בתשובה לאייל מולד(ר), 30/01/06 19:42
ואולי אין סתירה 364733
א. לא אני הבאתי את הטענה הזו, המטמר טוען שזו אחת ההנחות של הפרמקלצ'ר.
ב. מדע הוא לא דת - יכולה להיות יותר מאמת מדעית אחת.
ג. הודות לגודל השיווק הוא מקומי, כך אתה חוסך את עלויות השינוע, האריזה, והפרסום. בדרך כלל מה שקורה הוא שחקלאים מגדילים את השטח כדי להכניס מיכון גדול יותר ופועלים קבועים. נוצר מצב בו הם חייבים להגדיל את השטח עוד כדי להצדיק את המיכון והפועלים, ההוצאות גודלות וכל ירידה בהכנסות היא משמעותית בגלל עומס ההוצאות.
ד. לגבי הגיוון - אף חקלאי "נורמלי" לא מגדל פחות מ 5 דונם מאותו זן. הדבר נעשה כדי לייעל את השיווק. לשווק 5 דונם אפרסקים בשנה טובה זה נהדר, בשנה רעה, כמו שנה שעברה, זה מכה קשה. אצלי השטח הקטן מאפשר לי לשווק ישירות לצרכנים. ובמקרה של שנה עם מחירים נמוכים, אין לי בעיה לעבד את התוצרת למוצרים משניים כמו ריבות, דיבס, גבינות, מחמצים, רטבים וכו'.
ה. אתה יכול לחסוך בעלויות השיווק אם אתה מאוד גדול ויש לך רשת שיווק שלך, או אם אתה משווק בעצמך ישירות ללקוח. במצב הביניים אתה תלוי בחסדי הסוחרים.
ואולי אין סתירה 364736
דיבס=?
ואולי אין סתירה 364738
דיבס = דבש ענבים - מבשלים מיץ ענבים עד שהוא הופך לריבה לא קרושה. משמש כממתיק.
ואולי אין סתירה 364759
ב. דת היא לא מדע - יכולה להיות יותר מטעות דתית אחת.
ואולי אין סתירה 364761
זה ודאי לא הבדל. יכולות להיות (והיו) הרבה מאוד טעויות מדעיות.
ואולי אין סתירה 364991
ב. תאוריות יכולות להיות אינספור, אבל אני מדבר על ראיות אמפיריות שבהגדרה לא תיתכן סתירה בינהן. קל מאוד לבחון האם הטענה שמערכת קטנה יותר=>רווחיות גדולה יותר: צריך לבדוק את המתאם הסטטיסטי בין גודל החלקה לרווח ליחידת שטח. הסיסמא של "יותר מאמת מדעית אחת" היא לא רלבנטית כאן בכלל.
ג. נו אז מה? זה שיקול של ניהול נבון (מתי להשקיע ואיך לא להגרר להשקעות מיותרות) והוא קיים בכל עסק. אין שום קשר אינהרנטי לגודל החלקה.
ד. טוב שכנעת אותי. יש יתרון לשטח קטן ומגוון. יש לו גם חסרונות. נראה לי שמוצרים בסיסיים כגון חיטה, אורז, גפן וכו' עדיף לגדל במסות.
ואולי אין סתירה 365015
[מסכים באופן כללי, הערה קטנונית אחת]

דווקא גפן אינו מוצר בסיסי במיוחד. למיטב ידיעתי הוא דורש הרבה עבודה ידנית גם במקומות שבהם הוא ממוכן יחסית.
ואולי אין סתירה 365426
ב. ראיות אמפיריות: למה אתה מתכוון במתאם בין גודל יחידת השטח לרווח - ההכנסה של החקלאי?
בתחשיב כלכלי של משרד החקלאות לא נכנסים גורמים חשובים כמו העלויות של נזק עתידי. לדוגמה: ריסוס רוגור (זרחן אורגני) מקטין את נזקי זבוב. עלות הריסוס בתחשיב לא כוללת את העלות העתידית בטיפולים רפואיים של מי שנפגע מאותו חומר מסוכן. דישון מטע מגדיל את כמות הפרי וגודלו. אבל תחשיב העלות של הדישון לא כוללת את הנזק הנגרם למי הכנרת.
חלקות קטנות ניתן לגדל בצורה נקיה יותר. האם זה יעומוד במבחן סטטיסטי ? תלוי מי יבדוק ומה יבדוק כמו שאומר הפתגם הסיני העתיק "יש שקר קטן, שקר גדול וסטטיסטיקה"
ג. בדרך כלל יחידות חקלאיות קטנות מנוהלות על ידי בעל החלקה ולא על ידי עובד שכיר. אי לכך ובהתאם לזאת, לרוב הן מנוהלות טוב יותר.
ד. יחידות קטנות בפרמקלצ'ר זה עניין יחסי. חלקת חיטה תהיה הרבה יותר גדולה מחלקת ירקות, מרעה ישתרע על שטח רחב. עדיין החלקות יהיו קטנות בהשוואה לחקלאות קונבנציונלית.
ואולי אין סתירה 365443
ב-ג. טוב, עם סיסמאות כאלו מוצלחות קשה להתווכח.
ד. אה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים