בתשובה לאסף עמית, 01/10/01 10:57
שינוי IN, ש"ס OUT 37206
ואולי עדיף דווקא לאסור על כל קבלת תרומה, ולתת למפלגות להסתדר אך ורק בכספי מימון המפלגות, שהם בין הגבוהים בעולם, אם זכרוני אינו מטעה אותי?
חוק שמירת השמנת 37211
החמרת האיסורים עוד יותר לא תפתור את הבעיה, לדעתי, שכן די ברור שמי שהקים חברות קש (כמו החברה של עמרי שרון) למטרה היחידה של העברת סכומי כסף למפלגה או למועמד ספציפי ידע טוב מאד שהוא עושה דבר בלתי חוקי ובכל זאת עשה זאת. כרגע המטרה לדעתי היא למצוא דרך כלשהי להקל על המשטרה, הפרקליטות ומשרד המבקר, ולא להוסיף להם עוד עבודה בדמות רשימה ארוכה של חשודים שעד אתמול עוד פעלו במסגרת החוק.

בכל מקרה, טען אתמול אחד הפרשנים (לא זוכר מי) שהעובדה שהחוק בנושא התרומות מלא בפרצות וב''לקונות'' איננה מקרית, ושהפוליטיקאים ניסחו אותו בכוונה כך שיוכלו לעקפו בעתיד בדרכים שונות. משמעות הדבר היא שיש פה מקרה קלאסי בו החתול זוכה לנסח לבדו את ''חוק שמירת השמנת''. אני משער שמסיבה זו לא צפוי להגיע פתרון לבעיה הזו מכיוונה של הרשות המחוקקת לפחות כל עוד האינטרסים שלה הפוכים מאלה של הציבור.
חוק שמירת השמנת 37212
בדיוק בגלל הסיבות שציינת אני מציע לנסח חוק שיאסור תרומות באופן מוחלט. לא כמעט ולא בערך.

כך כל מי שיקבל תרומה לא יוכל להתחבא מאחורי לקונה, אלא יידע שזוהי עבירה פלילית.
חוק שמירת השמנת 37214
בוודאי שהוא יוכל להתחבא מאחורי לקונה. הוא יטען שאותה העברת כספים שבה מדובר לא היתה תרומה אלא היא היתה הלוואה, מענק, תשלום חוב ישן, מנחה לאל השמש או כל דבר אחר שלא מוזכר בחוק, ולכן כולם היו בטוחים שהכל כשר וחוקי. ככה בדיוק מתחבאים מאחורי לקונה, והמהדרין מסיימים בגלגול עיניים השמיימה ובהצהרה מיתממת ש"אילו רק היינו יודעים שגם לזה התכוון המחוקק, ודאי שלא היינו עושים זאת". זו הסיבה, דרך אגב, שחברת "אננקס" היא חברה מסחרית ולא עמותה כמו אצל ברק. כשמסתמכים על לקונות אי אפשר להשתמש באותו תירוץ פעמיים, אך לא קשה במיוחד להמציא כל פעם תירוץ חדש ומפתיע.

אובייקטיבית נראה לי קשה מאד לנסח חוק שבאמת יסגור באופן הרמטי את שערי המפלגות מפני כניסת כספים בדרכים עקלקלות, וניגוד האינטרסים שתיארתי קודם הופך את המבצע הקשה הזה לבלתי מעשי. האם מישהו יודע אם גם מדינות אחרות נמצאות במצב דומה לשלנו, ומה נהוג בהן?
חוק שמירת השמנת 37221
אני חושב שלפוליטיקאים יש הגנה הרבה יותר טובה: "אני המחוקק, ולכן אני *יודע* שלא לכך התכוון המחוקק, כלומר אני, ולכן, כבוד השופט, אני מבקש ממך לעזוב אותי בשקט". (:
רפובליקת בננות: או שהם עקומים, או שהם רקובים, או שהם נראים כמו קופים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים