בתשובה לדובי קננגיסר, 04/04/00 15:19
ליבוביץ צדק 3641
א. הפאן הדתי בהומניזם (כפי הוצג כאן) הוא אוסף כללים מחשבתיים שמהווים יסוד לתפיסת עולם שאיננה ניתנת לערעור. קדושת האדם וזכויותיו הופכים להיות ערך עליון, וכל גורם מחשבתי או אמונתי אחר, אפילו אם עקרונות ההומניזם נגזרים ממנו, הופך ל"חילול ערכי ההומניזם".
ב. דתות מונותיאיסטיות אוסרות על מאמיניהם לקבל על עצמם דתות אחרות. היהדות היא אנטי נצרות, הנצרות היא אנטי איסלאם ההומניזם כ"אנטי דת" מאוד מזכיר את זה.
ג. זכויות האדם כוללות בין היתר חופש אמונה. שעל מנת להיות הומניסט אמיתי אני חייב לשלול מעצמי את החופש הזה מכיוון שאמונה דתית עומדת לדבריך בניגוד להומניזם אולם כהומניסט אסור לי לשלול את זכותו של הזולת להאמין במה שהוא רוצה להאמין בו. אני לא בטוח אם זה סוג של התנשאות ("אני הומניסט מידי בשביל להאמין בשטויות האלו אבל אתם, ילדים מפגרים שכמותכם, יכולים להאמין במה שאתם רוצים. זו זכותכם !") או סתם הלקאה עצמית.
ליבוביץ צדק 3657
א. כל אדם קובע לעצמו ערך עליון. אצל האדם הדתי, הערך הזה הוא בהכרח האלוהים. אצל החילוני - הוא יכול להיות אחד ממגוון דברים. מכיוון שלכל אדם יש תפיסת עולם שבד"כ אינה ניתנת לערעור, ניתן להסיק מטענתך כי כל אדם הוא "דתי" באיזשהו אופן. אני מסוגל בהחלט לקבל טענה כזאת, אך אם אכן אעשה כך - הרי שהדיון מלכתחילה היה מיותר לחלוטין...
ב. והדמוקרטיה היא אנטי דיקטטורה ואנטי פאשיזם ואנטי קומוניזם ואנטי נאציזם, בדיוק כמו שנאציזם הוא אנטי קומוניזם, ולכן דמוקרטיה מאוד מזכירה משטרים אפלים. הבא נזרוק אותה לאשפתות!
ג. ההומניזם אינו כופה עצמו על האדם (בניגוד לדת, שמאיימת על הנוטש אותה בעונשים לכופרים), ולכן אינו שולל בשום צורה את חופש האמונה של האדם. בכל רגע נתון, אדם יכול ללא כל חשש לזרוק מעליו את ההומניזם ולהפוך לקפיטליסט רודף כסף ומחרחר מלחמה. שיבושם לו. וכן - זה בדיוק התנשאות. אבל התנשאות ראויה.
ליבוביץ צדק 3658
א. יש הבדל בין תפיסת עולם אישית שעל פיה אדם מגדיר לעצמו מערכת ערכים, לבין מערכת ערכים קיבוצית, שאחד מערכיה הוא לא יהיו לך ערכים אחרים בעלי חשיבות גבוהה יותר מהערכים שלי.
ב. אני לא הצעתי לזרוק שום דבר אני פשוט מנסה להבין למה אתה מתכוון כשאתה אומר הומניזם. תקופת ציד המכשפות בארה"ב הייתה תקופה שבה אלמנט האנטי קומוניזם בדמוקרטיה האמריקאנית איים להפוך אותה לאנטי דמוקרטית. למעשה בתורה נאורה אסור לתת לשום "אנטי" להפוך דומיננטי עד כדי איום על עקרונות התורה עצמה.
ג. ההומניזם מגדיר כל מי שמאמין בעקרונות אחרים (גם אם ההומניזם נגזר מהם) כפנאט, רודף כסף ומחרחר מלחמה. בחברה בה ישלטו העקרונות הללו. הלא הומניסט יהיה מוקצה ומנודה. לא מדובר פה בהבטחה לגהינום אחרי המוות אלא נידוי חברתי. בדומה לתופעת הפוליטקלי קורקט הפולשת למחוזותינו.

אני רוצה להבהיר נקודה אני לא נגד הומניזם אני פשוט לא ממש מבין מהו.
אתה מתייחס לגישה הומאניסטית אידיאולוגית. השאלה היא האם לא יכול להתקיים הומניזם פרקטי כאשר האידיאולוגיה שמאחורי הפרקטיקה היא קצת אחרת, האם קדושת זכויות האדם באמת מתנגשת עם אמונה בכוח עליון (בהתחשב בעובדה שאותו כוח עליון כבר לא נתן הוראות כבר שנים וההוראות שחילק בעבר נתונים לאינטרפרטציות שונות)?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים