בתשובה לאלכסנדר מאן, 03/10/01 19:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מקפיד לקרוא את דבריו של מיכאל, ובד"כ מוצא אותם מעניינים ומחכימים. אעפ"כ, גם לי, שאיני חושש מאריכות או מפיתול, נוח יותר לקרוא את שמעון גלבץ, למשל, שכותב משפטים קצרים יותר, ומכמיס (מלשון כמוסה, למי שתוהה) רעיון בפסקה פחות או יותר. כתבתי שברק צודק, משום שאני מסכים עם הצעתו למיכאל, שישקול לקצר משפטים ולבטל שעבודים, לא משום שאני תומך באי-קריאה של טקסט סמיך. הסיבה היא אסתטית: קריאות היא מעלה, ואין היא גוררת עמה בהכרח כל אובדן של איכות או סגנון. נהפוך הוא: טקסט בהיר תורם רבות לאפקטיביות המסר. ברק טרח לציין בפומבי (ואולי כדאי היה לעשות זאת באופן אישי ודיסקרטי, בדואל) שמיכאל יכול לשפר את קריאות הודעותיו בצורה מאוד מסוימת (הוא לא כתב "מיכאל כותב גרוע"), וחשוב היה לי להסכים איתו ולגנות את האייל האלמוני, על-מנת שלא יאבד טעמה של הצעת ברק בגלל גסותו של האלמוני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שהייתי צריך להגיב בצורה דיסקרטית. ההערה שלי באה באמת מפני שהתחלתי לקרוא בעניין את ההודעה של מיכאל, חשבתי ''יש דברים בגו'', וכשלתי מלהגיע עד סופה. בפשטות, מתוך תסכול על שלא היה לי כוח לקרוא הכל. אחר כך חזרתי וקראתי, ומצאתי דברי טעם, ושוב הצרתי על המעטפת שבה הם באים. אני חושב שביקורת מנומקת על סגנון כתיבה יכולה להיות לגיטימית לא פחות מביקורת על תוכן. סך הכל, כולנו מציגים פה לראווה את מה שיש לנו לומר, בתוכן וגם בסגנון, ומבקשים שיפוט לגביו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |