בתשובה לאיציק ש., 07/02/06 2:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למשל תגובה 365924 . אני חושב שהשמות היסק או סיבתי-מדעי הם קצת ליד הכוונה. ברור שההיסטוריה אינה ניתנת לתאור כשרשרת דטרמיניסטית של סיבות ותוצאות (משהו אאוקלידי שכזה), אלא יותר בצורה של קונסטלציה של נסיבות היוצרות מספר סיבות, אילוצים ואפשרויות ואלמנט הבחירה כמעט תמיד קיים. הדגש שלי הוא בשלב של תאור מהלך היסטורי הוא להבין אותו מתוך הנסיבות שלו, מתוך האפשרויות שהיו בפני הפרוטוגוניסט ההיסטורי ומתוך צורת המחשבה שלו. מה ששגוי בשלב זה הוא לעסוק בהערכות ערכיות ומוסריות שלעולם אינן יכולות להיות מכריעות במערכת השיקולים של המנהיג. השיקולים הללו הם תמיד ברקע ויושבים במושבים האחוריים של מערך השיקולים הפוליטי. לכן אני חושב שהשפעתם באה לידי ביטוי רק במערכים כוללניים, בנאראטיבים רחבים של ההיסטוריה, הכוללים את כל הארועים החשובים הרלאבנטים, את כלל ההיסטוריה של פרוטאגוניסט מסויים והתמונה הגדולה של בחירותיו והכרעותיו. דוגמה נוספת שכבר דשנו בה היא הירושימה ונגסקי. אפשר להציג ולהעריך את כל מערכת השיקולים בעד ונגד שהיו בפני טרומן ויועציו לפני ההכרעה, אבל שיפוט ערכי אפשר לעשות רק במסגרת התמונה הכוללת של מלה"ע ה-II. בסופו של דבר לא טרומן או רוזבלט הם שפתחו במלחמה נגד יפן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סוף סוף יש דוגמה שאפשר להתייחס אליה. האם הספרים העוסקים בסוגיה-רוברט אנק, אלפרוביץ ועוד -הם נרטיבים או מחקרים ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי לך כמו טמבל. התכוונתי לסוגיית הטלת פצות האטום על הירושימה ונגסקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתאר ''הסבר רציונאלי'' שהוא הסבר במונחים אנושיים. הסבר סיבתי מתואר באמצעות חוקים - והנטייה היא לחוקים ברמת החברה - סוציולוגיים וכלכליים (ברודל אפילו מדבר על חוקים אקלימיים וגיאוגרפיים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב ש"ההסבר הסיבתי" שלך קרוב למה שתארתי כמערכת אוקלידית (אקסיומות והיסקים לוגיים, איני זוכר את השם המתמטי המדוייק). אני לא חושב שזה ישים להיסטוריוגרפיה. ה"הסבר הרציונלי" עצמו קרוב יותר להסבר נאראטיבי שכן הוא מתאר מצב, את הנסיבות ואת האופציות שעמדו בפני הפרוטאגוניסט (יש מילה בעברית?). ההבדל בינו למה שאתה מגדיר כהסבר נאראטיבי, הוא בנסיון להמנע משיפוט אתי ע"פ מערכת ערכים חיצונית כלשהי שהפרוטאגוניסט לא היה מחוייב לה, אלא רק מתוך מערכת השיקולים שלו. הנסיון לנסח חוקים היסטוריים תמיד מזכיר לי את חוקי ההיסטוריה-סוציולוגיה בספריו של אסימוב על "מוסד וקיסרות" או משהו כזה. אני יודע שנסיונות לניסוח אקסיומטיקה ולוגיקה של היסק דטרמיניסטי נעשים בתחומים קרובים (פילוסופיה, סוציולוגיה ובלשנות), אבל בהיסטוריוגרפיה אני נוטה יותר לגישה ה"נאראטיבית" של מקיאבלי, שכן נראה שבהיסטוריה הווריאציה וחוסר העקביות של פורטונה אלת המזל שולטות יותר מאשר דטרמיניזם לוגי. היות וחיינו הם סופיים, אי אפשר להתיחס רק לתהליכים ארוכי זמן ולבטל את כל המערבולות הזמניות בזרם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאתה מערבב שתי שאלות: 1. מה ההיסטוריונים עושים - איך הם בונים הסבר היסטורי וכיצד ראוי לבנות הסבר כזה. 2. האם יש חוקים היסטוריים. היחס בין השאלות הללו הוא עניין מסובך (נושא לתורת ההכרה אולי). לא ברור לי שתשובה חיובית או שלילית לשאלה השנייה גוררת השפעה על השאלה הראשונה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |