בתשובה להאייל האלמוני, 03/02/06 17:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן ולא. מהזוית שתארת יש בזה צדק. זה אנושי ביותר לרצות ב''דימוי נקי'' של הסבא. ואז עדיף הפיתרון של הנכדה של נקרמן, מאשר הפיתרון של הבן של רודולף הס (שתומך בגלוי באידאולוגיה הנאצית). מצד שני, פיתרון כזה מאוד מזכיר את גרמניה המערבית בתקופה שבין סוף המלחמה ועד שנות השישים. כולם אז הפכו לשיות תמימים. או כמו שקראו לזה אז, ''נגררים'' ו''גולים פנימיים'' ו''שורדים''. אני חושבת שחנה ארנט העירה פעם בסרקאזם, שמפתיע עד כמה מעט תומכים היו בגרמניה הנאצית לשלטון ומעשיו. בגלל חוסר היושר ההיסטורי הכרוך בעניין, זה הופך מהר מאוד לסוג התירוצים שנמאס לשמוע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''בגלל חוסר היושר ההיסטורי הכרוך בעניין, זה הופך מהר מאוד לסוג התירוצים שנמאס לשמוע''. אני מסכימה בהחלט. מצד שני, אינני יודעת איך הייתי מתמודדת עם דילמה איומה מסוג זה. זה משהו שיוצר חיים בדיסוננס קבוע, כמעט בלתי אפשרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |