בתשובה לדב אנשלוביץ, 07/04/00 8:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הסיבה בגינה החל הדיון סביב הצורך במלוכה בריטית לא היה הבזבזנות שבעניין או חוסר התועלת שבהם - אלה הבזיונות והשערוריות שניפקו בני משפחת המלוכה מידי יום ביומו כמעט. הבעיה לא הייתה שהם אינם מביאים תועלת, אלא שהם גורמים לנזק תדמיתי. אותו הדבר נכון גם לגבי נשיא ישראל. פע זה היה תפקיד מועיל מבחינה תדמיתית, אחרי זה הנשיא נהיה למל"ם, אבל כיום, מדובר כבר בנזק תדמיתי ממשי למדינת ישראל, בעיני העולם ובעיני עצמנו. לא הייתי מדבר על סגירת מוסד הנשיאות לו לא היה חל פיחות כל-כך מסיבי ביחס של אותם אנשים הממנים את הנשיא אליו. אני מבין למה מסורת ומנהגים הם דבר נחמד שכדאי לשמר למרות אי-אלו עלויות מזעריות, אבל כשמדובר בנזק ממשי... נאמר זאת כך: אני מבין את הסנטימנטים לירושלים, ולמה כעקרון אנחנו מאוד רוצים שהיא תהיה כולה שלנו. אבל מרגע שאשתכנע שהשמירה על ירושלים מאוחדת תחת ריבונות ישראלית תגרום נזק ממשי לישראל בנפש, אהיה מוכן לוותר על חציה כדי להשקיט את הרוחות. קל וחומר ענייני הנשיא. ובנוגע להערתך על החקירה: שים לב שלא אמרתי מילה על החקירה. לא הנפילה הפלילית של עזר ויצמן היא שמטרידה אותי, שכן ברור לי שכשמונה לתפקיד איש לא חשב שמדובר בפושע לכאורה. אבל כן היה ידוע לכולם שמדובר בברברן שוביניסט שתרומתו הצבאית למדינה אינה עולה על הנזק התרבותי שהסב לה. אם מוסד הנשיאות התדרדר עד כדי כך שדוד לוי נשלל ע"י חברי כנסת לא בגלל שהוא מועמד מגוחך, אלא משום שפרס רוצה להיות נשיא - הגיע הזמן להפטר מהמסורת הנחמדה הזאת. בדיוק כמו שאם נגלה שמצות גורמות לסרטן, אנחנו נוותר, ביגון רב (או לא) על המנהג המלבב (או לא) של אכילתן בפסח הקרב עלינו לטובה (או לא). מסורת זה נחמד - אבל יש גבול. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אומר רק שאיני אוהב את הקלות שבה אתה מדביק תויות לדמויות הפוליטיות שהזכרת. יש בכך יותר משמץ של התנשאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל המשמיץ פוליטיקאי בישראל, כאילו המליץ להעמידו לדין, וכל המרבה הרי זה משובח. או משהו. בקיצור - דמויות פוליטיות משגשגות כסטראוטיפים, ולכן הדבקת תוויות אליהם היא לא פחות מאשר שרות עבורם. לא סתם ישנה הסגידה לסאונד בייט... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך מוסד נשיאות כדי לספק ''ראש מדינה'' לטקסים השונים שחייבים לקיים עפ''י הפרוטוקול. אם ראש הממשלה יהיה ''ראש מדינה'', לא יישאר לו זמן לנהל את המדינה. הבעיה היא לא במוסד אלא בראשו הנוכחי, ואין צורך לפרט, ובעיקר בדרך בחירתו. בחיים שלי לא ראיתי פוליטיקאים שבוחרים אדם לתפקיד פוליטי בחירה עניינית. צריך להוציא את זה מהידיים שלהם ולהעביר לציבור. כשהנשיא יהיה חייב דו''ח לציבור, הוא יפסיק לחלק חנינות לשקולניק כי הימין לחץ עליו לפני אישור הקדנציה השניה, או לערבי רוצח ששוחרר מהכלא לפני שנתיים מאותה סיבה בדיוק של דיל עם חברי הכנסת הערביים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך מסתדר הקלינטון הזה בלי מישהו יצוגי? ולמה אי אפשר לעשות תורנות בין השרים (בכל מקרה הם לא עושים שום דבר כיום) לכיבוד טקסים שכאלו? במצב הנוכחי, גם שר הביוב יכבד ארוע יותר מאשר נשיא המדינה: השר לפחות יהיה מודע לריח המסריח שנודף ממנו... אולי באמת אם יחליפו את צורת הבחירה, שוב יהיו לנו נשיאים נורמליים, אבל איך תעשה הליך בחירה שלא יכלול מניעים פוליטיים? עדיף כבר לוותר על כל העסק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי בעיות יש היום למוסד הנשיאות. 1. ויצמן. עייזר פשוט לא מתאים להיות נשיא. הוא אומנם הביא "כמה דברים טובים" לנשיאות אבל הנזק שהוא גרם גדול מהתרומה. 2. מוסד הנשיאות הפך לכלי עזר בפתרון בעיות פנים מפלגתיות בקואליציה. שאול עמור לא יכול להיות שר, אין בעיה נעשה אותו נשיא. צריך לפנות מקום לאריק שרון בממשלה, אין בעיה נעשה את דוד לוי נשיא ונפנה את משרד החוץ. הפתרון (לפחות לבעיה השניה) לדרוש תקופת צינון של כמה שנים בין חברות בכנסת או בממשלה לבין נשיאות. בצורה כזו משכן הנשיא יפסיק להיות כלי עזר לסידור הקואליציה ואולי יגיעו אליו אנשים שאינם פולטיקאים מזדקנים אלא גם מדענים, אנשי רוח וכו'. אה כן ולהעיף את ויצמן לכל הרוחות. במדינה רווית פלגים וסיכסוכים פנימיים כמו ישראל צריך איזושהי סמכות שתהוה קונצנזוס ושכולם יכבדו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |