בתשובה לאורי רדלר, 06/12/05 23:54
מעין סיכום ביניים 359999
א. מדוע נוצרו דתות, כיצד הן מתאימות לשאיפותיהם ואיך משרתים עקרונותיהן את בני האדם...הדתות מספקות לבני האדם נחמה, הבטחה וביאור כלשהו למשמעות קיומם.
- לטעמי לא ביאור אלא תכלית. תגובה 359995
האדם מחפש משמעות- הדת נותנת משמעות לחייו. האדם מחפש תבניות של מוסר- הדיאלוג עם האל מספק לו אותן. "ראה הנני נותן לפניך את החיים ואת המוות, את הטוב ואת הרע... ובחרת בחיים"
האל ברא את העולם ויצר את חוקיו. האל מציב צוויים מוסריים. האדם חופשי לבחור לקיים או לא. קיום הציוויים נותן תכלית לחייו.
הדת עונה על צרכים פסיכולוגיים נוספים
ראה את כל הארכיטיפים מקלפי הטארו המופיעים בדת : האל הוא ארכיטיפ דמות האב הגשמי (זאוס, פוסידון, שיווה) או האב הרוחני (יהוה) הוא ארכיטיפ האם הגשמית (ונוס) והאם הרוחנית (הרה) הנביאים הם ארכיטיפ הכסיל (Fools) ההולך בנתיב הזוהר (משה, ישו, מוחמד) או ארכיטיפ הקוסם (אליהו)

ב. מדוע אוחזות רוב הדתות בעקרונות של סיגוף, עינוי והמנעות, בשעה שרוב בני האדם מיישמים בחייהם, כפי שנראים הדברים על–פני השטח, דווקא אי-המנעות והנאת הגוף.
- הדת נותנת משמעות ותכלית לאדם בכך שהיא מורה לו על קיום העולם המטאפיסי. היא אומרת לו שגופו הוא פיסי אך נפשו היא מטאפיסית ואלמותית. מתוך שיתרחק מהנאות הגוף יתקרב למהותו המטאפיסית. במזרח - נירוונה, במערב - הדבקות באל.
המתח בין הפיסי למטאפיסי קיים אצל המאמינים. הם אמורים להתגבר על הדחפים הגופניים (ה"חייתיים") על מנת להתקרב לטבע המטאפיסי שלהם (לטהר את נשמתם). רוב בני האדם "נכנעים" בחדוה להנאות הגוף, ומעריכים את הפרושים. ברוב התרבויות הנזיר זוכה לכבוד רב. הוא מקיים את שאנחנו חלשי נפש מכדי לקיים וכאילו מקיים את הצד ה"טהור" גם בשבילנו.
מעין סיכום ביניים 360097
א. מדוע נוצרו דתות?
כנראה מכמה סיבות שונות. לכן דתות שונות, שונות מהותית זו מזו. כיום ידוע רק כי תחילת התנועות הדתיות באותו הזמן לערך - 2000 לפני הספירה. היהדות במערב וזרתוסטרא מפרס ומזרחה לכיוון הודו. סביר מאוד להניח כי דתות היוו כלי שליטה זול ויעיל בידי השליטים מול מאסות ההמונים. ע"ע קומוניזם.

ב. מדוע אוחזות רוב הדתות בעקרונות של סיגוף, עינוי והמנעות?
כנראה בגלל התועלת המופקת לשליטים, ולו רק במתן הסבר *אמוני-לוגי* למציאות של פערים עצומים בין אנשים די דומים. ע"ע קפיטליזם.

אגב, היהדות בצורתה התנ"כית כלל לא עוסקת בעולם הבא. כל הציוויים מדגישים את הרווח/הפסד החומרי בעולם הזה. למען יאריכון ימיך וכו'. תבצע את הנאמר ואלוהים יצ'פר אותך עוד בחייך. רק הנצרות(במערב) התחילה בהעתקת התגמול/עונש לחיים שלאחר המוות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים