איפה המזרח, לעזאזל? 3735
בניגוד לאבי הכותב למעלה, אני סובר שכתבה זו דווקא מעניינת ומציגה נקודת התייחסות שונה במקצת מהדרך בה התייחסו ליצירתו של קורט קוביים בעבר
ועם זאת...
קורט קוביין לא היה פילוסוף, לא בגרוש ובטח שלא פעל ברמות המחשבה של מאהלר, איש מבריק וגאון. קורט קוביין היה גאון מסוג שונה. גאון מוזיקלי, שכן הנ"ל יצר את רגעי המוזיקה המובחרים ביותר בעשור הקודם ואולי אף מרגעי המוזיקה בכל הזמנים. אבל קורט מעולם לא ניתח באופן רציני ומיושב בדעתו את יצירתו( רוב הזמן הוא היה תחת השפעת סמים קשים).
כמו כן, לקורט לא הייתה שום תאווה למזרח!!! אני אוהב לחשוב שאני מכיר את הביוגרפיה של קורט היטב ומעולם לא ראיתי שום פיסת מידע על קורט ותאוותו למזרח. למען האמת יותר סביר להניח שאם היית נותן גלובוס בידו, הוא לא היה יודע אפילו את מיקומו של המזרח עליו. את ניוורנה אין הרבה טעם לנתח. זוהי אחת מהתופעות החד פעמיות שמגיחות מעל פני השטח פעם בכמה דורות ומשאירה לנו רק זכרונות וראיות לקיומה. במקרה של נירוונה, מדובר פשוט בקבוצה של מוזיקאים מצוינים עם מנהיג וסולן כשרוני באופן בלתי רגיל אשר ניפק מוזיקה פשוטה ובסיסית ביותר, ולמרות זאת כובשת בצורה טוטאלית.

אבל למדתי קצת על מהאלק...
איפה המזרח, לעזאזל? 3738
עוד משהו.
בנוגע לטקסטים של ניורוונה.
קורט קוביין היטיב לכתוב באופן שונה מאשר שאר המוזיקאים. יותר טוב ויותר חכם.
אך בסופו של דבר הוא הגיע למסקנה: טקסטים של שירים זה לא אמנות רצינית וכך הוא מדבר בשירו האירוני והציני מאוד "on a plain" על כך שאין ביכולתו של האמן לנסח במספר דקות ובמספר שורות הרגשות ואירועים וכל ערב לעלות על במה ולשיר אותם באותו רגש ובאותן רמה של אמוציות. בניגוד למאהלר קורט קוביין, מחשבתו ופועלו אמנם היו מבריקים, אך לא מחושבים ולא מעמיקים כמות מאהלר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים