 |
|
 |
||
|
||||
 |
ביביהו שקרניהו בזיוניהו, זועקים הטוקבקאים (חלק מהם). מדוע הם שונאים אותו כל כך? האם "אישיותו" או אולי "התנהלותו" נוראות כל כך? האם נתניהו "מושחת"? האם יש סיבה רציונלית לתאב אותו? האם מתאבי נתניהו יודעים מדוע הם סולדים ממנו כל כך, או שמא הם קובנות מסע רצח אופי ממסדי? בנימין נתניהו הוא הגיבור הטרגי של הבחירות האחרונות. מה יחסכם אליו? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נתניהו הוא גבור טרגי רק במובן אחד כי הוא הלך לסוף ידוע. הוא בכלל לא גבור טרגי בצורה שאתה מנסה לצייר אותו כאילו שהוא גבור שעשו לא עוול | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הם שכחו מה זה להיות יהודים" "הם מ פ ח ד י ם, הם מ פ ח ד י ם" יחסי אליו הוא מראה של יחסו אלי: הוא שכח מה זה להיות בן-אדם הוא ל א ר ל ו ו נ ט י, הוא ל א ר ל ו ו נ ט י" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הוא שכח מה זה להיות בן-אדם''. הוא לא שכח, הוא לא ידע אף פעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולם מצטטים "הם שכחו מה זה להיות יהודים". אולי מישהו זוכר מה הציטוט המלא? "הם מ-פ-ח-ד-י-ם". אולי מישהו זוכר על מי מדובר ולמה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(בפסקה "התנהלותו האישית והקדמת הבחירות") | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בערך לא מסבירים ולא מוסיפים, פרט להוספת ''השמאלנים'' ל''הם שכחו מה זה להיות יהודים'' (אני זוכר שהוא הוסיף עוד משהו אחר כך). ה''הם מפחדים'' מופיע ללא הקשר. הערך טעון שכתוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''...הם חושבים שהם יתנו נשק לערבים, והערבים ישמרו עלינו'' (מקווה שאני זוכר נכון) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה שנתניהו בעצם אמר זה שיהודים צריכים להגן על עצמם, ו*זה* מה שבשמאל שכחו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר משהו כזה, אבל לא בטוח אם לזה כיוונתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד עכשיו קבלתי רק תגובה מחכימה אחת, שעניינה, לצערי, שגיאות כתיב. אני מאמין שיחסי נתניהו-תקשורת/שמאל הם מרכזיים להבנת הפוליטיקה הישראלית בכעשר השנים האחרונות, וראויים להתיחסות מעמיקה יותר. לדעתי, יתכן ששתי אופנות פוליטיות מרכזיות, אנטי-חרדיות ורגישות חברתית, הן תוצרים של ספינים תקשורתיים שמקורם במידה רבה בנתניופוביה. בשני המקרים גל ההדף התקשורתי מצא ביטוי מפלגתי (תנועת שינוי ועליתו של עמיר פרץ). בשני המקרים, לאחר שנתניהו עזב את עמדת הכוח הפוליטית, התקשורת חדלה מעיסוק אינטנסיבי בנושא, ובכך משכה את השטיח מתחת רגלי הפוליטיקאים ששיווקו עצמם לנישה שנוצרה "בזכותו". התופעה היא דרמתית מדי, והסברתה באמירה זו או אחרת אינה מספקת. אולי כדאי להעתיק לכאן את כל הפרק מויקיפדיה כדי שישמש בסיס לדיון. ___ ציטוט מויקיפדיה: תקופתו של נתניהו כראש ממשלה לוותה בחילוקי דעות חריפים בציבור וביצרים עזים. מראש רחש לו השמאל טינה אחרי רצח רבין, ואילו התנהלותו שלו ליבתה את האווירה, בהתבטאויות כמו "השמאלנים שכחו מה זה להיות יהודים" אותה לחש לרב כדורי, או "הם מפחדים" שבה השתמש ערב הבחירות. בעוד סיסמאות אלה הלהיבו את תומכיו, הן הרתיחו את מתנגדיו. גם הופעתו התקשורתית המלוטשת הביאה לו תומכים, אך גם גרמה לרבים לראות בו אדם חסר אמינות שמפזר הצהרות ריקות. מנהגו לדבר אל העם "מעל ראשי" מראייניו תרם ליחסים העכורים עם העיתונות שאותה האשים בהתנכלות לו. לימים כתב עורך מעריב על יחס התקשורת כלפיו: "כשקוראים רשימות עיתונאיות מאותה תקופה הראש מסתחרר מהאיבה, המשטמה, הזלזול והסלידה המבצבצים מכל שורה" 1. יריביו של נתניהו תלו בהתנהגותו את האחריות לאיבת האליטות והתקשורת כלפיו. למרות, ואולי דווקא בגלל יחסיו הקשים עם השמאל, הוא זכה לאהדה כמעט חסרת תקדים בחוגי החרדים והימין המסורתי. חדשות לפרקים עלו פרשיות הנוגעות אליו. חלקן היו קטנוניות ואף חסרות שחר וערבו את אשתו שרה, אולם חלקן היו חמורות ובראשן פרשת בר-און חברון שבה המליצה המשטרה להגיש נגדו כתב אישום. היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין החליט לבסוף לא להעמידו לדין, אם כי מתח עליו ביקורת חריפה. גם יחסיו עם בעלי בריתו הפוליטיים לוו בחריקות וצרימות. הגיבוי שלא נתן לשר האוצר דן מרידור הוביל להתפטרות האחרון בטונים צורמים כעבור שנה מכניסתו לתפקיד. שר החוץ דוד לוי פרש בגלל התנגדותו לצעדיו הכלכליים בראשית 1998, אך גם בגלל יחסים אישיים רעועים. אחרי חתימת הסכם ואי ביצעה ממשלתו חלק קטן מהנסיגה אליה התחייב. ההסכם גרם לאכזבת חלק מאנשי הימין בקואליציה, התמהמהותו של נתניהו ביישומו והמתקפה החריפה שלו על מפלגות השמאל עם שובו מוועידת ואי מנעה מהן לספק לו רשת ביטחון. ההתמרמרות על התנהלותו האישית הוביל לאובדן תמיכת גורמי מרכז בו. שיתוף הפעולה בין כל אלה הוביל להקדמת הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה. כנגד נתניהו התייצבו אהוד ברק, מועמד מפלגת העבודה, ויצחק מרדכי, שאותו פיטר נתניהו מתפקיד שר הבטחון כשגילה כי הוא מתכוון להצטרף ל"מפלגת המרכז" ולרוץ נגדו. קסמו הטלוויזיוני של נתניהו לא עמד לו הפעם, ובעימות הטלוויזיוני שקיים מול יצחק מרדכי נחל זה ניצחון מפתיע. אולם בסופו של דבר מרדכי והמתמודד הרביעי, עזמי בשארה פרשו מהמרוץ ותמכו במועמדותו של ברק. המצב הכלכלי הקשה ועייפות רוב הציבור מהתנהלותו של נתניהו, הובילו לנצחונו של אהוד ברק במאי 1999 ברוב של 56%. בליל הבחירות מיהר נתניהו להודות בתבוסתו והודיע על פסק זמן מהפוליטיקה, כשלצדו עומד אריאל שרון שהוצג כממשיכו. המוני ישראלים תומכי ברק נהרו אל כיכר רבין לחגיגה ספונטנית, מבטאים בכך שמחה ותחושה של הקלה גדולה. לימים תלה נתניהו את כשלונו בקדנציה הראשונה בכך שלא הקים ממשלת אחדות עם בחירתו ושלא שיער עד כמה עמוקים הקרע בעם והטינה שרחש לו השמאל. השמאל לא סלח לו על השתתפותו במחאה נגד ממשלת רבין, מחאה שגלשה לעתים להסתה, ובחירתו לראשות הממשלה אחר רצח רבין נראתה בחוגים מסוימים כמעין "הרצחת וגם ירשת". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, הם קרבנות כיסיהם הריקים ועתידם האבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתניהו הוא דמגוג, פוליטיקאי גרוע (בניגוד לתדמית השועל החלקלק שנתפרה לו) ונוטה להילחץ במצבים קריטיים, לפעול בפזיזות ובד''כ לצאת נפסד. מעבר לכך, עמדותיו המדיניות רחוקות ממני שנות אור. איני שונא אותו, אבל לדעתי הדברים שהובאו לעיל בהחלט מהווים סיבה מספקת לשמוח לאידו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביבי הוא בסך הכל בן דמותו של ווילי אי קויוטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמע, אני יודע שזה קשה, אבל אולי תביא לי פוליטיקאי שהוא לא דמגוג? (רוב הדברים שאתה אומר אחר כך מהווים סיבה טובה *לרחם* על נתניהו. זו לא חוכמה לשמוח לאידו של לא יוצלח שמפשל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש דמגוג ויש דמגוג. נתניהו הוא דמגוג בקנה מידה בלתי מצוי. את הרחמים או השמחה לאיד אני משאירה לבחירת אלה שבסביבתו הקרובה. כאזרחית, למדתי מהתנהלותו דבר אחד: אינני רוצה אותו בתפקידי מפתח, זה הכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא דמגוגיה, להגיד "יש דמגוג ויש דמגוג וההוא דמגוג בקנה מידה בלתי מצוי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק שאלתי את עצמי האם לכנות את כל הפוליטיקאים ''דמגוגים'' זאת דמגוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שזו דמגוגיה, תודה לאל שלא אמרתי דבר כזה. מעניין אם לייחס לאנשים דברים שהם לא אמרו זו דמגוגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי הבנתי לא נכון את תגובה 375474. חשבתי שאתה שואל רטורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו שאלה רטורית למדי, אם כי התשובות אליה יכולות להיות מעניינות - התושה שלי היא שלרוב, הפוליטיקאים הלא דמגוגים הם מהסוג שנדחק החוצה די מהר. היא בעיקר באה להצביע על כך שזה שפוליטיקאי הוא דמגוג לא מבליטה אותו במיוחד כיעד לשנאה ביחס לשאר עמיתיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה כן אומר שכל (רוב) הפוליטיקאים הם דמגוגים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע. (גם לך יש דז'ה-וו?) בכלל, מתחיל לעייף אותו שמנסים כל הזמן להחליט מה אני מנסה לומר ואילו קביעות נחרצות אני מנסה לקבוע. מה בעצם הטעם בזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שואל מה הטעם לנסות להבין מה אתה מנסה לומר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשית זאת שוב! (אני שואל למה לנסות לייחס לי משמעויות מופרכות - האם אני עד כדי כך לא ברור?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כנראה כותב לא ברור. אני קבלתי את הרושם שאתה מייחס לכל (או לרוב) הפוליטיקאים דמגוגיה. בתגובה 375561 אפילו סיפקת תאוריה שמסבירה את הסיבה לכך (מי שלא דמגוג נדחף החוצה). אם אינך חושב שרוב הפוליטיקאים הם דמגוגים אמור כך ישירות, הסבר מה ניסית להגיד פה תגובה 375474, ואז אוכל להציק לך בנושא הטלוויזיות לעניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לכולם או אפילו לרובם, אלא לבולטים שביניהם. בפרט, למנהיגי המפלגות הבולטות במירוץ לכנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זה מה שניסית להגיד בתגובה 375474? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמלה היא לא אחת מהתכונות הבולטות שלי, וכשאני רואה אדם גרוע במשהו נכשל, יותר משאני חש אמפתיה, אני שמח שהיד הנעלמה עשתה את שלה. נתניהו הוא מצד אחד חכם יותר מרוב הפוליטיקאים, מצד שני דמגוג יותר מרובם, מה שמעלה את הסבירות לכך שכשהוא נוקט בדמגוגיה, ממש עוברות בראשו המחשבות - ''עכשיו אני אנקוט בדמגוגיה, ואנסה לתמרן את הציבור הטיפש''. אני כמובן לא מאשים אותו, שכן זה הדבר החכם ביותר לעשות מבחינתו, אבל מכיוון שבאוטופיה שלי, פוליטיקאים מדברים בענייניות ובמקום תעמולת בחירות כל מפלגה מפרסמת מקבץ מאמרים, מחובתי לא לסמפט אנשים כאלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי דיבר על חמלה? דיברתי על רחמים. לא כיף במיוחד לראות פועל קשה יום שפוטר שוכב בבוץ. הרבה יותר כיף לראות את זה שלפני שנה היה מיליונר שוכב בבוץ - השמחה לאיד עובדת שעות נוספות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהלן ביבי, אני מאד שמח שיש לך עכשיו המון זמן פנוי, ושבחרת באייל הקורא כבמה ראויה לניצולו. בטוחני כי כולנו כאן נצא נשכרים לעלא מרוחב ידיעותיך ומעומק ניתוחיך, כמו גם מהכרותך הקרובה והבלתי אמצעית עם שועי וקועי ארץ. בתקווה שמצב מבורך זה ישאר בעינו לאורך שנים רבות וטובות, הקהמ''ק (מגיבוריה הטרגיים של תקופת כהונתך בתפקיד שר האוצר, או, למצער, אחד משפניה הטרגיים). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |