בתשובה לטלי, 27/09/01 13:04
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 36856
אני קצת מזועזעת מהתגובה שלך ולא בדיוק מצליחה להבין איך את לא מתביישת להראות את השדיים ואת אבר המין שלך. זה לא מסתדר לי, במיוחד עם בחורה ישראלית ויהודיה, שגדלה והתחנכה כאן בקרבנו במדינת ישראל.
אני יודעת מספרים פסיכולוגיים שקראתי שיש מחלה שקוראים לה אכסביציוניזם או משהו כזה, ושהפירוש הוא שהאישה רוצה לחשוף את עצמה בעירום ושזה עושה לה טוב להשפיל את עצמה לפני גברים. אני לא רופאה ולא פסיכולוגית, אבל אני חושבת שזאת אולי סטייה, ושדווקא אצלנו ביהדות הצליחו להלחם ולבלום סטיות כאלה במשך כל הדורות, וגם מצליחים עכשיו. יכול להיות שטלי היא הדוגמה ליוצא דופן אצלנו ביהדות, שבא אולי לרמוז כמה הכלל חזק ויציב בתרבות שלנו (כמו שמאן אומר), וכמה אנחנו לא בנויות לעירום ולחשיפת שדיים ואברי מין (על מה שמאן מבקר, אבל אני לא נפגעת מזה) כמו אצל הגויות הגסות.
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 36857
אני מתחיל להבין את אלו שטענו למעלה שאת מתיחה של מישהו משועשע במיוחד.
אקסהיביציוניזם הוא מחלה בערך כמו שאנשים שאוהבים שדיים גדולים זה מחלה. אנשים אקסהיביציוניסטיים לא רוצים "להשפיל את עצמם לפני גברים" (יש גם גברים אקסהיביציוניסטיים). הם נהנים מחשיפת גופם בפני אחרים. עושה להם את זה. יש, כמובן, להבדיל בין אלו לבין הנודיסטים (שפשוט רואים בערום מצב טבעי שאין בינו לבין מיניות דבר וחצי דבר, ובצדק).

אגב, גם את בסטייה הנוראית הידועה כהומוסקסואליות "הצליחו להלחם" ביהדות. גם בזה את תומכת?

אפשר בבקשה את אותו פירוש למושג "גסות" שביקשתי מקודם?
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 36894
אני חושבת שאני מפסיקה בשלב הזה של הדיון, מפני שאני מרגישה שהדעות שלי לא רצויות ומקובלות כאן, וכמה אנשים חושבים שאני בכלל מתיחה של האחד באפריל.
חוץ מג. שמעון שדיבר והתייחס לאנשים עם דעות שונות יפה ולעניין (וגם אסתי) אני לא רואה פה אצלכם הרבה ליברליות, אלא השמצות חינם. כבר קודם ניטפל הקורא רבינוביץ' לכתבת ''לאישה'' ואחר כך גם העורך, שגם כבר קודם ניסה לרדת עלי, ועוד אחד שקוראים לו אלי.
אולי אני אחזור בעתיד, אם תהיה יותר פתיחות לדעות אחרות ואולי יותר הבנה לאנשים שחושבים קצת אחרת. (אני חושבת שרוב העם חושב כמוני).
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 36896
יבושם לך.
אנו מקבלים בברכה גם דעות של כאלה שרוב העם לא חושב כמותם.
כדאי שתעייני שוב בדיאלוג שביני לבין זו ש''נטפלתי אליה''.

אני מבין שאת הדוגמא לליברליות שאת מצפה למצוא באתר. משום מה קצת החמצתי תכונה זו שלך. כשתשובי, במהרה בימינו, לאתר, אני מקווה לראות גם צדדים מלאים יותר באישיותך.
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 36897
אני חושב שחלק משמעותי מהאנטגוניזם *כלפייך* (להבדיל מהאנטגוניזם כלפי *דעותייך*, שנדמה לי שדווקא גם החולקים עליהן, ובכללם אלכסנדר מאן, סבורים, כמוך, שהן משותפות ל"רוב העם") נובע מכך שהתחלת את הנוכחות שלך בדיון המעניין הזה בטענה עובדתית שהיא פשוט לא נכונה, ולא נסגת ממנה באופן אצילי במיוחד, למרות שהיא די שולית לדיון העקרוני שעוררת.

כמו במקרים קודמים של מגיבים שהודיעו כי ינטשו - במיוחד מגיבים שעוררו הרבה אנטגוניזם ונימקו את עזיבתם בכך - לדעתי זה חבל.
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 37018
לדעתי קצת הגזמת, לנזוף בשלומית על היותה "מתיחה" רק בגלל שהיא טעתה בהגדרה מסוימת, לדעתך. להלן ההגדרה של "אקסהיביציוניזם" מ-American Heritage Dictionary:

Psychiatry: A psychosexual disorder marked by the compulsive exposure of the genitals in public.

אני אחפש "אהבת שדיים גדולים" ואני אחזור אליך. צפה להפתעות!
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 37060
הפרעה נפשית אין פירושה מחלה.
למעשה, ע"פ הDSM, הפרעה כזו, תלויה פעמים רבות בהגדרות החברתיות ההופכות אותה לכזו.
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 37065
אולי תאמרי מה זה DSM? קיבלתי במילון כמה מושגים במחשבים, "מחלקת הסטנדרטים של מלזיה", קוד הקיצור של נמל התעופה בדה-מוין ו"מנהל מכירות מחוזי".

לדעתי דובי היה כועס מאוד גם אם שלומית היתה מכנה את האקסהיביציוניזם כ"הפרעה נפשית" (הרי זה בדיוק כמו אהבת שדיים גדולות), כך שזה לא משנה.
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 37070
מדובר ב-Diagnostic and Statistical Manual of mental disorders. התנ"ך של החוקרים והמטפלים בהפרעות נפשיות, המתעדכן מעת לעת. דומני שבמהדורה האחרונה שלו, למשל, תומיניות‏1 כבר איננה מופיעה.

1 הומוסקסואליות
37578
מצטער, אבל הרשה לי להציע את המונח ''חומיני'' (שורוק חיריק חיריק), במקום ''תומיני'' (גם שורוק חיריק חיריק). אני חושב שהוא די מוצלח. אני מקווה שלא תזדקקו להסבר.
37580
טוב, אני רואה שלפחות מישהו זקוק להסבר. ''תומיני'' זה בחולם, חיריק וחיריק, מלשון ''אותו מין''. זוהי הצעה של נעמי שמר, כמדומני.
37584
אה, אוקיי. אז את ה''תומיני'' הבנתי, הוא לא קשה, מצטער על הטעות בניקוד.
ה''חומיני'' טיפה יותר גרפי ובוטה, אבל גם די משעשע, לדעתי.
והרי הפירוש 37073
DSM: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders

הקלסיפיקציה האמריקאית הרישמית של מחלות נפש (היא המקובלת בארץ).

לדעתי דובי לא היה מרחיק עד כדי כעס ועדיין ההבדל בין הפרעה למחלת נפש היא כמעט שמיים וארץ. אולי תשאל את פי הנער אם מקובלת עליו האבחנה או לא?
והרי הפירוש 37085
אם יום אחד תרצי לגייס בייבי-סיטר לילדייך, אני מקווה שכל אלו שיצהירו שהם בעלי ''הפרעה נפשית פסיכו-סקסואלית'' יעברו את האודישן שלך בהצלחה.
והרי הפירוש 37087
טוב שאתה ב-כלל לא מגזים.
לדעתך, כל גבר שמוצא פורקן מול חומר פורנוגרפי הוא מסוכן?
בסה"כ ציינתי שהפרעה נפשית מובחנת ממחלת נפש. פעמים רבות, הפרעה נפשית ניתנת לטיפול פסיכולוגי לא תרופתי וללא אשפוז.
כמו כן, גם למחלות נפש רבות יש שלב שנקרא "רמיסיה" - הרגיעה במחלה. בשלב זה רבים מהחולים (בעיקר במקרים של סכיזופרניה) יכולים לתפקד כאחד האדם ואינם מהווים סכנה לעצמם או לסביבה.
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 37113
אני הצטלמתי כבר הרבה פעמים בעירום מלא, ואפילו עירום "בוטה", ואני רוצה לפרט, למרות שיש אולי אנשים שזה קצת ירגיז אותם.

הגעתי לזה במיקרה, דרך החבר השני שלי, שצילם אותי בלי חזייה ביערות בגליל. אני זוכרת שהייתי מאוד מרוגשת, ויותר מאוחר אפילו אוננתי כמה פעמים על הדבר הנועז שעשיתי. יותר מאוחר הוא הציע שנצלם לי בין הרגליים, וידעתי שאני אסכים, למרות שאמרתי בפירוש לא. אבל רציתי את זה. ככה זה המשיך הרבה זמן, ויותר מאוחר כשגרתי גם תקופה באירופה, הצטלמתי עוד כמה פעמים ככה ולא רק לחברים, אלא גם בשביל גלויות כחולות (באירופה קוראים לזה גלויות ארוטיות). קיבלתי על זה גם כסף, אבל אני גם חושבת שהייתי עושה את זה בלי כסף. זה גירה אותי באופן שחבל על הזמן, ואהבתי לראות את עצמי בפוזות האלה.

אני יודעת שעוד הרבה בחורות באופן כללי מצטלמות בשביל החבר בעירום חזק, וגם נהנות מזה. גם הרבה בחורות ישראליות, שלפעמים נורא מתביישות בזה. אתה חושב שאנחנו חולות?? גם הקוראים האחרים חושבים שבחורות "גסות" כאלה חולות?? בגלל שאנחנו מראות הכל??
דבר אחד בטוח, אנחנו לא מספיק חולות להראות את זה בישראל. האנשים כאן זה פחד אלוהים.
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 37118
כן, טלי, אתם חולות, ואני לא חושבת לרגע שאתם ''אשמות'' חס וחלילה. אני בפירוש מצטערת להגיד את זה, אבל זאת כניראה סטייה קשה, ואת צריכה לקבל טיפול.
אני לא תיכננתי לחזור לכתוב באתר, אבל טלי גרמה לזה עם התיאורים הקשים שלה. אני חושבת שטלי היא דוגמה לקיבוצניקית שאיבדה את הזהות היהודית שלה, ומתנהגת כמו גוייה, בגסות ובפריצות המינית. אני חושבת שאפשר לעזור לבחורות כמו טלי, ואם היא תיתן את האימייל שלה אני מוכנה לכתוב לה בדיוק לאן היא יכולה לפנות לקבל עזרה. אני חושבת שזה חשוב.
שדיים לא-ציוניים בעיתון ציוני 37137
אירגון הבריאות העולמי הגדיר מחלה כמצב של אי נוחות גופנית או נפשית.
באיזה מובן טלי חולה?
שדיים לא-ציוניים בעיתון ציוני 37149
טלי כתבה שהיא מפסקת את רגליה ומראה את אבר מינה לאנשים זרים לרווחה, בנוסף לשדיה. תיסלח לי מאוד, אם אם זה לא חולני ומשפיל, אז אני לא יודעת מה זה חולני. במחשבה שנייה יכול להיות שאתה ועוד כמה קוראים כאן די נהנים מהמחלה הזאת של טלי. מעניין מה חושבות הקוראות פה באתר על זה. אני בטוחה שזה גם מזעזע אותם.
שדיים לא-ציוניים בעיתון ציוני 37150
לא הבנתי את הטיעון שלך. אם היא נהנית מזה, ולטענתך גם אני (מילא, אולי גם את), מה הופך את זה למחלה?
שדיים לא-ציוניים בעיתון ציוני 37361
משפיל זה מה שגורם לאדם לחוש מושפל.
אם טלי לא מרגישה מושפלת מכך שהיא מצולמת בעירום, הרי שזהו לא דבר משפיל.
שדיים לא-ציוניים בעיתון ציוני 37154
טלי 'חולה' כי היא לא מתנהגת באופן 'יהודי'.

לו טלי היתה סתם גוייה בלונדינית, הרי ששלומית היתה מסווגת לשיטתה אותה ואת תרבותה כ'תרבות הגויות הגסות והשיכורות', אשר מטבען האימננטי מתגלגלות בבארים שונים, שעות מעטות לפני בעילתן בשרשרת על ידי גויים מיוחמים.

מ.ש.ל.

שלך

אלכסנדר
שדיים לא-ציוניים בעיתון ציוני 37185
שתי שאלות בלי קשר לנושא הדיון: לשם מה, בעצם, יש צורך להגדיר מהי מחלה? האם לפי הגדרת אירגון הבריאות העולמי פדופיליה, למשל, היא סוג של מחלה?
תשובות 37216
1. יש צורך להגדיר מהי מחלה על מנת להבחין בין הפרעות שנגזרות מתוקף היותן תלויות תרבות ויכולות להשתמע אחרת בקרב קבוצות שונות - כפי שניתנה הגדרה (קרימינולוגית לצורך העניין) של "אאוטסיידרים" - חיצוניים לחברה (ואפילו בקבוצות המשתייכות לאותה החברה) ובין חולי הדורש אישפוז ו/ או טיפול תרופתי. מכאן, נגזרת קביעתה של שלומית כי טלי היא "חולה". אדם אחר יגדיר אותה כ"סוטה" ובעיני שלישי היא תהיה נורמטיבית לחלוטין וכל אדם אחר פרט לה הוא החולה. כמובן שכל אחד צודק בדרכו.

2. לשאלתך - פדופיליה היא סטיה המתפתחת לכדי מחלת נפש המוצאת את ביטויה בהתגרות מינית מילדים, (המחלה בכללה כוללת סוגי סטיות מיניות שונות). היא דורשת טיפול פסיכולוגי קשה ואף לעיתים תרופתי (תלוי אילו תופעות נילוות לה)
תשובות 37217
אבל פדופיליה היא גם תלוית-תרבות, וגם איננה גורמת לפדופיל "אי נוחות גופנית או נפשית" (למעט אי הנוחות שנגרמת לו עקב היותו מוקצה מהחברה). מדוע, אם כן, היא עדיין נחשבת למחלה?
תשובות 37223
לא בטוח לגבי ההגדרות שהוצגו כאן, אבל בניגוד לאקסהיביציוניזם, שאינו בחזקת דחף בלתי נשלט, הרי שהפדופילים מבצעים מעשים בילדים שאינם מסכימים לכך, ולעיתים אף תוקפים אותם בכוח. אותם אנשים מודים בכך שמדובר בדחף שאינם יכולים לשלוט בו.
תשובות 37225
כאן אתה טועה.
כל התרבויות המוכרות מסכימות שיחסי מין אינם מקובלים מתחת לגיל 10. מעבר לגיל זה, אכן ישנה התנייה תרבותית (לצערנו).
פרט לכך, (אני יוצאת מנקודת הנחה שמעולם לא שוחחת עם פדופיל או עבריין מין) מעבר להנאה המינית הרגעית, ישנה אי נוחות נפשית גדולה מאוד (גם אצל סוטים המוגדרים כסובלים מפסיכופטיה) משום שהם א. מודעים לאיסור החברתי. ב. מודעים לסבלו של הילד. ג. בשלב מסוים אינם מסתפקים רק במעשה המסוים הזה ומבקשים להמשיך הלאה.
אגב, ההוקעה החברתית כלל אינה משנה לאותו סוטה. כפי שציינתי קודם, בעיני עצמו, החברה כולה היא החיצונית לו והוא למעשה, נוקם על עוול חברתי כלשהו שנעשה לו.
תשובות 37259
אין, כנראה, פדופילים מאושרים. הפדופיל מתבייש במה שהוא עושה. גם האקסהיביציוניסט העבריין - זה שחושף את אבר מינו לנשים חולפות כנגד רצונן, אינו מאושר. באופן טיפוסי הם מתארים תחושת תיעוב עצמי לאחר המעשה, שהיו רוצים לשלוט בו אך אינם יכולים.

שונה הדבר כשמדובר בפדופיל הפועל במסגרת תרבותו. אדם קשיש הנישא לנערה צעירה, גם כנגד רצונה, בחברה בה רצונותיה של האשה אינם גורם שיש להתחשב בו, אינו חולה על פי אף הגדרה המוכרת לי.

האם הומוסקסואליות היא מחלה? עד לפני כ-‏30 שנה - כן. כיום - לא. גופי הפסיכיאטריה הרשמיים קיבלו את הנטיה הכללית במערב, ובשם התקינות הפוליטית שינו את ההגדרה. אך העניין אינו כה פשוט. יש הומוסקסואלים השלמים עם בחירתם ושמחים בחלקם. להדביק להם תוית של מחלה יהיה חסר היגיון. יש הומוסקסואלים המנסים להילחם בנטייתם, ומגיעים לקונפליקטים קשים. הם חולים, וכלל אין זה משנה לי שהפסיכיאטרים חושבים אחרת. גם אם החינוך והגדרות החברה הם אלו שגרמו לקונפליקטים, הימצאותו של אדם במצב של אי נוחות נפשית בשל נטיותיו מעידה על מחלה.

ולשאלה הקשה מכל - האם פסיכופתיה היא מחלה? הפסיכופת הוא אדם חסר מוסר וחסר מעצורים. הוא יכול לרצוח בשיויון נפש מוחלט, אם הדבר תואם את מטרותיו, והוא חושב כי לא ייתפס. אני מניח שיתכן שילוב בין פסיכופתיה לבין פדופיליה, למשל, ובמקרה כזה האדם לא יחוש כל תיעוב עצמי בכך שמימש את מטרותיו המיידיות. התחושה שלי היא שפסיכופתיה היא מחלה חשוכת מרפא, אך אני חייב להודות שהיא אינה מתיישבת עם הגדרת אירגון הבריאות העולמי.
שאלות 37264
"יש הומוסקסואלים המנסים להילחם בנטייתם, ומגיעים לקונפליקטים קשים. הם חולים, וכלל אין זה משנה לי שהפסיכיאטרים חושבים אחרת."

1. נניח שהם אכן חולים; האם ההומוסקסואליות היא המחלה? אולי המחלה היא דווקא אי קבלתם את נטייתם?

2. אנשים יכולים להיות לא מרוצים מהמון סיבות. יש שלא מרוצים מנטייתם המינית, יש שלא מרוצים מבן הזוג שהם תקועים איתו בקשרי נישואין, ויש שלא מרוצים מכך שהשמש זורחת בבוקר. מן הסתם זה יכול להיות ברמות ובדרגות רבות, לגרום לחוסר אושר כללי, ועד קונפליקטים קיומיים. מתי תחשיב זאת כמחלה?
תשובות 37281
מחלה היא מצב שבו נפגעת השלמות הנפשית או הגופנית של היחיד. אם אדם מנסה להילחם בנטיה המינית שלו - הוא חולה.
אני מסכים איתך שהמחלה היא אי קבלת הנטיה. הטיפול הוא לגרום לאדם לקבל את עצמו.
החולה המדומה 37294
שאלתי על מונח ברור לכאורה (מחלה), שנראה לי דווקא בעייתי; ובתשובתך החלפת אותו במונח עוד יותר מעורפל - השלמות הנפשית (או הגופנית).

"אתה מסכים איתי" על משהו שבכלל לא טענתי - ש"מחלתו של ההומוסקסואל הקרוע בנפשו היא אי קבלת הנטייה". נכון שאם יבוא אלי מישהו במצב כזה ויבקש את עצתי, אגיד לו שלי נראה טוב יותר שיקבל את נטייתו (ויתגאה בה) - אבל זה לא נובע מהגדרות קליניות כאלה או אחרות (מהי המחלה שלו, האם הוא חולה, מה זה בכלל מחלה) - מעורבים כאן עניינים ערכיים שונים.

למי שמבקש לענות לי: קחו את הזמן, אני יוצא לשאוף קצת רוח ואחזור עוד שלושה שבועות. אם כי אני לא נודר לא לכתוב עוד משהו עד מחר בערב.
תשובות 37287
פסיכופטיה, או בשמה הרפואי - הפרעת אישיות אנטי סוציאלית,מוגדרת ע"י ה- DSM מכאן שהיא מוכרת כהפרעה חברתית (או אנטי חברתית למעשה). הואיל וככזו היא אינה ניתנת לריפוי. פרט לכך, ניתן לצרף אליה הפרעות רבות ובכלל זה גם פדופיליה. ברם הפדופיליה יכולה להתקיים גם ללא התבנית הפסיכופטית. האדם פועל מתוך תחושה הדוניסטית קיצונית ומתוך עקרונות תענוג בלבד. הוא אינו מסוגל ללמוד מנסיונו והאפשרות שיתפס ויענש כלל אינה רלבנטית בשבילו. עם זאת, ישנו גם חלק נלמד בפסיכופטיה ולא הכל מולד. אותו חלק נלמד תלוי בחינוך שקיבל האדם, כך שאפשרי שיחוש תיעוב מסוים ממעשיו (בשלב מסוים)
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 37119
אוסקר ברנד הוא אחד מזמרי הפולק (פה רפויה) המפורסמים והמכובדים באמריקה. הוא ניגן עם וודי וארלו גאטרי, הארי בלפונטה, פיט סיגר וברל איבס. הוא היה בין מקימי תוכנית הילדים רחוב סומסום הוא גם קיבל את מדלית פיבודי המכובדת על תוכניתו ברדיו הציבורי גם בגלל שבשנות החמישים הוא שידר הרבה זמרים מהרשימה השחורה של רודף הקומוניסטים, סנטור מקארתי.

כל זה להראות את הצד המכובד, וגישתו לילדים ושיריהם, ולמוסיקת פולקלור ומוסיקה דתית.

אבל זה לא הפריע לו להוציא תקליט של שירי גסויות עתיקים וחדשים, שירים שלפני מאות שנים הביאו את מחבריהם או מזמריהם לעמוד התלייה נפוצים היום במגרשי הכדורגל והרוגבי באנגליה, אירלנד ו-וולש.

להראות שמיניות, גסויות ושאר קונוטציות ערכיות הם אכן תוצרים של התפתחות תרבותית, בדומה למושג האהבה שדנו בו במאמרו של שמעון גלבץ ומאמר ההמשך שלי.

הנה דוגמא מהשיר ביתו של ראש עירית בייסווטר (בתרגומי המגושם)

לראש עיר בייסווטר
היתה בת יפה ביותר
ושער כוס ערוותיים
הגיע לה לברכיים

קצת שחור קצת לבן
וכמה עם חרא גם
ושער כוס ערוותיים
הגיע לה לברכיים

והמעוניינים יחפשו את כל המילים ברחבי האינטרנט.
שדיים לא-ציוניים בעיתון ציוני 37140
אינני חושב לרגע שאת וחברותייך לשיטתי בריאות או חולות, היות וכל מה שהינו אנושי אינו זר לי.
יחד עם זאת איני יכול לרדת למהות פחדך מפני הישראלים בנקודה ספציפית זו; האם קיימים לדעתך הבדלים ברתיעתך להחשף בפני אשכנזים או מזרחיים, חילונים או דתיים או כל קבוצה התייחסות נוספת אחרת?
מהו המצב בקשר לאזרחיה הערבים-מוסלמים של מדינת ישראל בסוגייה זו?

אשמח לקבל תשובותייך בנדון

בתודה מראש

א. מאן
שדיים לא-ציוניים בעיתון ציוני 37157
אני לא רוצה להיות מואשמת בגזענות, אבל האנשים הכי מסוכנים לבחורות בלונדיניות לבושות הם כמעט תמיד ערסים, וגם דתיים באופן כללי. בכל מיקרה אנשים בלי שום מנטליות אירופאית. אני כבר לא מדברת על בלונדיניות ערומות.
אבל גם האשכנזים לא קלים, ולפעמים אלימים בדרך שלהם, ע''י ירידות והעלבות. במיוחד אצל הבנות האשכנזיות, שמתפלאות שאשכנזיה כמוני כל כך יכולה להיות ''זונה'' או סתם גסה.

כשהייתי לפני חצי שנה בפארק ''פונדל'' באמסטרדם השתזפתי ערומה לגמרי עם עוד חברה ישראלית בצד ודיברנו בעברית. זה היה טעות גדולה, כי כל מיני ישראלים אחרים רצו להצטרף אלינו, במיוחד ערסים ישראלים שטילו באמסטרדם. אחרי שהם הלכו, אחרי שדיברתי עם שוטר הולנדי, היו גם כמה בחורות ישראליות ''זרוקות'' מבית טוב, אשכנזיות, שהיו המומות שאנחנו ערומות. הם דיברו איתנו על זה הרבה, ופיתאום אחת מהן שגם כן החליטה לשבת בלי חזייה, קיבלה מיקלחת של לעג וירידות מהחברות שלה. הם אמרו שזה לא מתאים לנו, כי אנחנו ישראליות, ולא ''זונות הולנדיות''. זה היתה הרמה הכללית.
אני באמת פוחדת להתפשט בארץ בגלל הגברים המיוחמים שירצו אולי לאנוס אותי ולא בגלל שאני מתביישת, כמו שדובי פה אמר, וזה נכון גם לגבי תמונות עם הפנים באתרים ישראלים. אתה גם מאוד צודק עם הניתוח שלך למה זה כמעט בלתי אפשרי בישראל להשתזף בערום. אני גם מסכימה עם כל הניתוח שלך על ההבדלים בין התרבות היהודית לתרבות של ה''גויים''. אני מאוד אוהבת לקרוא את מה שאתה כותב על זה.
סתם הערה 37180
בני-אדם לא מתייחמים. למרות שלעיתים, משמעות המושג ברורה, הייתי נמנע משימוש בו (בהקשר אנושי) בדיון מסויים זה (זאת לא הפעם הראשונה שהוא מופיע כאן), שנושא בחלקו אופי ביולוגי-התנהגותי.
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 37151
תודי שבעצם את שוכבת כאן על ספת הפסיכולוג הוירטואלי. וזה לגמרי בסדר, כי בשביל מה יש חברים וירטואלים. ויש לי שאלה אליך, את כותבת שאת אוהבת להצטלם בעירום כי התמונות של עצמך מגרות אותך, מה ההבדל בין זה לבין לגרות את עצמך מול ראי? ועוד שאלה, את לא חושבת שיש משהו נרקיסיסטי בזה שאת מתגרה מתמונות של עצמך?
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 37364
האם אתה רומז שנרקיסיזם הוא תכונה שלילי???
רוגי?! 36864
עד לפה הגעת, רוגי? טוב, תמשיכי להשפיל אותם, נראה לי שזה עוד מעט יתחיל לעבוד.
רוגי?! 36872
לא יודע מי זה זמריר, אבל הוא לא אני.
רוגי?! 36875
יש לזה שם. נדמה לי שזה נקרא תסמונת מדינה-שטרסברג.
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 37022
את שוב ושוב חוזרת על הרעיונות שלך, מבלי לבססם. מה רע בעירום? מה עושה אותו לגס ולמשפיל? האם החתול השכונתי שלי משפיל את עצמו, כשהוא הולך ברחוב בעירום מלא?
האם הציפורים, המתעופפות להן בפרהסיה בעירום מלא, הן גסות?

עירום הוא המצב הטבעי. אני, לפחות, לא נולדתי עם חליפת טוקסידו. בניגוד לגישתך, אני מצר על העובדה שנולדתי לתרבות, הרואה בעירום כמשהו רע, ובכך גם נידונתי להרגיש, עיתים, מבוכה בנוכחות עירום נשי. אינני חושב כי מדובר במצב בריא במיוחד.
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 37039
ה"רע" בעירום הוא שהוא יוצא מתח מיני; ללא קשר לתרבות אליה נולדת, כשאתה רואה עירום נשי הגוף שלך מגיב בצורה מסוימת (אולי), והתגובה הזו אינה משהו שרוב האנשים מסוגלים לתפקד איתו בצורה תקינה (לנהוג, לעבוד, ללמוד), שוב, לא בגלל החינוך, אלא בגלל הביולוגיה.

בנוסף, אני רואה עירום וחושפנות יתרה כ"הוצאת עיניים" שאינה במקום. האם ראוי להקים מלון הילטון בתוך מחנה פליטים ברפיח? האם ראוי שעובד בבית תמחוי לחסרי בית יבוא לעבודה בחליפת מעצבים? על אותו משקל, קיום יחסי מין אינו בדיוק נחלת הכלל, ואינו בר השגה עבור כולם, בלשון המעטה, ולכן אני לא חושב שראוי לנפנף במיניות לכל עבר.

מובן שיבואו מספר מתמטיקאיות חסרות רגשות ורגישות (בניגוד לרוב המתמטיקאיות) ויאמרו, "מה אכפת לי מכולם, שיסבלו!". לגיטימי. אני לא מעוניין בכל קשר שהוא עם בנות כאלו, אך מנגד אני גם לא מעוניין להכניס אותן לכלא. גם הטיעון הנפוץ של "למה לי להתבייש בגופי?" אינו רלוונטי כאן - הבושה היא אצל הצד השני, לא אצלכן.

אולי עירום הוא אכן המצב הטבעי; תסכים איתי שהאנשים הטבעיים ביותר בעולם הם אנשי המערות הפרה-היסטוריים. האם ברצונך לחקות את כל מנהגיהם? אתה לא רואה שום יתרון בחלק מהמנהגים הלא-טבעיים שהאדם סיגל לעצמו במשך השנים?

לסיום, בשורה הראשונה כתבתי "רע" במרכאות, כדי לציין שאני לא מסכים עם דעתך, כאילו התרבות שלנו רואה בעירום משהו שלילי. העירום עצמו הוא חיובי מאוד, אין ספק, בדיוק כמו חשבון בנק תפוח ומכונית מנהלים, אך עדיין רצוי ויפה לנהוג בהם בטאקט; כמו שאין חולצות מודפסות עם המשפט "אני עשיר ואתה לא, איזה כיף לי", כי אף אחד לא ילבש אותן, כן רוב האנשים סבורים שעירום בפומבי מקביל לאמירה, "יש לי ציצים יפים ואתה לעולם לא תיגע בהם. החיים קשים".
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 37043
גבב המוסרתנות הזה מראה על כותבו.
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 37056
אתה כל הזמן עונה ככה, שמת לב? עוד יתחילו לחשוב שאין לך מה לומר. אין סיכוי להתייחסות עניינית, אדון גבב?
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 37046
נפלת עמוק מאוד במלכודת הצרכנות וההחפצה של הגוף אם בעיניך העירום הוא דבר חיובי "בדיוק כמו חשבון בנק תפוח ומכונית מנהלים".

דבר ראשון - זו טענה דתית במהותה. לעירום אין ערך מוסרי כזה או אחר. עירום הוא מצב קיום אנושי טבעי בסיסי, לא חיובי ולא שלילי. פשוט ישנו.
הדבקת תוויות ערכיות למצב כזה היא היא ההמרה שלו משיח חילוני, מדעי, אנושי לשיח דתי, "ערכי", מחמיר ומעניש.

חשבון בנק תפוח ומכונית מנהלים הם חפצים. מוצרים תלויי ממון. ניתן להשיג בתמורה לתשלום, והם משווקים לך תוך שימוש במטאפורות שונות ובשיטות מכירה ושכנוע מגוונות.
הגוף האנושי הוא המכנה המשותף הנמוך ביותר (שוב, "נמוך" במובן המתמטי/ביולוגי, לא ערכי) בין כל בני האדם. לי יש גוף עירום מתחת לבגדים, לך יש, לה יש, לכל אחד ואחת מאיתנו.

ובכלל, מי קבע שזה דבר חיובי שיהיו לך חשבון בנק תפוח ומכונית מנהלים? אולי עדיף שתהיה לך מכונית רגילה, בתמורה לכך ששכנך יוכל לאכול ארוחה משביעה?
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 37057
לא נפלתי ולא עמוק, ולמעשה אני לא מבין את הודעתך כל כך, במיוחד את הפסקה האחרונה. נו, כן, עדיף מכונית רגילה; עכשיו תסביר לי את הקשר לנושא העירום.

את האנלוגיה לחשבון הבנק ומכונית המנהלים לקחת קצת קשה, לדעתי; לא התכוונתי להשוות בין השלושה ("לחברה שלי יש גוף כמו של יונדאי לנטרה!") אלא לתת דוגמאות לדברים שבהם לא יפה לנפנף. אני יודע שכל אחד יכול, כעקרון, להשיג כסף רב ומכונית, אך עובדה היא שלא כולם מצליחים, נכון? לא דיברתי על שאיפה להשיג "גוף אנושי", ואתה לא צריך להסביר לי שלי יש ולך יש ולה יש, אלא דיברתי על השאיפה (או הדחף) לקיים יחסי מין, המתעוררת כתוצאה מצפייה בעירום.
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 37126
אגב, לעיל ניתן קישור לאתר "וויריזם", שלמעשה מכיל הרבה תמונות אקסהיביציוניסטיות. העובדה המצערת משהו, מבחינת הגולש החרמן, לפחות, היא שהרבה מאוד מהנשים המוצגות שם רחוקות מלהיות מרגשות (טוב, עבורי, לפחות) מבחינה מינית, ויש שיאמרו אף שהן לא ניחנו באסטתיות כלשהי. ובכל זאת - הן שם. למה?
אתה מניח שעירום נשי הוא בהכרח עירום של נשים יפות. זה, כמובן, לא נכון. זה אולי נכון בסרטי פורנו, אבל זה לא נכון אצל סתם בחורות אקסהיביציוניסטיות, וזה לא נכון אצל סתם בחורות נודיסטיות (וכנ"ל אצל גברים). לכן, העירום הזה אינו בהכרח במטרה "לנפנף". אולי כאן נעוצה השגיאה הבסיסית שלך.
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 37229
אני לא חושב שיש כזה דבר, אנשים שניחנו או לא ניחנו באסתטיות. בסופו של דבר כולם מתחתנים, כידוע, אז סימן שכולם נראים אסתטיים, לפחות בעיני מישהו אחד.

שנית, לא האשמתי את המתהלכים בעירום ברצון זדוני ומכוון "לנפנף", ובטח שלא אמרתי שזוהי מטרתם. הנפנוף הוא בעיני המתבונן; כוונת העירומים יכולה להיות תמימה, ואני מאמין להם, אך הנפנוף, הגירוי המרגיז של המתבוננים, עדיין מתרחש. מובן שהעירומים בכלל לא יגדירו את זה כ"נפנוף". נו, אז מה?
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 37048
האם ערום שאינו אסתטי (רופא/ה-חולה, סניטר/ית-מטופל/ת למשל, אפשר להביא דוגמאות נוספות)יוצר מתח מיני?
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 37058
תלוי. אולי. אני מתאר לעצמי שרופא צעיר וחביב שיזכה לראות מטופלת צעירה ועוד יותר חביבה, אכן יגורה מינית. כנראה שרופא בעל 30 שנות נסיון יגורה קצת פחות, אם בכלל, כי הוא הרגיל את עצמו שלא להתגרות. כמו כן, כנראה שרופא לא יגורה מינית אם הוא נדרש לבצע מעשים בלתי אסתטיים בעליל, כמו להשתיל לב, בגוף ערום.

אז מה הנקודה?
נקודת המכוון 37063
הנקודה עוד בדרך, ראשית אנחנו מבררים כל מיני דברים.

האם לדעתך, בחופי סקנדינביה או גרמניה, משם מדווח לנו "כתבנו באשכנז", בהם העירום מקובל ונחשב "טבעי" (לא לחינם מעדיפים הנודיסטים להקרא "נטוריסטים" מלשון טבע) מתהלכים הגברים בזקפה גאה עד לב השמים?

הנקודה שאני מכוון אליה היא שהמתח המיני הוא תלוי קונטקסט, ובקונטקסטים מסויימים הוא אינו מתקיים. דוגמא? הזכירו כאן את מחנות ההשמדה במלחה"ע השנייה. אני מעיז לנחש שלו עמדת בעירום, קופא מקור בקבוצה מעורבת של גברים ונשים כשמולכם כמה חיילי אס-אס עם כלבים הגירוי המיני לא היה ממש בראש מעייניך, אם בכלל. אפשר לפתח בקלות דוגמאות נוספות.

לכן, אני חולק על דעתך כי העירום "יוצא[ר] מתח מיני; ללא קשר לתרבות אליה נולדת". אפשר להעביר את הדיון לסוגיית גוף-נפש (עקב ההקשר הביולוגי שאתה מביא בהמשך אותה פסקה)אבל איני חפץ ללכת למחוזות אלו כעת.
נקודת המכוון 37074
מסכימה איתך ומעבר לכך, עולים דברייך כמעט בקנה אחד עם חוסר הלגיטימיות של הטענה החרדית כנגד שירות בנות בתפקידים קרביים. פקידה נאה, מבושמת ומטופחת, בחצאית צבאית (בד"כ מקוצרת) וסנדלים החושפים אצבעות רגליים משוחות בלק היא לגיטימית בעוד שמאגיסטית מיוזעת עם M16 ובוץ על הנעליים הגבוהות היא לא.
נקודת המכוון 37127
לא קשור, אבל רק רציתי לציין שלק, בעיקר על ציפורני אצבעות הרגליים, זה בין הדברים הכי turn-off שאני מכיר.
אבל בואו לא נכנס להפרעות הנפשיות הקטנות שלי.
נקודת המכוון 37230
וואו, אני מסכים איתך. זה, ועגילים בגודל של צלחות לווין. או עגילים בכלל. ותכשיטים ואיפור.
178321
קשור (וממש לא חשוב), אבל רק רציתי לציין שלק על צפורני הידיים זה בין הדברים שאני לא יכולה בלעדיהם. ציפורני הידיים (שלי) נראות לי מוזרות בלי לק, כאילו משהו חסר שם, אז הן תמיד עם לק (חוץ מרגעי המעבר בין לק אחד למישנהו).

אבל לק על ציפורני הרגליים? איכס. הרעיון תמיד נראה לי דוחה למדי, לא יודעת למה.

אבל בואו לא נכנס להפרעות הנפשיות הקטנות שלי.
נקודת המכוון 37134
מממ... מאגיסטיות מיוזעות בבוץ, נשמע לי אחל'ה רעיון לאתר פורנו ייחודי, אפילו שכבר חשבו על זה קודם, יש בטלוויזיה מופעים של נשים מתאבקות בבוץ ובטח אנשים לא מסתכלים על זה רק מסיבות ספורטיביות.
נקודת המכוון 37162
אז זהו, שהמאגיסטיות, לא לובשות ביקיני.
נקודת המכוון ולא רק בחופים 37075
בביקורי האחרון בגרמניה, בעיר פרנקפורט אשר על הנהר מיין, ראיתי באחד הפארקים גויה צעירה וחטובה המשתזפת על הדשא תוך הקפדה על אחידות גוון העור בכל פלג גופה העליון ר"ל.
מאחר וברומא נהוג להתנהג כרומאי כבשתי את הדחף לגשת ולשאול אותה ?Wie viel Uhr ist es כמקובל במקומותינו (מה גם שזוגתי שתחייה היתה איתי) והמשכתי בדרכי. בכל אופן, לגבי שאר ה"רומאים" שהשתזפו, רצו, ישנו, קראו ואכלו בפארק, עשה רושם שהמשתזפת הנ"ל היא חלק מהנוף ולו היתה לובשת שמלה עד העקבים, חולצה עם שרוולים ארוכים ופאה או כיסוי ראש אחר היתה מושכת הרבה יותר תשומת לב.
בפרוש נראה שהיחס לעירום (נשי/גברי) הוא אך ורק תלוי הקשר. כפי שלרופא נשים זה נראה טבעי לראות אישה עירומה פסוקת רגליים כך ל"רומאי" נראה טבעי לראות "רומאית" משתזפת ללא חלק עליון על הדשא באמצע העיר.
נקודת המכוון 37080
נו, זה כמו לומר שאכילה היא תלוית קונטקסט, ולפעמים אינה מתקיימת. לו היית עומד בעירום, קופא מקור עם חיילי אס-אס וכלבים, לא היית חושב על אוכל, נכון? מה שהראית הוא שישנם מצבים ביולוגיים-נפשיים (קור, מצוקה, פחד) העשויים לדחוק את היצר המיני; כמו כן, ניתן "להתרגל" אל היצר ולמנוע, או להפחית, את תופעותיו מרקיעות השמיים; אך לא ממש הראית לי שמדובר במשהו תלוי קונטקסט, ובוודאי שלא הראית שלא מדובר במשהו ביולוגי גרידא (לא הבנתי כל כך אם ניסית).

אני אשמח אם תסביר שוב, או תיתן דוגמאות אחרות להשפעתה של התרבות על קיומו או העדרו של המתח המיני.
נקודת המכוון 37083
הבאתי דוגמא: הנטוריזם למשל. בקונטקסט המסויים (חוף הים, פארק וכו') העירום נחשב למקובל. עם זאת, אותם אנשים לא יופיעו בעירום לישיבות הנהלה או סתם לעבודה. רוצה דוגמאות נוספות? יובל רבינוביץ מתאר חברות אפריקאיות מסויימות:http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=695&rep=37...
נקודת המכוון 37098
הטענה של חזי היא יותר מורכבת ונוגעת יותר ל''ראוי'' - חבל להגרר לויכוח קטנוני על מקורות הגירוי המיני.
נקודת המכוון 37101
לאו דווקא. הקפדתי שלא להתייחס לחלק השני של התגובה המקורית (החלק שמתחיל ב"אולי עירום הוא אכן המצב הטבעי"). מה גם שלדעתי במישור ה"מצוי" הדוגמא הסקנדינבית היא דווקא קלף מנצח מבחינתי.
אבל אם כבר גלשנו לזה, המבנה הלוגי-סמנטי (לא סינטקטי! סינטקטית זה נכון!) "X מנהג פרימיטיבי/נאצי, פרימיטיבי/נאצי זה לא טוב לכן X זה לא טוב" כבר שחוק עד עפר, וראוי להיפטר ממנו. כנ"ל גם "X הוא טבעי, טבעי זה טוב, לכן X הוא טוב" שמופיע בתגובה של מר כליל נאורי ושלה הגיב חזי. כל מקרה יש לבחון לגופו.
נקודת המכוון 37111
אתה צודק.
אבל לעצם העניין זאת טענה מעניינת: בעולם המודרני אנחנו נוטים לראות את המצב "הטבעי" כטוב, ואת כל מי שחושב אחרת כפוריטן. האם יש מקום לחשיבה אחרת? הטענה של חזי מורכבת יותר, במובן זה שהיא מוכנה לקחת בחשבון רגשות של אנשים אחרים.
ותרשה לי להעלות טענה נוספת, מצוטטת מתוך ספר של ג'ון לה-קארה:
"אני מאמין גדול בצביעות. זוהי הקרבה הגדולה ביותר להגינות ויושר שאותה אנו מצליחים להשיג. זוהי הצהרה על מה שאנו צריכים להיות. כמו הדת, כמו האמנות, כמו המשפט, כמו הנישואין. לשרת את המראית החיצונית של הדברים זו הגרועה בשיטות, אך היא טובה מהאחרות".
נקודת המכוון 37136
קודם כל אני חושד בכל מי שאומר שאני צודק 8^)

ולעניין. איני חושב שאנחנו, בעולם המתקרא "מודרני" נוטים לראות דווקא את המצב ה"טבעי" כ"טוב" (שמת לב כמה מרכאות?). אנו נוהגים לנקות את מגורינו (בסתירה למצב הטבעי), חלקנו בכלל טכנופילים. העניין הוא שאנו משתמשים חליפות בטיעונים הנ"ל (שניהם - "טבעי זה טוב" ו"טבעי(פרימיטיבי) זה רע"), בדרך כלל ללא עיקביות. הרשה לי לשלוח שוב עקיצה לכיוון הדתות המונותאיסטיות שמתמחות בחוסר עקביות זה.

ואשר לציטוט. ההגדרה המופיעה בו היא כללית מדי לטעמי. הוא כולל בכפיפה אחת אמירה על החברה האנושית וביקורת חמורה עליה. אני משאיר לך לבחור עמדת פתיחה אם ברצונך לדון בו.

אגב, לקוח מ"המתופפת הקטנה"?
נקודת המכוון 37163
ההגדרה שלי הייתה רחבה מדי. אבל בנוגע להתנהגות מינית ורגשית אנו כן נוטים לזהות את ה"טבעי" כ"טוב". ואת מי שלא מקבל את ההגדרות האלה כפוריטן ומיושן. נדמה לי שבמידה רבה ניתן לראות כאן את ההשפעה ההיסטורית של פרויד, ואותו כתגובה לתקופה הויקטוריאנית. כשאני מתבונן באורח גס בהיסטוריה המערבית הייתי רוצה להציע, בזהירות הדרושה, את האפשרות שיש סוג של "מטוטלת היסטורית" ביחס של האנושות לרעיונות ולקבלת דפוסי התנהגות, ששומרת על מרכז כובד מסוים שדרוש להמשך קיומה של התרבות.

את הטענה על האמונה בצביעות כדרך חיים אני רואה כעמדה מוסרית. אחת הבעיות המטרידות אותי היא הניגוד בין ההכרה השכלית והחברתית שלי בצורך לעשות את המעשה המוסרי לבין הרצון ה"רגשי" שלי לא לעשות את המעשה. והשאלה המתבקשת היא האם זה נכון לכפות על כל ההוויה שלי (שמורכבת מאוד) את המסקנות השכל (שמהווה רק חלק ממנה). והאם זה לא התכחשות לחלקים מעצמי?
אין לי עדיין פתרון, אבל העמדה שלה-קארה מציג מעניינת במובן זה שהוא מקבל את קיומה של הדואליות הנמשכת בין ההתנהגות החיצונית לבין "אני אמיתי" שלא בא לידי ביטוי ולפי גיבורו – אין זה מין הראוי שתבוא לידי ביטוי.

הספר הוא "עיר קטנה בגרמניה", אחד הספרים הטובים שלו, בניגוד ל"מתופפת הקטנה" שנמנה על הסוג השני.
נקודת המכוון 37232
כוונתי הייתה לטעון שוב בפני גברת לוי, שאין דבר שהוא פסול אינהרנטית במצב העירום. בכך, כמובן, נפלתי במלכודת הידועה של ההבדל בין עולם היש ועולם הרצוי, ועל כך אני מצר.

צריך הייתי להבהיר שמדובר בדבר תלוי-תרבות, ולשאול את גברת לוי מדוע היא רואה בעירום דבר פסול.

תגובתו של חזי בנושא הייתה לא רלוונטית, ומלאת ניפנופי-ידיים, ולכן תגובתי אליה נוסחה באופן לאקוני, בהתאם.
נקודת המכוון 37239
על חוסר הרלוונטיות לא נתווכח (איך דיונים באייל היו מגיעים ל-‏500 תגובות אם כל תגובה לא רלוונטית היתה מתקבלת ב"ברוגז" שנתת לי?), אבל אפשר דוגמא לנפנוף ידיים?
סיכום ביניים 37233
תודה; אתה צודק בכוונתי ובדיון שרציתי להעלות. למרות זאת, לזכות כל המגיבים פה אומר שהויכוח על מקורות הגירוי אינו כל כך קטנוני לדעתי, ולאחר קריאת כל התגובות אני רואה שהגזמתי בדבקותי בנושא הספציפי הזה.

אז אוקיי; המיניות היא תלוית תרבות ובאפריקה כולם הולכים ערומים ואין מתח מיני. אני עדיין מרוצה מהמצב כאן, בו עירום בפומבי אינו מקובל; כנראה שאם הייתי נולד באפריקה זה לא היה משנה לי כל כך, אבל תהליכים כאלו (של הפיכת עירום בפומבי למשהו שגרתי) אורכים עשרות שנים, ואני לא חושב שהמתח ואי הנוחות שיווצרו בינתיים שווים את זה. נכון שטלי וחברותיה יכלו להשתזף בחופשיות על הדשא ההולנדי, אך למעשה אף אחד לא ערך באותה עת סקר רחוב ושאל את העוברים ושבים (הלא ישראליים...) אם התופעה הזו נחמדה להם. השלווה בה הם מקבלים את זה מראה שהם רגועים ופתוחים, לא שהם לא מגורים ואדישים.

בכל אופן, יהיה מעניין לדעת האם כל מי שהגיב כאן תומך נחרצות בעירום בפומבי.
סיכום ביניים 37242
מה זאת אומרת "תומך"? אני חושב שהדבר ההגיוני ביותר הוא שערום יהיה דבר מקובל ונורמלי, ולא יהפוך לדבר מגרה באופן אוטומטי. אני לא חושב שניתן לבצע את זה בעתיד הנראה לעין בישראל. מעבר כזה ידרוש הרבה "קורבנות אדם" בדמות נשים שיסכימו להחשף (תרתי משמע) ובכך להפוך אנשים סביבן לאדישים יותר ויותר לערום נשי. וכשחושבים על זה - גם גברים שיסכימו. אני, למשל, לא רואה את עצמי נרתם למאבק באופן אקטיבי.
נקודת המכוון 37086
האדם הוא כל-כולו ''ביולוגי גרידא'', כדבריך. אבל מיניות האדם היא עניין מפותח שרובו ככולו תלוי תרבות. יש אנשים ששיחת טלפון למספר הנכון (פלוס דרושות) יכולה לעשות להם את זה, למרות שהוויברציות היחידות הן גלי-קול והדיאפרגמה היחידה היא זו שבפומית הטלפון.
נקודת המכוון 37234
אבל זו לא השיחה עצמה והפומית ש"עושות להם את זה", אלא הקונוטציות והמחשבות שהן מעוררות במוחם! מעולם לא אמרתי שהדרך היחידה להיות מעורר מינית היא שבריטני ספירס תבוא ותשב עליך; למחשבות ולדמיון בהחלט יש חלק בזה (סליחה בריטני).
מנסיוני 37064
באחד מבתי החולים הגדולים בארץ מתמחה רופא נשים יפה תואר, צעיר, פנוי וסטרייט.
*כל* הנשים שעוברות תחת ידיו, כל בנות משפחותיהן וכל חברותיהן מנסות להתקרב אליו ו/או להכיר לו בחורה זו או אחרת.
חלקן מנסות להתקרב ללא כסות לגופן(הלא הוא רופא נשים). הוא מצידו, מגיע בוקר בוקר לביקור רופאים מדיף ניחוחות בושם יוקרתי, לבוש היטב ומגולח ואותם פלירטים ממנו והלאה. מכאן שלא צריך ותק של 30 שנה כדי לא להיכנע לבהמיות, ומאידך גיסא ניתן להתבונן במקרים של רפואת נפש (אינני זוכרת את שמו של אותו פסיכולוג שהואשם באונס מטופלות) ששם סביר להניח שלא היה מעורב עירום ועדיין.
מנסיוני 37235
לא ממש הסברת איך הד"ר הנכבד "לא נכנע לבהמיות". את יודעת מה הוא עושה בשרותים? בביתו? את יודעת על מה הוא חושב וחולם? דיברתי על כן-יגורה או לא-יגורה, ולא על פלירטים, חברויות והצעות נישואין. לדעתי יש סיכוי גדול שהוא דווקא כן מגורה. בהמה שכמותו.
מנסיוני 37250
האם אתה אוסר על פנטזיות חזי? על חלומות?
אני תוהה אם נלקחת מעידן "שם הורד" או שמא "האסיר".
I am not a number! I am a free man!
מנסיוני 37365
הציטוט הנכון הוא "I am not an elephant" והוא לקוח מהסרט איש הפיל.
מנסיוני 37375
מר פופק הנכבד,

הגברת יולי ציטטה באופן נכון ומדוייק. המדובר בגיבור סדרת 'האסיר', הלוא מספר 6 המפורסם.

בידידות

א. מאן
מי היה מאמין 37381
שאני, יעקב פופק הקטן מבית שמש, אגיע למעמד, שאנשים נכבדים כמו אלכסנדר מאן יתייחסו לדברי ואף יכנו אותי ידיד.

אימי, לא הייתה בין החיים הייתה ודאי מתגאה בי עד מאוד.

באיחולי חג סוכות שמח לבביים,
יעקב פופק.
מנסיוני 37382
אלכס,

זכרון אסוציאטיבי תלוי ברכישה ראשונית של בסיס כלשהו, ולכן הוא תלוי גיל.

יעקב,
האסיר היתה אחת מסדרות המופת הטלויזיונית ששודרה לפני כשלושים שנה ואני ממליץ לך לנסות למצוא אותה בוידאו או DVD
מנסיוני 37907
ומשודרת כיום באופן קבוע בערוץ Yes+ בלווין, בימים משתנים (אך ברצועת זמנים קבועה). מומלץ בחום!
מנסיוני 41636
אז אני רוצה לספר לך גם משהו מנסיוני. לפני כמה חודשים חטפתי שפעת ממש קשה והייתי מוכרח ללכת לרופא בסניף למרות שאני שונא את הקטע של קופת חולים. שלחו אותי לרופא תורן שהיה רופאה.
רופאה? איזה רופאה, כוסית מארץ הכוסיות. גבוהה, דקה כזאת, חזה לא גדול אבל מגרה, היה לה חלוק רופאים, אבל פתוח, והיא לבשה ג'ינס רגילים, משופשפים, אבל הדוקים, והרגליים שלה ארוכות כמו של דוגמנית, והיא בחולצת בטן ירוקה שמתרוממת כשהיא מתקרבת אלי עם הסטטוסקופ. היו לה משקפיים, אבל הם היו רק מסגרת שמדגישה את העיניים המטריפות שלה ולי נעמד הזין בטרוף. ממש לא נעים. אני בטוח שהיא רואה איך הזין מותח את המכנסיים כמו אוהל ומפחד להביט לשם לראות מה שהיא בטח רואה. מרוב חרמנות אני מתחיל לרעוד על הכסא כשהיא בודקת אותי כשהחולצה שלי מורמת מהגב, תנשום עמוק וכל זה.
ממול יש את המיטה הזאת מעץ, שבודקים עליה, ואני כזה רוטט מתשוקה ומדמיין איך אני משכיב אותה שם ותוקע לה אותו מקדימה מאחורה בפה. זה מתחיל להיות סיוט כי אני מתחיל לפחד שאני לא אצליח להתאפק ואתנפל עליה. אני מחזיק את הכסא בכוח, מהמחלה בכלל שכחתי באותו רגע.
גם ברחוב רואים הרבה בחורות מדליקות, וכמו כל אחד אני נדלק לרגע, אבל תכף שוכח. אבל עם הרופאה הכוסית זה היה משהו אחר. כי יש קרבה פיזית בין רופא לחולה. ממש מזל שהקטע הזה נגמר בשלום. אבל הוא בעצם לא נגמר כי אני לא מפסיק לפנטז עליה.
מה אני אגיד לך, אני לא יודע מה עושה הרופא שסיפרת עליו לנשים שאצלו, ומה בדיוק הן מרגישות כשהוא מטפל בהן. אולי הוא לא הולך עם חלוק פתוח, ועל נשים אי אפשר לראות אם הן מתחרמנות או לא. אבל לדעתי מישהו צריך להשגיח על ההופעה של רופאות כוסיות כי אם אני אתקע עוד פעם עם אחת כזו בחדר אני כבר לא בטוח שאני אצליח להשתלט על עצמי.
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 37125
לא משנה באיזה תרבות נולדת אליה? האם לדעתך אנשי מערות, לפני שגילו את פלאי הפרוות, הלכו עם זרג זקור בכל עת שראו נקבה? קשה לי להאמין.
אבל למה להרחיק? לך לחוף נודיסטים, ותראה שם נשים ערומות, ולצידם גברים ערומים, וכולם מתנהלים בניחותא, בלי שום גירוי מיני מיותר. פלא!

אגב, כל הטיעון לגבי זה שקיום יחסי מין אינו בדיוק נחלת הכלל, אף כי אני נוטה להזדהות איתו, לעיתים, לצערי, אינו רלוונטי. גם בן או בת-זוג אינם נחלת הכלל, מה שלא אומר שאנחנו אוסרים על זוגות להתנשק ברחוב‏1.

1 וחבל שכך! (:
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 37236
ראשית, לא ביקשתי לאסור הליכה בעירום ברחוב, אלא ציינתי שאלו שבעד מימוש הדבר הזה לוקים בחוסר התחשבות וגורמים לפרובוקציה, מכוונת יותר או מכוונת פחות.

שנית, "בן זוג" הוא כותרת למצב מתמשך (אצלי - שבוע בממוצע), שהתמורה שלו היא בין השאר רומנטיקה, אהבה, ידידות, הדדיות (אני כבר מסיים, תחזיק מעמד) ותמיכה; כמעט כולם רוצים את זה, במידה זו או אחרת, אך נדירים הם האנשים שיראו זוג מתנשק ברחוב, יאבדו את שליטתם ויצעקו, "לעזאזל, תנו לי עכשיו אהבה או שיהיה פה בלגאן!". יצר מיני, לעומת זאת, הוא משהו חד ורגעי, והפרובוקציה כאן גדולה בהרבה.

(מובן שהגבול שלי בין פרובוקציה גדולה לקטנה הוא שרירותי (כמו בניסויים בבע"ח) ואין טעם לדון בו).
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 37243
זהירות! חשיפה אישית שאינה מקובלת באייל לפניך.

מזה שנים רבות אני ידוע בנטיותי ההתאבדותיות, כאשר הסיבה העיקרית לכך לאורך כל השנים הייתה הקושי שלי ליצור קשר עם בנות המין השני. נטיות התאבדותיות כאלו, מן הסתם, מלוות בדכאון מתמשך וכמעט כרוני, שעדיין עושה אצלי קאמבקים אחת לכמה זמן. התאבדות, לדעתי האישית והבלתי מקצועית, אינה אלא אלימות שאינה מוצאת את דרכה כלפי אחרים, ולכן היא מופנית כלפי האדם עצמו. במקרה שלי, נוצר מעגל קסמים קטן - מכיוון שהייתי בעל הערכה עצמית נמוכה, הרי שהנחתי מראש שכל ניסיון שלי להפעיל אלימות כלפי זרים יסתיים בכאב רב בעיקר עבורי, מה שרק הפנה את האלימות הזאת כלפי עצמי, החזיר אותי למחשבות התאבדותיות, וחיזק את הדימוי העצמי הנמוך שלי.
בשלב כלשהו, האלימות שלי הפסיקה להיות מכוונת אלי לזמן קצר, וכוונה כלפי חוץ. מטרת השנאה שלי, באותה תקופה, הייתה זוגות שראיתי ברחוב. רציתי לחבוט בהם עד זוב דם. שנאתי אותם שנאה תהומית, והשתדלתי להמנע מלראות זוגות שכאלו. כשחוג המכרים שלי ארגן מפגשים חברתיים בהם ידעתי שיהיו זוגות, נמנעתי מלהגיע, וככלל, ניתקתי את עצמי ממרבית העולם. השלב הזה הגיע לסופו, ולאחרונה חוויתי עוד רילפס לשלב ההתאבדותי. כרגע אני בסדר, אם תהיתם.
אגב, האלימות הזאת, בד"כ, מצאה את פורקנה על הנייר, ולא בשום צורה אחרת.

אז מה שניסיתי להגיד הוא שהחוסר באהבה, לפחות במקרה אחד שאני מכיר, כן יכול לגרום למעשי אלימות, או לרגשות אלימים. דווקא מין, לדעתי, הוא הרבה פחות מסוכן, משום שהרבה יותר קל לפרוק אותו בעצמך או בתשלום. אהבה, כפי שאמרו הביטלס, אי אפשר לקנות.
קצת פרופורציה דובי 37579
בניגוד לטענותיך על תחושת בידוד רומנטי אתמול פגשתי אותך בערב של הבמה החדשה עם חתיכה יפיפיה על זרועך .
אם יש מישהו שיש לו על מה להתלונן זה רק אני !
הגעתי לערב ההקראות של הבמה החדשה בתקווה למצוא אנשים ונשים בגילאי השלושים. לתדהמתי התברר שהאולם היה מלא עד אפס מקום בהמוני בני עשרה. דותן ואני נאלצנו לפלס את דרכנו בין ההמונים באלימות פיזית ממש או שהיינו נמעכים למוות. מי היה שמאמין שכל כך הרבה בני עשרה מתעניינים בספרות ושירה , אולי עוד יש תקווה לנוער?
בדרך נס הצלחתי למצוא בין המוני בני התשחורת מישהי קצת מבוגרת יותר שאפילו נראתה נאה ואינטליגנטית דוקטורנטית לנוירולוגיה כפי שהתברר . שיחתנו המעניינת נקטעה בידי ההזמנה שלי על ידי בועז רימר לבמה.
לרוע המזל לאחר מופע האימים שנתתי מעל הבמה , תיאור מפורט של מגוון תקיפות מיניות שבוצעו על שבויים בידי סוהרות יפיפיות וסדיסטיות במלחמת העולם השניה , כפי שתוארו בספרי הסטלאגים תוך הצגה לקהל של התמונות הרלבנטיות , תצוגה שהתקבלה בעניין רב. לרוע המזל לא הכל העריכו את העניין האינטלקטואלי שבפרנזנטציה הדוקטורנטית העדיפה לעזוב את האולם תוך השמעת משפט המחץ כלפי " חפש אותי באינטרנט!".
נו ואתה עוד מתלונן.
שדיים לא-ציוניות בעיתון ציוני 38153
הייתי ממליץ לך להעזר בספרי ''כיצד להתחיל עם בחורות ולהשאר בחיים'' אך כל עותקיו נעלמו בצורה מסתורית מחנויות בספרים. אתה יותר ממוזמן לחפש ציטוטים נבחרים ממנו בדף האחורי של הבמה החדשה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים