפילו לא מחייכים אליהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בכלל לא קשור, אין קשר בין לימודי המתמטיקה המתורגלים לבין לימודי התלמוד המחנכים. בעוד שתרגול מתמטי נועד לחדד את המוח ואולי גם לתרגל אותך להתמודד לבד בכל מצב בדרך את המטרה הנכספת של מבחן התוצאה, לימודי התלמוד נועדו בעיקרם לחדד את החושים המוסריים העדינים של נפש האדם בכל הנוגע ליחסים שבין האדם לסביבתו. מכאן שלא פלא בעיני יחסה השונה של המפקדת בעלת ה-5 יחידות בתלמוד לעומת יחסם של מתמטיקאים קרי מזג מספריים כלפי סובביהם. שאני אנחש ע"פ התגובה הזאת שלך כאן שמעולם לא פתחת דף גמרא בחייך, בעוד שמתמטיקה אתה למד בתואר שני בטכניון. תתבייש לפחות. דור של חוצפה יסגי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תואר שני? תודה על הכבוד הלא ראוי. מהאמירות שלך על מטרות התרגול המתמטי (ועל "מתמטיקאים קרי מזג מספריים" ועל "מבחן התוצאה") אני מקבל תחושה לא נעימה באשר לדרך שבה אתה מנסה לגזור מהדברים שאדם למד בבית הספר (או לומד באוניברסיטה) על אופיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כך זכרתי לי משום מה. נו, להווה ידוע מאז ומעולם שהמקצוע של האדם כלל אינו מתיימר להשפיע (מטוב ועד רע) על אופיו של העורך דין, הפילוסוף, השופט, הרופא, הרב או המתמטיקאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה הקשר בין יחידות לימוד בתלמוד ונימוסים והליכות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
<גילוי נאות: אם לא ירדת לסוף דעתי, המשפט נאמר בלשון סגי נאור>. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אני יכול להבין מזה שתפסיק לתלות את גסות המפקדים שלך בצבא בכך שלא למדו מספיק תלמוד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בטח. הלא בין רגע אני מוריד לפניך את הכובע: תגובה 357601 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גבול לבול שיט. היה לי מורה לתלמוד- מתתיהו -שהיה שולח ידים לבנות. מורה אחר לתלמוד היה מריח משום ומזעה ואהב לקרב את פניו לתלמידים. לא כתוב בתלמוד נגד שני הדברים הללו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולי בתיכון היה מורה לתלמוד שהתאבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והוא בטח התאבד בגלל שלמד את זה מהתלמוד, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד לתלמידים, המורים בדרך כלל מלמדים בשביל בצע כסף. המקצועות שהם מלמדים לא בהכרח חודרים לשד עצמותיהם, כמות שהם חודרים למוחות הצעירים בגילאי עיצוב אישיותם ועומדם על דעתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להפריז. גם אני הייתי מורה להיסטוריה. אין הרבה בצע כסף במיקצוע ההוראה אך יש עבודה מאד קשה. גם מעניינת ומספקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קשה בהוראה? (שאלה רצינית. אני מתעניין בתשובה ובטוח שיש תשובה טובה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העבודה הזאת, אם אתה מתייחס אליה ברצינות -מאד תובענית. אתה צריך לעניין את התלמידים, הכיתות הרבה פעמים מאד הטרוגניות ואם אתה מלמד בכתה י"א למשל, היו בכתה מסויימת תלמידים ברמה של אוניברסיטה וברמה של כתה ה' ואתה צריך לעניין את שניהם. מורה טוב מכין כל הזמן וקורא המון. המקצוע שלי היה היסטוריה וקשת היכולות של תלמידים שונים היא ענקית. יש תלמידים שעדיין אינם מגיעים בכתה י"א לשלב הפורמלי (על פי שלבי ההתפתחות של פיאז'ה) ולכן תפיסת מימד הזמן וההבנה שאירוע מסויים יכול להתפס על ידי שני היסטוריונים שונים באופן שונה- הם מעבר ליכולתם. אמנם טוענים שמורה מלמד 24 שעות הוראה בשבוע ולפעמים גם פחות, אך הרבה פעמים אתה משקיע זמן כפול בהכנות, בדיקת מבחנים ועוד דברים שאינני זוכר עכשיו. אינני מקטר; שעור מוצלח הוא הנאה צרופה בשביל מורה. אתה מרגיש שאתה נותן מעצמך ומקבל הערכה שאתה משפיע. קשר טוב עם הנוער הוא מקור להנאה רבה.שעור לא מוצלח מצד שני,הוא תסכול מטריד. אם אינך אוהב נוער-אל תלך למיקצוע הזה. בדיקת מבחנים. בדיקת מבחנים הוגנת לוקחת הרבה זמן; לקחתי לא פעם לחופשת פסח 80 מבחנים לבדיקה. לפעמים לוקח הרבה זמן למבחן אם אתה מתלבט. 15 דקות אינו הגזמה. לבסוף המשכורות. כל מילה נוספת- מיותרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל לפרט על פיאז'ה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר (המומלץ) בוויקי העברית - תאוריית ההתפתחות בשלבים: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי מה כתוב בויקי, אבל תורת השלבים של פיאז'ה נחשבת היום כלא נכונה. יש אפילו פתילון בעניין אי שם בנבכי האתר הזה, ואני מניח שהסיסמה הסודית למנוע החיפוש היא "פיאז'ה" (אם כי תמיד כדאי לנסות גם "סיסמי היפתחי"). אחרי שהמציאו את הפטנט איך ניתן ללמוד על התעניינותם של תינוקות רכים, התברר שהם הרבה יותר חכמים ממה שפיאז'ה חשב (או, ליתר דיוק, שהלוח איתו הם נולדים אינו ממש חלק. אולי זה מוזכר ב דיון 2244. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לענייננו כאן התכוונתי בעיקר לשלבים שבגיל העשרה ולא לתינוקות הרכים. נדמה לי שכבר הוכח שתוצאות מבחני בגרות טובים בכתה י"א מאשר בי' ובי"ב מאשר בי"א. אני מכיר אפילו מעצמי, שדברים שהיו קשים לי במתמטיקה בתיכון-הלכו לי בקלות בגיל 22. לגבי היסטוריה, הרבה פעמים הבשלות מגיעה בגיל עוד יותר מאוחר. פיאז'ה היה רק לצורך התפיסה של התפתחות המוכנות. לפעמים מרגישים את זה כקליקים- פתאום משהו שהיה קשה- הולך יותר בקלות. הרבה פעמים זה איננו עניין של שלב בהתפתחות אלא הגעה לתובנה. בתיכון, הרבה פעמים קשיים נובעים מחוסר בשלות אינטלקטואלית. כך נראה לי באינטואיציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסתייגות הרגילה - אני הייתי נזהר מלהכריז על דברים כ"לא נכונים," במיוחד כשמדובר בענינים כל כך מורכבים, וכבר התכתבנו על זה בתגובה 193967 (גם תגובה 194965 רלוונטית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי "נחשבת היום כלא נכונה" מה שמבטא, למיטב ידיעתי, את המצב. אולי אני מושפע מדי ממה שקראתי לאחרונה (פינקר, איך לא?), ועלי להודות שאני לא מומחה בתחום כך שכנראה היה מן הראוי לסגנן את הנאמר קצת אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלמוד? מחנך? צר לי, תלמוד למדתי, ולא ראיתי את התלמוד כמרק עוף לנפש. מחדד את השכל - כן. מעניין מאוד - כן. המון סיפורים שלובים תוך כדי - כן. חושים מוסריים? רוחניות? ממש לא. אורי יקירי, יש המון אנשים שלמדו תלמוד והם חלאות, כמו שיש המון אנשים שלא למדו כלום והם אנשים טובים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אורי יקירי, יש המון אנשים שלמדו תלמוד והם חלאות, כמו שיש המון אנשים שלא למדו כלום והם אנשים טובים'' הטיעון הזה לא כל כך מובן לי. לכל תורה מוסרית, אני בטוח שאפשר למצוא המון אנשים שלמדו אותה והם עדיין לא מוסריים, וכאלו שלא למדו אותה והם מוסריים בכל זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אבל במקרה של התלמוד, זה נכון שבעתיים, כי מה לעשות, רובו של התלמוד אינו מוסר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, רובו של התלמוד אינו מוסר כי אם רובו-ככולו מוסר יהודי. איפה למדת תלמוד? במכללת עלמא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחברותא באוניברסיטה העברית. ובהרטמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי לך. ברשותך, איזה מסכתות למדת? אילו דפים-עמודים מתוכן? ואילו סוגיות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראש השנה. כל המסכת. בבא בתרא עד עמוד י'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממספר סיבות לא אכנס איתך כאן וכעת בהתדיינות תלמודית, מרתקת ככל שתהיה. אבל דווקא את המקורות המדויקים שציינת (ראש השנה ובבא בתרא) לומדים בעולם הישיבות התורניות והתיכוניות, ולמיטב הבנתי סוגיות מורכבות ומרתקות אלה מחדדות את החושים המוסריים העדינים של נפש האדם בכל הנוגע ליחסים שבין האדם לסביבתו. כאשר אתה יוצא החוצה מדלת אמות הישיבה, ל''עולם הגדול'', אתה רואה את הפער הזועק לשמים בין העדינות לה הורגלת לבין הגסות לגווניה (שלא בהכללה, כמובן. כי כאלה יש גם כאן וגם כאן. אלא שברמה היחסית-הרווחת הדברים אמורים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שראינו שהחושים מחודדים כל כך שהם מתבייתים רק על נקודות כ''ך קטנות שאי אפשר בכלל לראות אותם והם לא רואים את העולם הגדול של האדם וחברתו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה ראינו? אצל מי ראינו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו. שאני לא סבורה שהלימוד מחדד את החושים המוסריים והעדינים. אבל זה מאוד אינדיבידואלי. יש אנשים, כמוך, שזה יוצר אצלם את זה. יש אנשים שלא. אני חיפשתי (ומצאתי) דברים אחרים בתלמוד. ואני חושבת שהתלמוד זה דבר מדהים. אבל אני לא רוחנית, ואני לא מחפשת חידוד חושים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שהתלמוד מראה על יכולות חשיבה והפשטה ראויות להערכה, אבלמ צד שני אפשר גם לראות את הקורפוס ההלכתי כביטוי ה''פואטי'' של ביורוקרטיה אודיולוגית דוגמטית שמצאה את עצמה במצב בו החיטוט המתמשך והאינסופי בחיי האדם גורם למעשה לייבוש ולסחיטת כל לשד של אנושיות. המאמץ הבלתי פוסק להחיל לגליסטיות על כל אספקט של החיים, יהא זה הטריביאלי, הבנאלי, הסתמי, היומיומי, הבסיסי ביותר, מעקר כל חום אנושי של ספונטניות ואקראיות. המאמץ להכיל את חיי אנוש בקופסא שכלתנית-חוקית-טקסטואלית (הכוללת כמובן מערכת שלימה של אכיפה ורציונליזציה) שמתעלמת מעובדה שלרגשות ואינסטינקטים האנושיים-חייתיים יש תפקיד עיקרי הנותנים לנו את ''טעם החיים.'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקוה שזכרת לברך ''שמנה לחמו והוא ייתן מעדני מלך'' לפני ששיגרת את ההודעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אינני טועה, היהדות תמיד סלדה מאינסטינקטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש עוד, עם חברה: למדנו חלק מפרק חלק בסנהדרין. חלק מברכות. חלק מסוטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והשאלה העיקרית, מעבר להבנה הדדית בין דתיים לשאינם (חשוב מאד כשלעצמו), איך במדינה *יהודית*-ודמוקרטית נוהגים בזיון בנושאים שהם צור מחצבתנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים כמו מר פז נושאים עימם חלק ניכר מההסבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אתייחס למאן דהוא באופן ספציפי. ישנם אנשים שמשתנים. אני השתנתי בשנה האחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להמשיך כך עד אין סוף. "מו הראוי שיוסיפו..". הבת שלי לומדת יותר מדי שעות לימוד בשבוע כי מן הראוי ש... יש יומיים שהיא חוזרת ברבע לחמש. במשלך כל היום יש לה הפסקה ארוכה אחת של 20 דקות והיתר של חמש דקות. אולי אם היתה לומדת גם קריאה בטעמי המיקרא הכל היה בסדר ולא היתה חוזרת עצבנית ורעבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בהחלט לא מבקש שיוסיפו ויעמיסו על החומר הקיים. אני פשוט סבור שהנושא הזה הוא בעל חשיבות רבה. אינני מזלזל חלילה בלימודי המתמטיקה והאנגלית, אבל אני חושב שצימצום הידע במקורות לפרקים נבחרים מהמקרא הוא בלתי נסלח. למערכת החינוך יש די והותר כלים כדי ליצור שילוב נכון של השכלה וכלים חינוכיים ממקורות שונים ומגוונים. לימוד התלמוד (באותן הרמות המתאימות למסגרת של בתי ספר תיכוניים) עשוי ליצור מצב שבו הפערים בין חרדים לחילונים לא יהיו חריפים כל כך. אנו לא נהפוך את בנינו לבני תורה, אבל אולי זה יקל על הידברות. ואולי החשוב מכל: התלמוד הוא חלק מהמורשת שלנו ומהתרבות שלנו, ויש בו עוצמות אינטלקטואליות אדירות. אני חושב שדי בזה כדי לנמק באופן סביר אינטגרציה של קצת יותר יהדות בבתי הספר הממלכתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צריך להחליט במקום מה יבואו שיעורי התלמוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי במקום שיעורי תנ"ך. בזמני היו שיעורי תושב"ע (יש לי זיכרון עמום של "הדרן עליך, המוכר את הפרה"), זה לא אותו דבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני זוכר היטב את משנתי: שניים אוחזים בטלית. זה אומר שור מועד וזה אומר שומר חינם. יישבע זה שאין לו בה פחות מחציה, וזה שאין לו שור המבעה, ויחלוקו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיילך לאורייתא :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בננו זה סורר ומורה - איננו שומע בקולנו, זולל וסובא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה, נראה אותך מציע את זה. ישר יהיו רבים שיאמרו ש"יהרג ובל יעבור; אלו הם השורשים שלנו". אבל אם בבית הספר של הבת שלי יש מגמה לקולנוע בה היא עושה חמש יחידות- יכול בית ספר להקים מגמה למחשבת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל גם התלמוד זה השורשים שלנו. נדמה לי שפעם שינו את חידון התנ''ך כך שיכלול גם את המשנה כי חששו שחתן התנ''ך העולמי יהיה גוי ר''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חשש כזה גדול. ממפגשי עם גויים1 בהם גם כומר קתולי, עולה שהנוצרים לא ממש קוראים את התנ"ך. כלומר, הם קוראים. את בראשית. שמות עד יציאת מצריים ו-10 הדיברות2, וקופצים לנביאים. עד כמה הם קוראים בעיון, יעידו אנשים שמסתובבים עם שמות כמו אחאב, עשו וקין. 1 נועה זה לא שם של גבר? 2 ומכאן הסברה המוזרה שיש רק 10. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש יותר מעשרה דברות? ויש אנשים בשם קין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכר של ברבי, למשל. הוגים את זה קEיין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לזכר של הברבי קוראים "קן" שזה קיצור של Kenneth והוא בכלל סקוטי במקור ובא מהמילה הגאלית ל"נאה": Caioneach (הפרחים לגוגל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התיקון. באמת יותר מתאים לו קנת' מקין. לפי http://www.behindthename.com/top/search.php?terms=ca... ב-1994 899 תינוקות זכו לשם cain. ב-1995 958. וב-1996 947. בארה"ב כמובן. אני משערת שבשאר השנים אין להם נתונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאלאלא. ב-1984, השם cain היה השם ה-899 בפופולריות שלו בארה"ב, ב-2001 הוא לא נכנס לאלפיה הפותחת. (השווי, למשל, ליוחנן http://www.behindthename.com/top/search.php?terms=jo...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונועה, אגב, נכנס למאיה הראשונה http://www.behindthename.com/top/search.php?extra=p&... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעמודות שמות הבנים חוששתני שהם מתכוונים לנוח. בעמודות הבנות - זה הפתיע אותי. אם זה כזה שם פופולרי בבלגיה, קטלוניה וספרד (קטלוניה זה לא חלק אינטגרלי מספרד?) אז למה יש לאנשים בחו"ל בעיה לקלוט את השם שלי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נח זה עם h בסוף http://www.behindthename.com/top/search.php?extra=p&... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתנ''כים הלועזיים שבדקתי בהם, גם נועה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לביתי יש H בסוף. באנגלית, ללא הH זה היה מבוטא כמו משהו שקרוב יותר ל"נו". ה"ח" לא מבוטאת בכל מקרה, אבל אני לא יודע איך זה בשפות אחרות. (אגב, עפ"י המקרא, צ"ל נעה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה לא ממש h. אין שם מפיק (להבדיל מ"נגה"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסתכל על זה מנקודת המבט של האנגלית לא של העברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה עבר עלי אבל כל התגובות האחרונות שלי ממש הזויות, לא במקום, ולא נכונות. מקרה חמור של tunnel thinking (חשיבה מאובנת; תהליך שיוצר עולם תפיסתי שנהיה צר יותר ויותר; הגבלה גוברת של היכולת לראות זויות אלטרנטיביות ובקרה עצמית, תוך צמצום של אופציות אחרות לפתרון הבעיה). ועוד יש אנשים שסומכים על רציונליות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא ממה /שאני ראיתי התגובה ההזויה היחידה שלך היא תגובה 485914 ... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. מי שמדבר על הבנת הנקרא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קוראים ועוד איך. הם קוראים בפרוטרוט פסוק-פסוק ומנסים למצוא רמזים להולדת המשיח מבתולה ולכל הג'אז הזה. כך למשל, סיפור הנחש שעצר מגיפה בקרב בני ישראל, גויס לעניין - הנחש שהושם על מוט יוצר, הם אומרים, צורת צלב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה נחש עצר איזו מגפה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחש הנחושת – תבנית הנחש שתלה משה רבנו על נֵס, ומי שהסתכל בו התרפא מנשיכת הנחשים. בימינו – סמל לארגון הרופאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם של הרוקחות. הסמל הזה מתנוסס מעל בתי מרקחת, בד''כ (וגם על השקיות שלהם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק ונכון. תודה רבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור מופיע בספר "במדבר", פרק כ"א, פס' ד'-ט'. בקצרה, בני ישראל - לא בפעם הראשונה - מתלוננים על מסעם הנמשך והולך במדבר, על המן ועל המים. אלוהים, פסיבי-אגריסיבי שכמותו, משלח בהם נחשים. בהמשך, משה מכין פסל של נחש נחושת, וכל מי שהביט בפסל נרפא. כמה פרקים וספרים מאוחר יותר, נחש הנחושת עושה קאמבק בספר מלכים ב', פרק י"ח, פס' ד'. מתברר, שנחש הנחושת הלז הפך במרוצת השנים לאביזר של עבודה זרה, ולכן חזקיהו מלך יהודה בחר להשמידו ("וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר-עָשָׂה מֹשֶׁה"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. הצצה ב"במדבר" בפרק הנדון הזכירה לי שכבר פעמיים לפחות שמעתי הסברים למלים "ואת הנחלים ארנון", ופעמיים שכחתי. אפשר לשאול אותך הפעם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שאני לא יודע את התשובה. נועה, אורי, מישהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 351367 שמעתי שיש די הרבה גויים, מן הסתם חלק מהם יודעים את התנ"ך יותר מכומר קתולי ספציפי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה היה תלוי בי הייתי מקצץ בשיעורי הספרות. לשון ממילא לומדים וספרות זה מקצוע שאפשר ללמוד באוניברסיטה. זה לא מקצוע כמו מתמטיקה וגם לא כמו פיסיקה מוגברת (לבני עליה) שנחיצותם הכרחית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיסיקה זה בזבוז כסף בתיכון. שילמדו מבוא למדעים ומי שרוצה פיסיקה ילמד באוניברסיטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות אצלי באוניברסיטה מצפים שתדע טוב טוב את הפיזיקה מהתיכון (למרות ששוברים הרבה מהדברים שלמדת בתיכון מהר מאוד), וגם עושים בחינת סיווג שמבוססת על החומר הזה וחייבים לעבור לפני שאפשר ללמוד את קורסי הפיזיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר על חומר שבגיל 15-16 הוא לא פשוט בכלל. משקיעים בזה כמות אדירה של שעות על קבוצות קטנות, שכן רוב התלמידים מתייאשים ונוטשים את המגמות. המתייאשים בונים לעצמם דימוי עצמי נמוך וחושבים שהם לעולם לא יגיעו ללימודים ריאליים. לאחר הצבא, בגיל 22-23 כאשר מגיעים לאוניברסיטה, מדובר על חומר יחסית פשוט שכל אחד שמתקבל לאוניברסיטה בה אתה לומד יכול להשלים לבד או בקורס הניתן על ידי אגודת הסטודנטים. דרישת הקדם אינה ממש הכרחית. כלומר, באופן כללי יש טעות גדולה במערכת החינוך שמנסים ללמד את הילדים דברים מוקדם מדי, במקום להתעסק ביסודות. מדובר בבעיה עתיקה מאוד וכבר המהר"ל מפראג צווח עליה. ילדים למדו קצת חומש עם רש"י, וכבר מריצים אותם בגיל 6-7 ללמוד גמרא והם לא מבינים על מה מדברים. הבעיה מתבטאת, למשל, ב: 1) הוראת פיסיקה בתיכון (חוקי ניוטון עם משוואות) במקום בניית בסיס ידע רחב במדעים ובגרפים 1. 2) הוראת מחשבים בגילאי יסודי - חטיבת ביניים. - מכיון שהילדים לא מבינים בתכנות, מלמדים אותם להשתמש במעבד תמלילים. בזבוז כסף אדיר של שעות הוראה. הילדים יכולים ללמוד את זה לבד. 3) מלמדים ילדים בגיל 10-11 גמרא לפני שלמדו כמה מסכתות של משניות. הילדים הולכים לאיבוד ולא מבינים מה רוצים מהם. 4) מבלבלים במוח על עבודות חקר ונושאים אישיים כאשר הילדים בקושי יודעים לקרוא, ואין להם מושג מה זה לסכם. לא שאני נגד נושאים אישיים גם לקטנים אבל צריך לדעת שהמטרה היא לתת לילד טעם טוב בלמידה ושעיקר המאמץ צריך ללכת לכיוון של אוריינות. 5) בכלל יש כל מיני מקצועות והעצמות שמבזבזים עליהם שעות כאשר חלק מהילדים אינם יודעים כמו שצריך חשבון וקריאה. 1 תרגלתי עם תיכוניסט שהיה צריך להתכונן למבחן בבסיס של המכניקה. הבעיה שלו היתה שהוא לא הפנים כמו שצריך את יסודות הגרפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיל 15-16? החומר הרציני נלמד רק בכיתות י"א וי"ב. בכל מקרה, לא ברור לי הזלזול בתלמידי התיכון. תזכור שלרוב הסטודנטים הבולטים והרציניים יותר באוניברסיטה הם לא בני ה22-23 ה"בוגרים" אחרי הצבא, אלא העתודאים, שהופכים ללעג ולקלס בגלל חרשנותם והעובדה שהם תמיד יודעים הכל ויש להם פתרונות שה"בוגרים" יכולים להעתיק. ולא, זה לא בגלל שרק הגאונים הולכים לעתודה. גם באוניברסיטה החומר לא פשוט כל כך, וכבר פגשתי כמה שהצטערו שלא לקחו אותו בבית הספר. דרישת הקדם הכרחית למדי, כי המרצה פשוט מניח שאתה יודע את החומר הזה ומלמד אותך בהתאם. אני מסכים שהוראת מעבדי תמלילים היא מפגרת. מה הקשר ל"לא מבינים בתכנות"? גם ילד ביסודי יכול ללמוד תכנות, זה לא קשה, אם השפה ידידותית. אני הייתי מאוד שמח אם היו מלמדים ילדים ביסודי לתכנת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק ש 10-20% מהתלמידים מסוגלים ללמוד פיסיקה בתיכון. השאלה היא האם זה הדבר הכי חשוב או שאולי עדיף שיתפסו מבט רחב על עולם המדע. אני תומך בגם וגם כמובן, אבל למערכת אין זמן - כי היא בלתי יעילה להחריד. הבעייה היא האחרים והדימוי עצמי שלהם. יש צורך להבהיר שגם אם אתה לא לומד פיסיקה בתיכון, זה לא אומר שאתה לא פיסיקלי. היום הרבה מאוד תלמידים אובדים ליכולת המדעית בגלל הטעות הזאת. עם כל הכבוד לכל הפיסיקה של התיכון, מדובר על אולי חצי קורס סמסטריאלי - עד 3 נקודות זכות מתוך 150 הנדרשים לתואר. אני הייתי הולך על תכנית הכרת המדעים שתדאג למושגים בסיסיים מכל תחומי המדע ולתלמידים מצטיינים נותן אפשרות לעשות קורס בפיסיקה של האוניברסיטה הפתוחה. נכשלת? לא נורא, לרוב עושים את זה סטודנטים. תעשה שוב בהמשך. אני גם רוצה שילדים בני 9-10 ילמדו תכנות. אבל בבית ספר עם כיתה ולוח וגיר זה לא הולך 1. בכלל, בתי ספר צריכים לדעת את מגבלות הכח. אם אתה לא מלמד כל ילד באופן פרטני, אתה צריך לבדוק טוב שאתה מלמד דברים שאתה מסוגל ללמד לכולם או כמעט כולם. 1 האמת היא שיש לי רעיונות על איך זה יכול ללכת, אבל נניח לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכימה, שראוי יותר לתת סקירה רחבה על עולם המדע. אני, דרך אגב, למדתי פיסיקה בכיתה ט' בלבד, וביולוגיה עד כיתה ט'. כימיה לא למדתי בכלל. אני סבורה שבאיזה שהוא מקום, אני בורה להחריד בנושאים הנ"ל. ככלל, אני סבורה שבית הספר צריך לתת ידע, ויותר מזה כלים לרכוש ידע, ופחות להתמקד בבגרויות. לפני שמלמדים ילדים בני 9-10 תכנות, הייתי מחזירה את שיטת ההכתבות, ומורידה נקודות, בכל גיל, על שגיאות כתיב. אין ספק שניתן ללמד תכנות לילדים, אבל כדאי קודם שידעו לכתוב בשפתם בלי שגיאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיטת ההכתבות? מה זה? יש לי הרגשה שאני הולך להתנגד בצורה חריפה להצעה הזו שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המורה מכתיב מלים/משפטים והילדים כותבים אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שקורה בהרבה שיעורים (וגם באוניברסיטה, למעשה). האם הכוונה היא שאחרי כן אוספים את המחברות ולועגים לתלמידים על כישורי הכתיבה הפגומים שלהם ("כתב חרטומים"), שלא לדבר על המלקות שסופג מי שהעז לא לכתוב? ומה בדיוק תוכן הדברים שאותם מכתיבים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לא, הכוונה היא שלכל ילד יש דף, והמורה מכתיבה: 1.אנדרלמוסיה - וכל הילדים כותבים: 1.ענדרלמוסיע, ואחרי עוד כמה שניות המורה ממשיכה: 2.קפנדריא - והילדים כותבים: 2.כריסטינה אגילרה. עוברות עוד עשר שניות והמורה בשלה: 3.אספקלריה, והילדים מסננים מתחת לשפם שאין להם: ספקולציה תקראי לאמא'שלך, יא חתיכת בילהרציה בלי סניטציה ובלי אינסטלציה... ואחרי מספר 10, או 20, המורה אוספת את כל דפי ההכתבה, בודקת אותם בביתה החם והמוגן ומורידה נקודות על כל שגיאה. פעם זאת היתה פעילות חינוכית מאוד מקובלת (ושנואה, אבל למען האמת לא ברור לי אם היא היתה כל כך רעה. אולי באמת יצאו ממערכת החינוך באותם זמנים אנשים שהכתיב שלהם היה יותר טוב). ו"כתב חרטומים" הוא עניין לחוד ואיננו קשור בכישורי כתיבה אלא אולי בכישורים גרפיים מסויימים ואולי בבעיות מוטוריות (אלא אם כן אתה גרפולוג ואז יש לך השקפות לגמרי אחרות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המורה-של-ההכתבות שלנו היה תימני, שדקדק בכל חית ובכל עין. תמיד הרגשתי שאם מורה כזה, זה לא כוחמה לכתוב נחון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן מקובל 10 מלקות לכל טעות כתיב, בתוספת כליאה בשירותים לשלוש שעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני רוב המדעים שלמדתי בחטיבת הביניים ובתיכון היו לימודי חובה שהיו סקירה כללית כל ענפי מדע שונים (פיזיקה, כימיה וביולוגיה). לאחר מכן המשכתי במגמת פיזיקה (בערך) שבה יכלו להשקיע בנו (במעטים שהמשיכו) יותר זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואז מה? למדת כמה וקטורים, פתרת כמה תרגילים במכניקה וכו', דברים שבאוניברסיטה היית לומד בחצי סמסטר. לעומת זאת, 90% מהתלמידים הפנימו שהם לא מבינים בפיסיקה, שאין טעם לנסות ללמוד מקצועות מדעיים טכנולוגיים ו/או שמשהו דפוק אצלם. כסף לא היה כדי להשקיע בהם, כי היה צריך מורה יקר לפיסיקה שילמד קבוצה של 7-10 תלמידים שיוציאו את שם ביה"ס החוצה לתהילת עולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם ראשונה? מזל טוב. נקווה שנגיע לעוד הרבה הסכמות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראת את מה שכתבתי? על 90% מהתלמידים לא בזבזו יותר מדי זמן בלימודי וקטורים מיותרים. הם גם כנראה לא היו לומדים פיזיקה באוניברסיטה. אותם תלמידים שכן בחרו ללכת ללמוד פיזיקה קיבלו רקע לא רע. רקע שעזר להבין את העולם והיה שווה את כמות המסויימת של שעות שבועיות שהושקעו בו (לא זוכר בדיוק כמה כרגע). ולא. קבוצת הלימוד לפיזיקה לא היתה של 10, אלא של יותר. דווקא הרקע הזה של מקצועות החובה נותר להרבה תלמידים כידע בסיסי בפיזיקה ובכימיה אשר נדרש היום לאדם בעולם המודרני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
99% מהתלמידים לא ילמדו פיזיקה באוניברסיטה, ומה שלא ילמדו בתיכון הם לא ילמדו אף פעם. אז מה? מי צריך להכיר את חוקי ניוטון, לדעת משהו על חשמל ומגנטיות, ולהבין לפחות ברמה בסיסית אופטיקה גיאומטרית, ולהיחשף לעקרונות של התרמודינמיקה? אף אחד. חוץ מאנשים תרבותיים, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) שמעו שמעו! 2) למה דווקא אופטיקה גיאומטרית? אני לא יודע האם זה הנושא הכי משעמם בפיזיקה, אבל זה בטח אי שם בתחתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. ניסיתי להיזכר מה למדתי בפיזיקה בתיכון, וזה מה שהעליתי בחכתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, זה מה שלימדו ( פעם, על כל פנים) השאלה שלי היא למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי זה ויזואלי, קל להדגמה, קל למדידה, קל להבנה, קל לחישוב ומוכר לכל אחד (כמעט) מחיי היום יום. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |