בתגובה לתגובות 36096
הי,
כקורא "קונבנציונלי", שרק החל בשיטוטיו באינטרנט, שמחתי למצא אתר בו מוגשות כתבות מעניינות הכתובות בכשרון רב, ובקהל מגיבים בעל דינמיקה קבוצתית מרשימה.
נראה שדווקא מסיבה זו נסחפתם מהנושא, אך דווקא הסחפות זו חזקה את דעתי כי, למעשה, הרעיון של מין/אהבה עם רובוטים נולד מתוך פחד.
השימוש ברובוטים כמוהו כשימוש במחשב; אנו כמהים לקשר עם הזולת - להביע דעה, לשמוע תגובה, להגיב, להיות חלק מקבוצה. אך בה בעת אנו חרדים. חרדים שמא לא נהיה מספיק שנוננים, חריפים, מעניינים, שמא נטעה בדברינו או במענם. ומתוך החיפוש מצאנו את המחשב. כך, אנו לא חושפים את פננו ולעיתים קרובות אף את זהותנו, יש לנו אפשרות לקרא את התגובה בעת שאנו בוחרים, ולהגיב גם עפ"י דחף - אין מניעה. אם נפגענו - אפשר לכבות את הצג או לעבור לאתר אחר, לצאת, זהו -אין סימן.
כך גם באהבה, במין קונבנציונלי - אנו מסתכנים: חושפים את נפשנו ואת גופנו בפני אדם אחר, מתוך חשש ותקווה להסכמה ואהבה. ולכן אנו מנסים להתייפות (כמו הדוגמנים) ולשכלל ביצועים - המאמץ רב ולא תמיד משתלם. ה"אני האידיאלי" תמיד יהיה רחוק וזה גורם לתסכול.
והתשובה:רובוטים! ? ? ?
ובכל זאת, האם האורגזמה הנהדרת שתושג ע"י מכונה יכולה באמת להשתוות לזו שמתלווה למין עם אדם אהוב, עם נפש תאומה?
המין, האורגזמה, אינם רק תהליך פיזי אלא גם ובעיקר תוצאה של חוויה נפשית.
ואל נשכח את החיבוק שאחרי...(וזה לא רק בשביל הבנות)
ולטווח הארוך: זוג החולק הרבה מן המשותף חווה הרבה יותר ממשהו זמני ושטחי,ניגודים נמשכים אך הם לא נשארים יחד. כך שנראה לי כדאי להשאיר את הרובוטים לבני מינם ולהמשיך בחיפוש, יש בו סיכון אך לפעמים, אם לא מסתכנים לא יודעים מה מפסידים,
לכל דבר יש מחיר...
בתגובה לתגובתך 36107
היי לוסי,

ברוך בואך לסייברספייס בכלל ולאייל הקורא בפרט. תגובתך מעניינת ונוגעת בלב ליבו של הנושא בו עוסק חלק ד' של המאמר. מאוד אשמח אם תשתתפי (תשתתף?) בדיון שיתפתח בעקבותיו.

בברכה,

ג. שמעון

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים