בתשובה למיכאל, 01/10/01 5:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ושוב - מיכאל, אנא אל תתרעם עלי. לא הייתי טורח כל כך אם לא הייתי חושב שההודעה שלך ראויה לדיון. במיוחד הנקודות הקושרות את הסקס הטכנופילי והנקרופילי (שנדון כאן כתופעה על-זמנית), אל הפוליטיקה בת זמננו. פוליטיזציה של האסתטיקה. תחושת התסכול שלי נבעה מ*הפיתולים* שבהם מסתבך מיכאל, מהרצון לדחוס כמה שיותר ולהישאר ללא נשימה. זו לא רק שאלה של אורך, אלא גם של קצב, של צירוף מספר אלמנטים שונים בתוך יחידה לשונית קצרה. כשהדבר נעשה בשירה הוא נותן אפקט מהנה, כשהוא נעשה במסה הוא מעייף. וטענה שנייה היתה לי - על ה"עברית הגרמנית". הנה למשל, הוא כותב: "וכבר ניסיתי לרמוז באירוניה על כיווני הרגע המגוונים מאוד, פתוחי הקצה ועתירי החיוניות שסקס מהנה באמת חייב ללבוש, בניגוד לדימוי של סקס מכונה-נקרופילי במהותו ונקודתי-בזמן-מנושל התפתחות, שעצם הצבתו הינה קונסטרוקציה, ייתכן, של חשיבה חלקית ולא בשלה, הנעולה על קונספט יחידני, בלי לפרוס מערך רחב ותקף אמפירית" . כל זה משפט אחד. האם אפשר היה לכתוב אותו אחרת? נאמר, כך: וכבר ניסיתי לרמוז באירוניה על כך שסקס מהנה באמת חייב להתאפיין בכיוונים רגעיים מגוונים, שלהם קצוות פתוחים וחיוניות מרובה. ניגודו של זה הוא דימוי הסקס המכונה נקרופילי - סקס שהתפתחותו נעצרה והוא קיים רק כנקודה בזמן. הצבתו של סקס כזה היא קונסטרוקציה - וייתכן שהיא מובנית מתוך חשיבה חלקית ולא בשלה, חשיבה הנעולה על קונספט חד-פעמי ואינה פורשת מערך רחב ותקף אמפירית. נכון, שלושה משפטים, אולי יותר מילים, אבל אני חושב שהרעיון ברור מעט יותר. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |