בתשובה לאסתי, 17/02/06 8:08
אבל למה אנחנו נמשכים לגינה ועציצים? 370764
ניחוש פראי: גם נמרים מפספסים בדכ את טרפם - רק שסרטי הטבע בוחרים להציג את הכשלונות בפחות ממספרם היחסי, אם בכלל.
אבל למה אנחנו נמשכים לגינה ועציצים? 370768
נדמה לי שברדלסים מצליחים בערך ברבע מהנסיונות שלהם.
אבל למה אנחנו נמשכים לגינה ועציצים? 370772
דווקא 50 אחוז.
Approximately half of the hunting attempts are successful (Cat Survival Trust 1998). The success rate for chases after gazelle of all ages was 70% (Schaller 1972).

מקור: http://www.animalinfo.org/species/carnivor/acinjuba....

אבל אריות פחות מוצלחים:
Lions hunting in twos and groups have a success rate of c. 30%, compared to only 17 to 19% for lions hunting singly by daylight.

http://www.nature-wildlife.com/liontxt.htm
אבל למה אנחנו נמשכים לגינה ועציצים? 370868
כנראה הם השתפרו לאחרונה.
אבל למה חתולים שבעים צדים בכלל? 370927
למה חתול שלא חסר לו כלום ממנעמי הוויסקס והקטלי טורח בכלל להתגנב, לארוב, ולזנק לעבר היונה, שבכל מקרה רואה אותו כי הדשא לא ממש מסווה אותו, ולכן היא יכולה להמשיך לנקר בשלווה, ולברוח ברגע נכון ולא שניה לפני זה?
סיפור:
פעם ראיתי עוף דורס כלשהו (זה היה בטיול בארה"ב, ואני לא מכירה את הציפורים שלהם) צולל על עוף קטן יותר, בגודל של זרזיר נניח, ומפיל אותו לקרקע, ליד קבוצת שיחים ברחוב שקט של עיר. ואז, באותה מהירות הדורס עזב את טרפו ונסק בחזרה כלפי מעלה. הזרזיר צלע לעבר השיחים ונעלם בתוכם ואני כבר שמחתי על שניצל. ואז הגיח מהשיחים חתול בית מפוטם והציפור בפיו!
ולא ניחם אותי לדעת שהדורס ברח (כנראה) בדיוק בגלל שהבחין בחתול, כך שהזרזיר לא היה ניצל בכל מקרה. במשך יומיים-שלושה אחרי זה שנאתי חתולים. (ואחר כך כבר לא, כמובן).
אבל למה חתולים שבעים צדים בכלל? 370940
מאותה סיבה שהחתול שלי היה קופץ וצד את הקרסול שלי בשעה שדידיתי להנאתי בבית, ומאותה סיבה שערס ממוצע קורא לך ''מותק'' ברחוב. עניין של אינסטינקטים.
דה-דה-דה-דאם 370946
היה קופץ כשדידית? למה בלשון עבר? הוא כבר לא קופץ או שאתה כבר לא מדדה?
דה-דה-דה-דאם 370954
קפצה עליו הזיקנה והוא כבר לא קופץ.

לפני שלבך נכמר על החיה הזאת, קחי בחשבון שהוא מפיק כל מיליגרם אפשרי של הטבות ממצבו הגריאטרי, בלי שום התחשבות במצב הלא-הרבה-יותר-טוב של בעליו. אל השיש במטבח הוא כבר בקושי מגיע, ולא פעם אני נאלץ להעניק לו שרותי מעלית כדי שיוכל לשתות מהברז החביב עליו, שכן את קערת המים שלו הוא מחרים באדיקות שרק נטורי קרתא יכולים להתחרות בה. מאחר ותרגיל על כנפי נשרים הזה חביב עליו עד מאד, הוא לוגם בכל גיחה רק לקיקות ספורות, כדי שיוכל לשוב ולהתלונן על צמא לאחר כמה דקות. בקרב העצבים שמתפתח הוא מנצח באופן עיקבי, מאחר והוא עמיד לחלוטין בפני צעקות ה"סתום כבר", וגם דברי כיבושין מנומקים להפליא בדבר הצורך בויתורים הדדיים אצל בני זוג נופלים על אזניים ערלות (אבל זה לא פלא; הוא חרש).

הרופא שלי אומר שהפעילות הגופנית הזאת היתה יכולה להועיל לי אלמלא מכשלה אחת: בשעה שאני מחכה למר חתול שיסיים את ליקוקיו כדי שאוכל להצניחו מעדנות מהשיש לרצפה, אני עומד בסמיכות יתרה למקרר, כך שכל גיחה כזאת עולה לי בכמה מאות קלוריות.

כל זה עוד לפני שאני מספר על המרורים שהוא מאכיל אותי בכל פעם שעלי להאכיל אותו ועוד כהנה וכהנה מעללים מקפיאי דם של התיפלץ המפורוון הזה.
דה-דה-דה-דאם 370956
נראה לי שהוא הדביק אותך בטוקסופלסמה.
דה-דה-דה-דאם 370962
זה בלתי אפשרי מבחינה כרונולוגית. הייתי משוגע הרבה לפני שהכרתי אותו.
דה-דה-דה-דאם 370959
(:
טוב, לפחות זה החתול שכבר לא קופץ, ולא אתה שכבר לא מדדה. אצלי שאלת שאלות מצערות-בפוטנציה (אולי אתה כבר לא מדדה כי הורידו לך מאז את הרגל הבעייתית), וחרטה על השאלה חצי שניה מאוחר מדי, היא כמעט אינסטינקט.
ובנימה שפויה-יחסית זו נתפזרה לעניינינו, אני חושבת.
דה-דה-דה-דאם 371083
לא רק על שאלות מצערות בפוטנציה, גם על הדוגמה ההיפותטית ההומוריסטית שבסוגריים מותר להצטער. גם דוגמאות, אפילו היפותטיות, אפילו הומוריסטיות - הן לפעמים ממש מיותרות.
371091
צודק.
צודק מי שצודק אחרון 371094
גם אם היתה לי רק רגל אחת אני לא רואה ממה הייתי נפגע (אבל אולי זה מפני שאני לא רואה טוב בעין היחידה שלי).
צודק מי שצודק אחרון 371098
זה לא אתה, זה אני.
מים זורמים- הפתרון! 404801
מים זורמים- הפתרון! 405000
חביב. מדי פעם אני נתקל בסרטונים על חתולים שיודעים לפתוח דלתות, לחרבן באסלה, להוריד את המים וכיוצא באלו. החתול שלי, חוששני, נמצא בליגה אחרת לגמרי, יחד עם שטיחים, הגומיות שעוצרות את הדלת והפנלים שנשרו לפני כמה שנים ואו-טו-טו אני מתקן אותם.

''גם אתה לא בדיוק מדען טילים'' הוא עונה לי כשאני מתלונן.
מים זורמים- הפתרון! 405013
(:
אולי הגיע הזמן להוסיף ל:למה יש לטווס זנב גדול, ול:למה יש לאריה רעמה, שאלה שלישית: למה אנשים מאמצים חתולים..
מים זורמים- הפתרון! 405018
אני קיבלתי אותו בירושה.
405027
אנשים לא מאמצים חתולים. זה החתולים שמאמצים אותנו.

_________
העלמה עפרונית, וחתול שלישי.
405078
רק שלישי? אני הייתי תחת הרושם שהרבה יותר. לא אמרת פעם שאת כבר בדמויות משנה נידחות מ"הנסיכה הקסומה"?

__
ל.ב.פ., עם אותה חתולה כבר 17 שנה.
דמויות משנה * 414036
פזיק (אחותה של איניגו) נעלמה אחרי שבייבי-פזיק מתה ולפליאתה הרבה לא הצלחנו לתקן אותה. תקופה קצרה אחר כך איניגו המליטה רביעיה - לבאטרקפ נמצא בית חם ואוהב, מקס מת כעבור שבועיים, ווסטלי (הו ווסטלי!), החביב עלי מכולם, נעלם אחרי שנה והשאיר אותי עם לב שבור ועם המפרדינק, אחותו השמנמנה.

ככה שכששלומי הגיע, הוא היה השלישי. בינתיים נסעתי לחו"ל, חזרתי, וגיליתי שכל הפליטים חזרו לצפון, ואיתם גם הוא. אז עכשיו שוב שתיים.

*כנראה אחת התגובות היותר מיותרות באייל. סליחה.
דמויות משנה * 414055
למה מיותרת? לא הייתי שואלת אם לא רציתי לדעת.
מים זורמים- הפתרון! 405161
שימו לב שהחתול, מעבר לעניין של הסיבה מסובב, עוסק בשאלה פיסיקלית\מטאפיסית: לאן הולכים המיים?
מים זורמים- הפתרון! 405170
נשברתי באמצע. מה היה בסוף?
מים זורמים- הפתרון! 405173
הכנרת התייבשה.
שניצל... 370963
את בדרך כלל אוכלת זרזירים צולעים?
שניצל... 370965
לא לא, זה לא שהיא שמחה לאכול שניצל. שניצל היה שמו הפרטי של הזרזיר החביב ההוא. "שמחתי על שניצל..", זה בערך כמו - "שמחתי על קליינרמן..".

עכשיו מובן?
שניצל... 370967
שֵ + ניצָל
שהוא ניצל
שהוא לא נפגע
עכשיו קפיש?

כמו בשריפה ההיא במפעל עם 100 עובדים. 50 ניצלו ו-‏50 ניצלו.
שניצל... 370969
אם כבר, שֶנִּצַּל (שי"ן השימוש בסגול, צד"י בפתח כי זה זמן עבר, דגשים חזקים לקישוט)
שניצל... 370970
אתה לא תגיד לי מה שמי, *אני* אגיד מה שמי.
שניצל... 371078
LOL לארבעת האלמונים, ולשניצל גם.
שניצל... 371084
אותי מסקרן איך ספרת את האלמונים.
אבל למה אנחנו נמשכים לגינה ועציצים? 371173
סרט הטבע שראיתי מציגים הרבה יותר כשלונות.
______
יופי של הזדמנות להמליץ על big cat diary, שמראה הכל, ב-bbc וב- animal planet, לפעמים http://www.bbc.co.uk/nature/programmes/tv/bcd/

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים