בתשובה למודאג, 03/04/00 15:21
אבל גם בכך יש סתירה, לא? 3599
האדם ככלל, ולאו דווקא ''אני'' הוא הדבר החשוב ביותר. על כן עלי לשמור בקנאות על זכויותיו של הזולת.
אתה עצמך בהחלט רשאי לוותר על הזכויות הללו, אך קיומה של קהילה דתית בעלת חינוך דתי, שמונעת מאנשים לדעת את זכויות האדם שלהם, דבר שהוא הכרח עבורה, הופכת אותה למנוגדת להומניזם.
תורת ישראל קובעת כי כל ישראל ערבים זה לזה, ועל כן יהודי אחד מחוייב ''לסייע'' ליהודי אחר להיות יהודי טוב, כאשר להיות יהודי טוב הוא לשים את טובת האלוהים במרכז. גם היחס של היהדות לגויים הוא בעייתי מהבחינה ההומניסטית.
אין ספק שניתן לאפשר לשתי השיטות לדור תחת אותה מדינה (יהדות רפורמית לא תפריע לאף אחד, בטוחני, לחיות את חייו ההומניסטיים), אבל ליצור אידאולוגיה מאוחדת... נראה לי בלתי סביר.
אבל גם בכך יש סתירה, לא? 3603
כלומר מערכת חינוך דתי שתכלול לימודי אזרחות (כמו למשל בתי ספר ממלכתיים דתיים) תפתור את בעיית החינוך (אני לא חושב ששלילת זכויות האזרח היא דבר חיוני כדי לאפשר קיום של דת).
באשר לעניין הערבות, הזכרתי כבר במסר הקודם את עניין הכפייה. בוא נניח שהערבות הזו לא כוללת סקילת מכוניות הנוסעות בשבת אלא סיוע לכל אדם שמעוניין לקיים מצוות וללמוד. אני מכיר כמה עשרות אנשי שומרי מצוות שאינם מבלים את זמנם בכפיית אורח החיים שלהם על הזולת.
באשר לטובת האלוהים. אני לא חושב שאיזה שהוא אדם שפוי המאמין בקיומו של האלוהים חושב שאלוהים תלוי באיזו שהיא צורה בטובות של בני האדם.
בקשר ליחס לגויים, אני מודה שיש כאן בעייתיות מסוימת אך מכיוון שמדובר בעמים שאינם קיימים עוד, ניתן להתיחס אל חוקים אילו כאל חוקים נקודתיים שאינם רלוונטיים יותר ובכך לסגור את העניין. רוב הדתיים שאני מכיר אינם מבלים את ימיהם בחיפוש אחר עמלקים וכנענים.

אני מצטער אבל רוב הדתיים שאני מכיר עונים להגדרה שלך של הומניסטיים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים