 |
|
 |
||
|
||||
 |
חבר מועצת העיר תל-אביב-יפו ומועצת המוזיאונים, עו"ד מרדכי וירשובסקי (זוכרים שהוא היה בכנסת פעם?), שהתנגד נחרצות להסכם עם עופר, דורש חוק שיאסור שינוי שם מוזיאונים: "הוויכוח שהיה לי אינו מול עופר. זכותו של תורם לדרוש מה שהוא רוצה. רשויות המדינה הן אלה שאמורות להגן על מוסדות ציבוריים ובמקרה הזה כמעט ונעשה מחטף", הוא אומר, "מוזיאון הוא גוף ששייך לכל תושבי העיר ובמידה לא מבוטלת למדינה, הוא פיקדון בידי נציגי ציבור, לא נכס שלהם ואסור להתבלבל בזה. בשנה החולפת תמכה עיריית תל-אביב-יפו במוזיאון ב-17 מיליון שקל. 3 מיליון שקל נתנה המדינה. ציבור רוכשי הכרטיסים העביר 29 מיליון שקל לקופות המוזיאון. אין ספק שמדובר בגוף ששייך לכולם וככזה אי אפשר להסב את שמו על שם אדם שייחודו הוא בכספו". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מאד מצער שרוב חברי מועצת העיר לא חשבו כמוהו. אני עדיין חושב שלאיש- עופר-יש חוצפה לא קטנה. ''תרומתו'' למוזיאון לא היתה תרומה אמיתית. זו היתה קניית הרשות לקרוא למוזיאון ציבורי בשמו של הגביר ואישתו. אני חושב שצריך ליצור מסגרות ברורות להשפעת הכסף על חיינו התרבותיים והמרחב הציבורי. גם על מיקרהו של מוזי ורטהיים היה כאן ויכוח והתרעמות על מה שכתבתי. כעסו כאן שקשרתי את ההתייחסות לחוצפתו עם רווחיו. רווחי העתק של טייקונים שונים אינם רק עניין עיסקי טהור. היות שבהרבה מקרים וגם בזה יש משחק סכום אפס, לכן היו גם מפסידים. יש לי חשד עמום שהמפסיד לא היה טייקון אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"זו הייתה קניית הרשות לקרוא למוזיאון ציבורי בשמו". לא קצת הגזמנו? זה לדעתך מה שבעלי ההון עושים עם כספם? הולכים וקונים את הזכות המדהימה לקרוא לכל מני מקומות על שמם? האם זה המניע העיקרי שבגללו הם רוצים לתרום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי מה שהתבטא אחד המתנגדים לעניין, למשפחת עופר יש אוסף אמנות מאד עשיר. הם לא הסכימו להציג פריטים ממנו במוזיאון ת''א. סלח לי שאני די חשדן, אך אם מה שמנחה אותם הוא רק הרצון לתרום לקהילה- לא היו צריכים לבוא בדרישה איתה באו. אינני מתייחס לבעלי הון כיישות מונוליטית כי יש כל מיני בעלי הון. העופרים אינם הסימפטיים שביניהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר שמנחה אותם רק הרצון לתרום לקהילה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי תגובתו של עופר, נראה שכן. כמובן, זה גם מספק (או אמור לספק) להם תקשורת חיובית. וזה פטור ממס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הם רק היו רוצים תקשורת חיובית, לא יותר פשוט לקנות פרסומות? איציק כבר הסביר באריכות איך הפרסומות שוטפות לנו את המוח, זה בטח יותר יעיל מהתעלול התמוה הזה של קריאת מוזיאון על שמך (מי זה גוגנהיים הזה? שלא לדבר על כך שאני לא חושב שהרבה יודעים מי זה אבן גבירול, או אפילו איך לבטא את שמו, רק מהכרת הרחוב, ושם הרחוב בלא ספק הרבה יותר נפוץ) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, פרסומות לא עושות את אותה עבודה: הן יכולות למשוך אנשים לקנות את מה שאתה מציע, אבל לאו דווקא את דמותך שלך. תרומה למוזיאון מקשרת אותך עצמך לפעולה תרבותית מרשימה. ולרחובות קוראים על שם אנשים שכבר אינם בחיים. נדמה לי שאת זה גם אי אפשר לקנות בכסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא משנה שאי אפשר לקנות רחוב בכסף (האמנם?) - זו הייתה דוגמה לכך שגם קריאת משהו על שמך היא לא בהכרח שוס גדול במיוחד מבחינה פרסומית/תדמיתית. והיי, אני איתך בקשר לפרסומות, אבל שטפו לי את המוח מרוב דיבורים על שטיפת מוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הבנתי, אבל בעניין הרחוב - אנשים רוצים תדמית חיובית כשהם בחיים. כפי שאמרתי - רחובות זה אחרי המוות.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי איך אתה נוסע. כשמגיעים מתל אביב, רחובות היא אחרי ראשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, קורה הרבה שזה דבר *ראשון* אחרי המוות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |