 |
העניין הוא שהתלמידים המדוברים נאספו לחדר כיתה מסויים רק על מנת לכתוב את מבחני הבגרות. מחוץ לזה השתייכנו לכיתות שונות ומגמות שונות. התפתחה כמובן תודעה קבוצתית שהתבטאה בכינוי העצמי ''קבוצת הדפוקים''. אבל הדימוי שהתלווה לזה היה ''קל'' יחסית, של מי שיש לו בעיות בתיפקוד המוטורי וכיוב', לא של מי שהוא פחות אינטלגנטי. אין לי כלים לדעת אם הדימוי הזה השפיע על התיפקוד במבחן. אני יודעת רק שהיה לי יותר זמן לארגן ולכתוב את התשובות.
נדמה לי שמה שתארת מתאים יותר לחלוקה אחרת שהתקיימה בבית הספר. בכל שלב תמיד היתה כיתת ''מאותגרים'' (אינני זוכרת איך כינו אותה אז). התלמידים שבה היו תמיד בסכנת ''אי המשך לימודיך במוסדנו''. אני זוכרת תלמידה שנאבקה על מנת לעבור לכיתה אחרת. הקשיים שהערימו עליה היו מרובים, מעל ומעבר למה שהיה נראה לי סביר. תחושתי היא שהסטראוטיפים הנלווים היו בעלי משקל בהתייחסות לבני אותה קבוצה, מבחוץ כמו גם מבפנים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש