בתשובה להאנס שמטרליג, 01/02/06 22:33
אתה טועה 365702
להיפך. האדומים הללו ראו עצמם כחלק מן העם היהודי וזעמו על היחס החשדני של ה''מחנה המתון'' כלפיהם. העליתי את המקרה הזה כלפי איציק ש. משום שהוא מדגים שהתפיסה של היהדות כדת-לאום היתה קיימת ומרכזית כבר אז. אפשר גם לחשוב על קורות משפחת הורדוס שעם כל רגשי הנחיתות והזעם על השימוש במוצאם מגרים אדומים ראו עצמם כמנהיגי העם היהודי (כולל התפוצות). דרך אגב עוד דוגמה ליהודים שלא הקפידו על שמירת מצוות, אם כי לא מן השדרות הרחבות של העם, אלא מן העלית השלטונית.
אתה טועה 366289
את הורדוס לא מחשיבים ליהודי והיהדות רואה בו,במשך שנים רבות מאוד,שליט צמא דם -כך שמידת הדתיות שלו לא משליכה על כלל האליטה ,אם כי לא פעם התאפשר לאליטה להיות אליטה מתוך היותה בלתי נאמנה לקב' הדתית-לאומית .

כך ,למשל,תפקיד הכהן הגדול נקבע עפ''י מידת הקשרים לנציבים ומתוך שיקוליהם הם וכ''ו. אם כי כאן ,שוב,לא ניתן לדבר על אליטה במובן של אליטה רוחנית ,תרבותית וכ''ו-יותר דומה הדבר ל''מוכתרים'' שמערכת הביטחון הציבה הכתירה יותר מכל אחד אחר כדי לשמור על השקט באזורים מסויימים-אלו נהנו מתנועה חופשית בישראל,גישה נוחה למקורות כלכליים ,קשרים כאלו ואחרים בצמרת השלטון וכ''ו.
אתה טועה 366504
אני לא מכיר שום סמכות דתית יהודית שכפרה ביהדותו של הורדוס. הורדוס ראה עצמו כפטרונם של כל היהודים, גם של יהודי התפוצות. בכך לא נבדל הורדוס מכלל הגרים האדומים שראו עצמם יהודים לכל דבר. כל הסכסוכים בין בני בית הורדוס לבין החשמונאים, הכוהנים, הצדוקים והפרושים אין לפרשם אלא כסכסוכים פנים-יהודיים. למקורותינו למשל לא היתה שום הסתייגות מהורדוס-אגריפס השני. היהודים של ימי בית שני לא היו העתק קדום של יושבי מאה-שערים. הם היו יותר דומים לישראלים של היום מאשר לקהילה יהודית הומוגנית כלשהי.
אני לא בטוח שאני זוכר את כל הפרטים, אבל הרומאים ככלל לא מינו כהנים גדולים באופן ישיר, תמיד דרך השליט המקומי או בהשפעה עקיפה.
אתה טועה 366544
נזכרתי בסיפור של האדומים-שהיו נועזים אף יותר משאר אחיהם למרד לעם ולדת .בכל מקרה ,ייתכן שמדובר בפרשנות מאוחרת-אני זוכר בפירוש שקראתי כמה התייחסויות דתיות,אמנם בנות זמננו ,לכך שהורדוס נחשב בזמנו למלך רשע ושופך דמים :"אכזר לכל במידה שווה" (שכחתי של מי הציטוט). ידועה העובדה כי הורדוס רצח את בניו בסופו של דבר ולא נתן לאיש לחסום את שאיפותיו המוגזמות עד מאוד.עכשיו נזכרתי שדיון לגבי הורדוס והיהדות נערך בהקשר של היחס הראוי מצדו של הציבור הדתי למוסדות המדינה,בהקשר הזה,אחד הדוברים טען כי למרות שהורדוס היה איום ונורא עדיין גם בעיני חז"ל הוא היה עדיף על שלטון זר.אלא שכמובן שטענה זו היא רפה כי הורדוס לא היה רע כ"כ לעם עצמו.
אתה טועה 366545
אתה כנראה טועה במקצת. היו חוגים בארץ שביקשו מהרומאים שלטון רומי של נציבים.
אתה טועה 366569
כמובן לא העיזו לבקש זאת כל עוד הוא חי. אבל כאשר מת, אאז''נ אכן נשלחה משלחת שמסרה לקיסר שהם מעדיפים מעמד של פרובינציה קיסרית ע''פ שלטון בניו של הורדוס. כאן היה ללא ספק אלמנט של גזענות. בניו הנותרים של הורדוס היו בניו מאישה אדומית (דוריס) שומרונית או יוונית (ע''פ שמה - קליאופטרה הירושלמית). צאצאי הורדוס המקובלים היו צאצאיה של מרים החשמונאית (האגריפסים). קשה לצאת מכל סבך השנאות מימי בית שני, אבל הרושם הכללי הוא שהיו מספיק טענות נגד הורדוס שלא היו על רקע דתי וגזעי. היו גם טענות שאפשר לתארן כתערובת מדינית-דתית-גזענית (הכשירות הגזעית של הכוהנים הגדולים שניסה הורדוס למנות, מנהגי חצר בית המקדש). אני לא חושב שהיה דגש רב על אדיקותו הדתית האישית של הורדוס. נראה שקודמיו החשמונאים לא היו הרבה יותר אדוקים ממנו.
אתה טועה 366660
באחד הדיונים הקודמים התייחסתי לטענה בדבר תפיסת הלאומיות בימי הבית השני ואחריו. למרות תיאוריו של יוסף בן מתתיהו שאנחנו מבינים בעיניים של בני הזמנים המודרניים- הרגשות הלאומיים בתקופה ההיא היו שונים לחלוטין מהיום. מלבד היסוד הדתי שהיה בו גם אלמנט לאומי, היו נאמנויות לפולייס השונות שהיו בא"י.בהרבה מקומות היה כבוד רב לממשל הרומי -ראה סיפור בבתא. כשהשלטון היה פוגע בדת, היה הדבר יכול לגרום למהומות כאילו על רקע לאומי. גם בשלהי תקופת החשמונאים, הפרושים לא רצו ממשל יהודי אלא רומי. הסיפורים על תמיכת החכמים במרד בר כוכבא אינם אמינים מאד בעיני; נדמה לי שהחכמים ובראשם מוסד הנשיאות, התנגד למלחמה כנגד הרומאים לא בגלל שהיו שמאלנים או בוגדים, לא רק בגלל שראו את חוסר התוחלת של המרד, אלא כי לא היה חשוב להם שלטון מדיני עצמאי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים