בתשובה להאייל האלמוני, 03/02/06 14:30
(תגובה בחום-בהיר) 366152
כן. כמובן שהמקור התקציבי הוא מסים ולא כסף שהמורים קוטפים מהעצים.
(תגובה בחום-בהיר) 366155
טוב, זה נכון גם כאן, כמובן.
והאם אתה מסיק מזה שבית ספר כזה ייתכן גם כאן? או יש לך הסבר מדוע אין כאן כאלה?
(תגובה בחום-בהיר) 366485
סליחה על ההתערבות, אבל ביה"ס כזה לא "יתכן" גם בארה"ב. בתי ספר אלו מתאפשרים רק בחברה אשר הופכת את אי-השיוויון לאידיאולוגיה (כמו ארה"ב) או לפחות לפרקטיקה דומיננטית (כמו בבריה"מ לשעבר).
מאחר והאידיאולוגיה האמריקנית אומרת שאסור לקחת מהורי הילדים בפרינסטון ניו-ג'רסי מיסים כדי לחנך את ילדיהם של תושבי הפרוג'קטס בשיקגו או ניו-יורק (משפחתי השולחת את ילדיה לפנימיות חרדיות משלמת עבורן במיטב כספן. ולעת עתה לפחות, אין שום דרך לחייב את יושבי ק"ק פרינסטון להשתתף במימון רצונותיהם הדתיים של יושבי ויליאמסבורג). ההורים הללו יכולים לתעל את הכנסותיהם להענקת חינוך מעולה לילדיהם. קיומה של חטה"ב בפרינסטון קשור קשר בלתי נמנע עם קיומם של מוסדות חינוך ציבורי רבים המוציאים בוגרים אנלפביתים ועבריינים.
אני מבקש מהקוראים לא להיתפס להפשטה המוגזמת שבטענתי. אני מנסה לשרטט את האידאולוגיה המונחת ביסוד החברה האמריקנית (פרוטסטנטית-קלויניסטית אני חושב) ולא לתאר את כל הדקויות של המציאות. ברור לי שהורי הילדים בפרינסטון משלמים מיסים וברור לי שיש אפלייה מתקנת וכספים פדרליים ושל הסטייט המוזרמים למוסדות חינוך בהרלם או בוושינגטון (וגם ברור לי שיש בתי ספר פרטיים של ממש שהם הרבה יותר "מיוחסים" מביה"ס המתואר). העובדה המהותית לדיון זה היא שרוב בתי הספר הציבוריים בארה"ב אינם דומים לביה"ס המתואר והשאלה שצריכה להשאל היא מדוע?
אני לא חושב שצריך בצורה מאולצת למצוא פגמים בביה"ס המתואר ואני מאמין שכל הורה היה רוצה לאפשר לילדיו חינוך ברמה ובתנאים המתוארים. עובדות החיים אומרות שמסיבות כאלו ואחרות הרוב אינו יכול לעמוד בעלות (כשם שרובנו איננו יכולים להתגורר בפרינסטון ניו-ג'רסי או קמברידג' מסצ'וסטס).
השאלה שנראית לי קרדינלית בדיון הזה, היא האם החינוך המועדף הזה (באיכות ותנאים) מעניק לבוגריו מקדמה בלתי ניתנת להשגה לעומת בוגרי בתי ספר במערכת שיוויונית יותר (כמו ישראל, צרפת או סקנדינביה). ושוב סליחה על פשטנות התיאור. אני חושב שהתשובה על שאלה זו כלל אינה פשוטה כפי שרבים היו רוצים להאמין. לא לכאן ולא לכאן.
מצד אחד נראה שבוגרי בתי ספר פחות מועדפים ממלאים את שורות האקדמיה, הפיתוח, המנהל והיזמות גם בארה"ב עצמה. גם כותב המאמר, אני מניח, הוא תוצר של בי"ס הרבה פחות משופר מזה המתואר. מצד שני המבנה החברתי הקשיח ("בנים של רופאים הם רופאים") והניידות החברתית הקלושה מאוד ברוב החברות, מעידות שפער החינוך אינו רק עניין של מותרות אלא גם בעל משמעות עתידית.
ההרגשה שלי היא שהגישה השנייה היא דומיננטית יותר. פער החינוך פחות משפיע על הקצוות (המוכשרים במיוחד והבלתי מוכשרים במיוחד). האפקט האדיר שלו נוצר בגלל ההשפעה על הרוב הממוצע.
אם מתעקשים באופן אידיאולוגי על חינוך שיוויוני יותר, חייבים לתגבר את החינוך ע"י "קביים" שיאפשרו לבוגריו לגשר על פני פערי האיכות והתנאים. מועמדים ל"קביים" אלו יכולים להיות נוקשות משמעתית מיוחדת, מסירות אידיאולוגית מיוחדת של ההורים והצוות, מסורת תומכת השכלה אצל החברה או ניהול צנטרליסטי ע"י המדינה (שוב בריה"מ עם בתי הספר למחוננים ומכלאות האסירים לעתיד שלה) וכדומה. בניגוד למה שזורקים לנו תמיד, הקביים הללו בד"כ לא קשורים במימון (ופרשת החינוך הציבורי בקנסס תוכיח).
נקודה נוספת שאני חושב שצריך להביא בחשבון, היא האם החברה הישראלית תוכל לעמוד (במובן החברתי-פנימי) בפערים חינוכיים ברמה האמריקנית. כלומר אין ספק שהשיטה האמריקאית עובדת בארה"ב, אך האם היא יכולה לעבוד אצלנו? האם החברה הישראלית לא תכרע תחת נטל הסתירה שבין האידיאולוגיות המוצהרות לבין האידיאולוגיה האמיתית כפי שארע בחברה הסובייטית?
(תגובה בחום-בהיר) 366492
לא הבנתי מה השורה התחתונה שלך.
השורה התחתונה 366498
אם מתעקשים באופן אידיאולוגי על חינוך שיוויוני יותר, חייבים לתגבר את החינוך ע''י ''קביים'' שיאפשרו לבוגריו לגשר על פני פערי האיכות והתנאים. קריא - הצרה אינה בחינוך השיוויוני עצמו אלא בכך שלא טורחים לספק לו את ה''קביים'' הנדרשים (מנסים לנצח בכל החזיתות בעת ובעונה אחת).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים