בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 18/01/06 7:16
''וויקיפדיה'' מקשיחה את נהלי הפרסום'' 361849
"מקרים", ברבים?

אני לא רואה הרבה טעם בדוגמאות כאלה. צריך להשוות את שני סוגי הטעויות (false positive ו- false negative). איזה אחוז של התוספות המועילות נמחקות, ואיזה אחוז של התוספות המזיקות נשארות? ואם תיצור אווירה (או כללים, חלילה) שבה כל מחיקה מצריכה דיון והסברים ארוכים, מה תהיה ההשפעה על שני סוגי הטעות?
''וויקיפדיה'' מקשיחה את נהלי הפרסום'' 361850
יש עוד מקרים, הבאתי את הקיצוני שבהם. אתה באמת רוצה שנתחיל לחפש בייחד עוד? ואתה באמת מאמין שלא נמצא?

הייתי מסכים עם גישת ההשוואה שלך אם לדעתי היה קשר בין שתי השיטות, אבל לדעתי אין שום קשר. יש מחיקות שברור שלא צריך דיון בשבילן, ויש מחיקות שבהן ברור שהמוחק הספציפי לא צריך דיון בשבילם (אתה למשל יכול לתקן ללא דיון שגיאות שהתווספו לערך על טופולוגיה אלגברית, ואני לא יכול). לא על תיקונים כאלו אני מדבר בכלל, אלא על מקרים שבהם המתקן מבצע את התיקון ללא סיבה ברורה, כנראה מתוך אינסטינקט. מקרים שבהם מוחקים מידע בלי שאחר כך ניתן יהיה להצדיק את המחיקה בכלל. אני לא חושב שאם מחמירים בגישת המחיקות המוצדקות, זה גורר גם שצריך להחמיר בגישת המחיקות הלא מוצדקות.

כלל האצבע הוא פשוט: אתה לא צריך לקיים דיון על כל מחיקה, אבל אתה צריך להיות מסוגל לנמק את המחיקה אם יתפתח דיון עליה (ולא ב"היה נדמה לי"). כרגע יש מחיקות שלא עומדות בכלל הזה.

לא מזמן התרעמת בצדק על הברנש (האלמוני) שמחק את "הפרדוקס של גיל היקום" (אחלה ערך, אגב) מרשימת הפרדוקסים בנימוק של "אני לומד פיזיקה ולא שמעתי על הפרדוקס הזה". המחיקות שעליהן אני מדבר נראות לי מבוססות עוד פחות - אבל הן לא מתבצעות בידי אלמונים, אלא בידי ויקיפדים שמסוגלים לחסום את מי שיתלונן על המחיקה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים