בתשובה לאלכס דרוינסקי, 09/04/00 19:56
מודל וויסקונסין בתחת שלי 3754
לא יודע לגביך, אבל אני לא מכבד אנשים לא לפי הכוח שלהם ולא לפי הגיל שלהם. אני מכבד אנשים על-פי האינטלקט שלהם, היצירתיות שלהם, ההומור שלהם, הדעות שלהם, המוסר שלהם, ההצלחה שלהם - כל מיני פרמטרים. אני מודה שאני נוקט מידה של איפה ואיפה - לגבי מבוגרים אני מסתכל על מעשיהם בעבר, ולגבי צעירים אני מביט על הפוטנציאל הגלום בהם ומידת השאיפה שלהם להגשים אותו.
המג"בניק שבועט בפלסטינאי הוא לא בעיה של חוסר כבוד למבוגרים (למה, בילדים זה בסדר לבעוט?), אלא בעיה של חוסר בכבוד בסיסי לבני אדם, בלי קשר לגיל.

אוקיי, הגיע הזמן לקצת סדר בדברים. "זכות בלתי מעורערת" היא מושג ליברלי. הליברליזם הוא שמעניק לאנשים את זכויות האדם שלהם. הזכויות הללו כולן עד אחת מתייחסת לא לגבי "מה מגיע לי" אלא "מה אסור לעשות לי" - אסור לשלול מאנשים את הזכות לכבוד, למשל, על ידי השפלתו, הן ע"י הממשלה או ע"י מעסיקו. מתוקף קביעה זו יכולים להוציא צווי איסור פרסום על פרטי נאנסות, אסור לענות אסירים, אסור לכלוא אדם מעבר לתקופה מסויימת ללא אישור שופט, ועוד כהנה וכהנה. זכויותיו של אדם לא מחייבות את הממשל לעשות משהו למען אותו אדם - זכות התנועה, למשל, לא מחייבת את הממשל לדאוג לכולם לכלי רכב...
היוצאים מן הכלל היחידים בנושא זה הם הזכות לחינוך והזכות לבריאות, כאשר בשני המקרים הללו חובה על המדינה לספק שירותים בסיסיים שיאפשרו לאדם להתקיים (בריאות) ולהתקדם (חינוך). בשני המקרים, כמובן, יש מקום לתעשיית בריאות וחינוך פרטיים - שיספקו שירותים מעבר לבסיסיים תמורת תשלום. מי שרוצה ללמוד תנך כל היום, לומד במערכת חינוך חרדית. מי שרוצה ללמוד חלקאות ילמד בבי"ס חקלאי. מי שרוצה השכלה גבוהה - ילמד באוניברסיטה או במכללה. מי שרוצה את הרופאים הכי טובים עם שירות מחלקה ראשונה, ישלם לבית חולים פרטי.
אין "זכות לשיוויון"...
זו הסיבה שהזכות לכבוד אינה מחייבת אף אחד לתת קצבאות קיום. קצבאות הקיום, לכן, הן כן מתנה של המדינה. הן מתנה הוגנת וצודקת, אבל עדיין מתנה, ולמדינה יש כל זכות להתנות את המתנה הזו בשימוש נבון בזמנו הפנוי של המובטל, כמו עבודות יזומות או השתלמויות.

אני לא מבין למה אתה מתכוון כשאתה אומר "להרוס את שיטת הרווחים". האם אתה מדבר על משכורת אחידה לכולם? אם כן - למה לאדם להשקיע בעבודתו אם אין לו להיכן להתקדם? המדינה מעניינת את התחת שלי (התחת שלך כבר עסוק עם ויסקונסין, לפי הכותרת...), אני עובד בשביל עצמי ובשביל משפחתי וחברי, ובשביל המטרות שאני מעוניין לתרום להן. אני לא עובד בשביל טובת הכלל. אבל המדינה כן צריכה לחשוב על הכלכלה הכללית, ולכן היא צריכה לדאוג שהמובטלים לא יתבטלו.

פקידי האוצר מבינים היטב את ה"ג'ונגל" בחוץ, והם יודעים טוב מאוד שאם הם יהיו פקידי אוצר עלובים, הם לא יקבלו שום דבר בשום מקום. זה לא עניין של לשרת את האינטרסים של התעשיינים, זה עניין של לעשות החלטות כלכליות נכונות. אגב, מי אמר שפקידי אוצר צריכים אי פעם "לצאת החוצה"? העבודה שלהם משלמת וכדאית גם ככה.
(מה שרע בחרדים, זה שאין מקום לשיחה איתם בד"כ. לא קשור לדמוקרטיה. גם לחרדים וגם לקומוניסטים יש מקום בדמוקרטיה).

תוכנית ויסקונסין לא מדברת על "פועלים כבשר תותחים". מדובר בהתערבות של הממשלה במשק, נכון, אבל מדובר על הרע במיעוטו. אתה דורש התערבות בוטה בכלכלה בלי שום יתרון למשק. אני אומר - אם אנחנו כבר מתערבים ונותנים לאנשים דגים, בואו גם נלמד אותם לדוג כדי שיוכלו למכור אותם משוק וכך לכולנו יהיה דגים (כדי להכין מהם קוויאר, כמובן..).

אני לא רוצה שום הפרטה של הדיור הציבורי. מדובר פה בעוד התערבות שהיא אנטי-כלכלית אבל מאוד צודקת ונאה. הפרטת הדיור הציבורי (היינו - מכירתו לאנשים פרטיים) היא פגיעה במטרות מפעל הדיור הציבורי, בלי שיצא לאף אחד שום דבר מזה, מלבד אותו כבוד מטופש ומיותר.
מעודי לא טענתי שצריך להעביר את הדיור הציבורי לידי הון פרטי. זה יהיה מטופש. הון פרטי לא עוסק בפרוייקטים סוציאליסטיים.
מודל וויסקונסין בתחת שלי 3776
דובי, שוב חזרנו לעניין של כבוד.
אגב, אני רוצה לשאול אותך משהו על הערה קודמת שלך: אתה אומר שצריך לשלול קצבאות כדי להרחיב את התמיכה במובטלים (פרפראזה). האם באמת אין מספיק תקציב לתמיכה במובטלים? אפשר לקצץ בפטורים ממס הניתנים למעסיקים בתואנה של "הורדת עלות העבודה", במקום לקצץ אצל אלו שלא יכולים להתנגד.
אני, למשל, קיבלתי שוק כשראיתי שבנק הפועלים הרוויח מיליארד וחצי ש"ח בשנה האחרונה, ומחצית מהסכום הזה ילך לידיים פרטיות. הרי כמעט כל מה שהוא הרוויח זה מאנשים מסכנים שתקועים באוברדראפט או שיש להם משכנתה על צווארם. למה שאחרים עוד יהנו מזה? יש כסף, ומספיק. יותר מכך: אם אני לא טועה, צפוי למדינה השנה עודף תקציבי.

עכשיו, לגבי הכבוד. האם אפשר להכות פלסטיני שהוא עורך-דין, ולא עובד מלוכלך? אני לא בטוח. זכויות הן לא אותיות על נייר, הן נובעות יותר מכל דבר מהכח שיש לאדם, וכח בחברה שלנו נובע רק מהון. הפלסטינים הם חלק מכל האי-שוויון שיצרנו. כאשר נשרפו ארבעים עובדות במפעל בחברון, הודות למאכער פלסטיני, האם זה היה עניינם של "השמאלנים" בישראל? האם, כאשר מגורשי הר חברון הוחזרו למערותיהם, זה היה באמת נצחון? האם חיים במערות משקפים צדק?

בנוגע לכבוד למבוגרים. ניר לא מסכים, אבל מהנסיון הקצר שצברתי, רוב האנשים חייבים את המעמד הסוציואקונומי שלהם לנסיבות חייהם או פשוט למקריות (כמו שקרה במקרה הפרטי של ניר, שהוא באמת בלתי-סביר). אתה מדבר על אינטלקט, אבל מה זה אינטלקט מבחינתך? זה אומר שאדם פשוט דומה לך, ובעל תחומי עניין דומים. אם תבדוק איזה אנשים הם "בעלי אינטלקט", תראה שמדובר בעיקר באשכנזים אמידים.

---
בנוגע לליברליזם. הבולשביקים של תחילת המאה ראו את עצמם כממשיכיה של המסורת הליברלית הישנה. זכויות של "נעזוב אותך לנפשך", הן כאמור, מועילות בעיקר לבורגנות. אם אתה באמת מאמין בזכויותיהם של בני אדם - אתה צריך להלחם עליהן. כשרופאים במערכת הבריאות עושים שיקולים של רווח-הפסד, זה לא ממלא את הזכות הבסיסית לבריאות. זוהי אשליה-עצמית. כשמערכת החינוך שלנו בעיירות הפיתוח היא כושלת כמעט מכל בחינה שהיא, זה לא ממלא את הזכות הליברלית ל"נקודת התחלה שווה". תתעורר ותריח את הקפה: זכויותיהם של אנשים לא-אמידים מופרות מדי יום. אפילו הזכויות הליברליות המסורתיות יותר, של צדק ומשפט הוגן, מוגנות בעיקר כשמדובר בראשי ממשלה, ח"כים וגבירים מסוגו של אלי הורביץ.
הזכות לשוויון אולי לא קיימת בספרי הלימוד שלך. היא קיימת בספרי הלימוד שלי. אלו הם הבדלים בהשקפת עולם.

---
אתה שואל, מה משמעותה של הריסת שיטת הרווחים? לא, לא משכורת שווה לכולם. לכל הפחות, זה אומר שמדיניות ציבורית לא תוכפף יותר לאינטרסים של בעלי הון. כשמפעל נסגר - משלמים כסף לבעל המפעל. כשהבנקים נופלים - נותנים כסף לבעלי הבנקים. כשהאבטלה עולה - בועטים במובטלים. זה לא מתקבל על הדעת.
פקידי האוצר אולי חושבים שהם מנהלים מדיניות חיובית, אבל התוצאת שלה לא ממש חיוביות. (אותו הדבר בנוגע לבנק ישראל, שהכניס אותנו ביוזמתו הפרטית, ובניגוד למדיניות ממשלה, למיתון החמור בהיסטוריה). הם מנהלים מדיניות, שהיא חיובית עבור בעלי ההון, ומשום מה, האינטרסים של בעלי ההון מתאחדים אצלנו עם "האינטרס הציבורי".
העובדה היא, שברגע שפקידי האוצר הבכירים מסיימים קדנציה, הם "יוצאים החוצה". וכשהם יוצאים החוצה, הם עוברים למשרות אצל בעלי הון. זהו חוק טבע.
(בנוגע לדמוקרטיה: המדינה נשלטת בידי בעלי-הון. אתה חופשי לחשוב שזו דמוקרטיה. אני רק מאחל לך, שלא תגיע לשלב בחייך שבו תכיר במציאות.)

---
אתה אומר שאני דורש "התערבות בוטה שלא מועילה למשק". מאיפה הלהט הרלגיוזי הזה, דובי? באיזה בית-כנסת סיפרו לך שהתערבות הממשלה לא מועילה למשק? ההשוואה היחידה בין כלכלה מתוכננת לכלכלת שוק שאני מכיר, היא זו שהתרחשה ברוסיה. אותו הדבר עם סין, שהכלכלה שלה היא החזקה והיציבה בדרום-מזרח אסיה, וטובה מאוד גם בסטנדרטים עולמיים.
לפי מדדים מקובלים, הכלכלה המתוכננת בברה"מ של תחילת שנות השמונים הייתה במצב טוב לאין שיעור (ואפילו צמחה), בהשוואה לכלכלה היום. עובדה שאתה כנראה לא יודע, כשאתה מצהיר שהקומוניזם מת: מאז המעבר לשיטת שוק, הכלכלה הרוסית התכווצה במחצית. יותר מכך: תוחלת החיים של הרוסים ירדה לשפל חסר תקדים - הגבר הרוסי חי בממוצע כ- 55 שנה. תחשוב על זה לפני שאתה מדבר על "טובת הכלכלה" ו"למען כל החברה".
אתה מציע ללמד מובטלים לדוג - למה שלא נלמד את בעלי-ההון לשחות? כמו שמודאג אומר, תפוקת העבודה של משקיע/מנהל בכיר היא פרופרציונאלית הפוכה לשכר שהוא מקבל.

האם הון פרטי לא עוסק בפרוייקטים סוציאליים? דווקא כן. הנה, האליל של הסוציאל-דמוקרטיה, טוני בלייר, מפריט בתי-חולים, וזין על החולים. (בתי-החולים הממשלתיים שלנו ממילא פועלים כמו מוסדות פרטיים.)
אצל ביל קלינטון איש-המרכז יש מחנות ריכוז פרטיים, הנקראים בשם "מתקני תיקון בהפעלת יזמים". אצל אליל שלטון-החוק ג'וליאני, כל מערכת לשכות התעסוקה היא פרטית (ולכן, מובטלים עושים קורסי השתלמות ב"קריאה בכף היד").
משרד האוצר החביב שלנו מתכנן לעשות את כל זה, וגם יותר. אתה תופתע.
מודל וויסקונסין בתחת שלי 3786
אתה מפספס נקודת מפתח - אני לא אומר שאין כסף לתת למובטלים - אני אומר שהענקת קצבאות למגזר בלתי-יצרני באוכלוסיה מבלי לדרבן אותו לעבוד, פוגע בכלכלה. הענקת הקלות במס להקמת מפעלים אולי אינה מוצדקת, אבל היא בהחלט מועילה יותר מאשר קצבאות אבטלה ריקות מתוכן.
לא כמעט, ואפילו לא חצי. כ-‏29% מהכנסות הבנק באו מהציבור הרגיל, וחלק גדול מהכנסות אלו מגיע מעמלות, ולאו דווקא מריביות על אוברדרפט (אגב, אף אחד לא מכריח אותך להכנס לאוברדרפט. בכלל - במדינות אחרות לא קיים המושג הזה. אין לך כסף? קח הלוואה). שאר ההכנסות באות מבנקאות פרטית (לקוחות אמידים ועסקים בינוניים) ומעסקי הון. אגב, מליארד וחצי זה לא עד כדי כך הרבה לבנק גדול. תחשוב כמה כסף יש לביל גייטס לבדו...
השנה לא צפוי עודף תקציבי. הייתה עלייה מקרית בתזרים המזומנים ממסים. איש לא יודע אם זה ימשך בחודשים הקרובים. בכל מקרה - אין שום סיבה ללכת ולבזבז אותו. עודף תקציבי, להזכירך, יותר טוב מגרעון...

לא רק שאפשר, תאורטית, להכות פלסטינאי שהוא עורך-דין, אלא שמקרים כאלה כבר קרו והם ממשיכים לקרות כל הזמן. מג"בניקים בני 19, בדרך כלל, לא עוצרים לבקש מבן-אדם את כרטיס הביקור שלו לפני שהם תוקפים.
חיים במערות הם בחירתם של החיים בהן. בדיוק כמו שלחיות באוהלים זו בחירה של הבדואים, ומי שמשכן אותם בבתים פוגע בהם, לדעתם.

לא אתחיל לפרט לך כאן את רשימת חברי כדי שתאמין לי שיש לי די והותר חברים לא אשכנזים וגם לא אמידים, ולפעמים גם לא זה ולא זה. לפחות מבחינת הלא אשכנזים, מספיק שאציין את ידידי ושותפי להקמת האתר, טל כהן, שכבר רמז לעובדת היותו (gasp!) בלתי-אשכנזי.

-----

זה יפה מאוד שהבולשביקים ראו בעצמם ממשיכי דרכם של הליברלים, אבל הם לא. מה רע בבורגנות? אני חלק מהבורגנות. הבורגנות היא הבסיס עליו מתקיימת הדמוקרטיה. בלי מעמד בינוני רחב, לא יכול להתקיים משטר דמוקרטי אמיתי.

די, נמאס לי כבר. המושגים שלנו של זכויות היסוד פשוט מנוגדים. אתה חושב שלכל אדם מגיע הכל, ואני מאמין שלכל אדם מגיעה ההזדמנות להגיש לעצמו מה שהוא רוצה בלי שהוא יאלץ לתמוך בעל כורחו בכל נדכאי העולם. אני מאמין שהשיטה הנוכחית מעודדת אבטלה ואינה מסייעת לאיש, בעוד שרפורמה כמו תוכנית ויסקונסין תהיה צעד לכיוון עידוד תעסוקה וסיוע אמיתי למובטלים ולכלכלה בכלל. המדינה היא כלי, נכון, אבל היא לא בנק. לראות במדינה את המזור לכל צרותיהם של הבלתי-מוכשרים או העצלנים או אלו שזכו לחינוך לקוי מהוריהם, או אלו שסתם לאשפר עליהם מזלם, זו שטות שאינה יכולה לשרוד.

ומילה אחרונה - הכלכלה של רוסיה נפלה קורבן לדמוקרטיה דמיקולו שנפלה עליה מבלי שהעם הרוסי יהיה מוכן לכך, וזאת לאחר שרוסיה נשענה זמן רב על מדינות ברית המועצות עבור משאבים רבים וכוח רב. רוסיה מוכנה היום לדמוקרטיה כמו שהיא הייתה מוכנה ב-‏1917 למהפיכה מרקסיסטית (כלומר - בכלל לא). זה לא קשור לכלכלה, זה קשור לסוציולוגיה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים