בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 06/01/06 19:34
מרוץ חימוש רטורי 359537
מה ששכ"ג לא הבין נכון בדברי הוא התהליך של השינוי. אי אפשר לדעתי להחליט דרך חוק לכרסם ברווחים על מנת להגדיל את השכר של העובדים. שכר מינימום הוא האמצעי החוקי היחיד, אך התהליך צריך להיות של דה לגיטימציה ציבורית לפערים העצומים במדינת ישראל. ברגע שהדברים הללו יתחילו להתבסס בציבור, יתחיל להיות לא נוח לעשירי המדינה להתנהג באופן בוטה כמו היום ללא כל בושה. אינני אומר שיפוסו רודפי הבצע מן הארץ; כל אלו שהיום רודפי בצע ימשיכו להיות כאלה. הם ירגישו שעדיף להם להסתיר את זה קצת וגם להוריד טיפה את הרמה.
מרוץ חימוש רטורי 359543
למה יחיד? אי אפשר להכריז שכל הכנסה מעל 100000 ש"ח לחודש חיבת בהיטל גועל-נפש-איך-אתם-לא-מתביישים בשעור 75%? יש קושי בביטול חלק מהתקנות שמאפשרות תכנון מס? יש בעיה מיוחדת עם הגדלת מס חברות? אי אפשר להלאים כמה מפעלים רווחיים? מה הסיפור?
מרוץ חימוש רטורי 359544
אתה נסחף לדמגוגיה שאני לא רציתי להגרר אחריה. במיוחד מרגש אותי עד דמעות הבכי על המדינה שרודפת את עשיריה. נכון שלא היה צריך למהר בהפחתות המס כפי שעשה נתניהו. אני מדבר על משהו אחר לגמרי; אני מדבר על יצירת אוירה ציבורית שתוביל לשיפור באתיקה של עולם העסקים ואתה מכניס אותי לק.ג.ב.
חלק מהאתיקה הזאת מתחיל בהתנהלות משרד האוצר. "לגיטימיות השיקול העיסקי" כמעט ואינה מוגבלת במדינת ישראל ודוחה כל שיקול אחר. לא אתחיל לפרט לך יותר מדי, אך רק להזכיר לך את החלטת האוצר לדחות את החזרי המע"מ מסוף דצמבר לתחילת ינואר (נדמה לי שזה היה לפני שנה). וכל העיתונאים הכלכליים חסידי החופש הכלכלי אמרו שזהו מעשה לגיטימי. מדוע לגיטימי לדפוק את העצמאים הקטנים שכל כך חרדים להם בגלל עליית שכר מינימום?
ואינני רוצה להכנס לשנות ה-‏80 העליזות של האינפלציה שהיתה מעשי ידי אדם, רוששה בסופו של דבר רבים והעשירה מעטים.
מרוץ חימוש רטורי 359621
*אני* נסחף לדמגוגיה? אתה טוען טענות חסרות בסיס ("האמצעי החוקי היחיד..."), וכשאני מעיר על זה אתה נותן לי נאום על "דמעות הבכי", ועל הצורך שהיה או לא היה "למהר בהפחתות המס"‏1, מכניס קמצוץ דחיית החזרי המע"מ שאיכשהו דופקת את "העצמאים הקטנים", ולבסוף אתה לא "רוצה להכנס לשנות ה-‏80 העליזות" עם "האינפלציה שהיתה מעשי ידי אדם" (בניגוד לאינפלציה מעשה ידי אלוהים? או מעשה ידי שימפנזה? או מעשה רגלי אדם? או מה?). כל זה בתגובה על טענה אחת פשוטה שלי בקשר לטענה אחת פשוטה שלך.

כבר אמרתי צ'או, ולא נותר לי אלא לחזור עליו.
מרוץ חימוש רטורי 359637
זהו האמצעי החוקי היחיד שהייתי משתמש בו ללא היסוס. כמובן שכל מה שמנית הם אמצעים נוספים שמשתמשים בהם לכיוון ההפחתה או הגדלה (מיסים). ב''דמעות הבכי'' נשמט לי הפסיק. היה צריך להיות ''במיוחד מרגש אותי עד דמעות, הבכי של..''.
בכל אופן הצלחת להרגיז אותי עם הטון הנרגז, חסר הסבלנות ובעיקר המתנשא והמזלזל. אתה מצהיר שאינך מבין בכלכלה (מה שאינני מאמין לו) אבל מרצה לי בידענות מופלגת על תהליכים כלכליים והיסטוריים.
כמו שאמרת-צ'או שחצן.
מרוץ חימוש רטורי 359652
אתה הצהרת שהעלאת שכ"מ היא האמצעי החוקי היחיד. אני שאלתי "למה יחיד?" והבאתי כמה אלטרנטיבות. אם היית פשוט מתקן את האמירה שלך שם ל"זהו האמצעי החוקי היחיד שהייתי משתמש בו ללא היסוס" הכל היה הרבה יותר פשוט, ויש להניח שהייתי שואל אותך למה דוקא האמצעי הזה. במקום לעשות את הפעולה האלמנטרית הזאת, פצחת *אתה* בתאור "תהליכים כלכליים והיסטוריים" משנות השמונים ועד ימינו אנו. אני רק ציטטתי אותך.
מרוץ חימוש רטורי 359736
אני באמת לא הסברתי את עצמי מספיק. העלאת שכר המינימום היא הפעולה היחידה שיכולה להעשות בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית.
כדי לעשות פעולות נוספות, צריכה לפחות מפלגה גדולה אחת לעבור שינוי תודעתי מסויים. אני תופס את הכלכלה כחלק בלתי נפרד מהמערכת הפוליטית . למרות שהתפיסה של הכלכלה הקלאסית גורסת שהכלכלה אמורה להיות נפרדת מהפוליטיקה, אני חושב שהבסיס של הכלכלה הוא פוליטי כי חלוקת העוצמה במדינה היא פוליטית וכך גם חלוקת העוגה של כלכלת המדינה. כל שוחרי החופש הכלכלי
בעלי העוצמה הכלכלית משתמשים בכוח הפוליטי כדי לצבור עוד עוצמה כלכלית.
אתן לך רק דוגמא אחת מתוך רבות של מעשה של הממשלה שהשפיע באופן אקוטי על חלוקת העושר הלאומי, למרות שהוא נתפס כשינוי מתבקש ומבורך שהיה צריך להעשות כדי לסדר את "הבלגן של השיטה הסוציאליסטית". היתה פעם ועדת בן שחר עוד בתקופת ממשלת רבין הראשונה, שהציעה רפורמה במס. כל המיליה הכלכלי שיבח את הצעותיה. עד אז היתה מערכת מס מאד מורכבת עם הרבה מאד פטורים והנחות. הועדה פישטה את שיטת המס וכל ההוצאות הפטורות גולמו לתוך השכר. היה עוד שינוי שהיא הציעה "כדי לעודד את ההשקעות במשק ואת שוק ההון". היא יצרה בישראל מצב שלא היה באף מקום בעולם המערבי; פטרה את ההון ממס. כך נדמה לי שהיה, אם אינני טועה. כשהייתי ילד בשנות השישים היה לי חסכון קטן בדן חסכן והיו מורידים לי מס. בהמלצות ועדת בן שחר הוחלט באחת להעביר
כסף מההמשכורות להון. המיסים על השכר עלו והורדו מההון. מדוע נתתי לך את הדוגמה הזאת? כי אתה ירדת עלי בצורה נרגזת כאחד שרוצה להוריד על מדינתנו הנצורה את בריה"מ. אם אתה ער לתהליכי שאיבת העושר מסקטור אחד לסקטור אחר, אז אתה יכול להתמודד עם הרטוריקה של העיתונות הכלכלית. המלצות הועדה הוצגו אז כהצטרפות הכלכלה הישראלית למשפחת העמים החופשיים.
לא הבנתי האם אתה מציע את האופציות של שינוי בחלוקת המס ברצינות או בציניות. אני חושב שחלק מהאמצעים שהצעת נכונים. פוליטית קשה היום לבצע אותם.
הדוגמא שהבאתי היתה כדי להראות שמשרד האוצר שיחק בעניין המע"מ כארגון כלכלי שרוצה למקסם רווחים , ואת התפיסה השלטת בעיתונות הכלכלית שתמכה במעשה-לא כולה.
מרוץ חימוש רטורי 359822
כשזה מנוסח ככה אין לי מה להעיר. אני לא בהכרח מסכים אבל זה כבר עניין לזמן אחר, כשאהיה במצב רוח לדיונים כלכליים-חברתיים.
מרוץ חימוש רטורי 359545
זו הגחכה ירודה למדי, לא? עם איש קש כזה אפשר להאכיל כמה גדודי סוסים מורעבים עד טירוף.
מרוץ חימוש רטורי 359620
איציק טען ש"אי אפשר לדעתי להחליט דרך חוק לכרסם ברווחים על מנת להגדיל את השכר של העובדים. שכר מינימום הוא האמצעי החוקי היחיד" ועל זה הגבתי. איפה אתה מוצא הגכחה? אם תגדיל את המס על הכנסות גבוהות, תוכל להקטין את המס על הכנסות נמוכות (או לתת יותר שירותים ובכך להגדיל אפקטיבית את השכר הזה).

אתה יודע, לפעמים לא צריכים מראה מעוותת כדי לקבל דמות מגוחכת.
מרוץ חימוש רטורי 359640
"אי אפשר להלאים כמה מפעלים רווחיים במיוחד"?
אי אפשר להפריט כמה חילות בזבזניים במיוחד?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים