בתשובה ליהונתן אורן, 31/03/06 19:58
שלטון ההלכה והדמוקרטיה 375816
מהי ההגדרה האינטואיטיבית שלך? כי מעניין אותי לדעת (בלי הבעת עמדה) לפי מה אתה חושב שמי שתומך במדינת כל אזרחיה הוא אכן לא פטריוטי.
שלטון ההלכה והדמוקרטיה 375817
זה די פשוט. מאחר שהמאפיין המרכזי של מדינת ישראל הוא היותה מימוש זכותו של הלאום היהודי למדינה וזאת גם ההצדקה לקיומה, מי שלא מקבל את המאפיין הזה אינו פטריוט של מדינת ישראל. באותו אופן, האם מי שרוצה להפוך את צרפת למדינה איסלמיסטית יכול להיחשב כפטריוט צרפתי?
שלטון ההלכה והדמוקרטיה 375818
אתה לא חושב שיש הבדל (שוב, בלי להביע עמדה). כשאתה מדבר על צרפת אני מניח שאתה מדבר על מהגרים מוסלמים שבאו אל מדינה קיימת. בישראל, מגילת העצמאות (שאין לה בדיוק מעמד חוקי, אבל נניח), ניכפתה על הערבים שגרו כאן. אני מתכוון לצרוף של ממשל צבאי בשני העשורים אחרי מלחמת העצמאות, ושל העובדה שאף נציג שלהם לא שותף בכתיבת מגילת העצמאות או מערכת החוקים הראשונה של המדינה.
שלטון ההלכה והדמוקרטיה 375820
אני לא חושב שיש הבדל. ערבי ישראלי שרוצה לבטל את אופיה היהודי של מדינת ישראל אינו פטריוט ישראלי.

כמובן, אני אבין לחלוטין את אותו אזרח ערבי, ואני חושב שהחתירה לבטל את אופיה היהודי של המדינה היא לגיטימית. אבל הוא לא פטריוט ישראלי.
שלטון ההלכה והדמוקרטיה 375821
הבנתי. אני חושב שיש לך בעיה עם איציק, ליישב בין אופי יהודי ופטריוטיות ישראלית. אני צריך לחפש משהו יותר פורמלי על פטריוטיזם בספרות שיש לי. אח''כ.
שלטון ההלכה והדמוקרטיה 376259
בהמשך לתגובה 375821 על הגדרה לפטריוטיזם. אלסדייר מקינטייר כותב: "פטריוטיזם מוגדר כצורה של נאמנות לאומה nation מסוימת, אותה יכול להפגין רק מי שיש לו לאומיות כזו. רק צרפתי יכול להפגין רגשות פטריוטיים כלפי צרפת, בעוד שכל אחד יכול להחזיק ולתמוך במטרות של תרבות (ציביליזציה)."

מקינטייר מראה שאי אפשר להגדיר פטריוטיזם, משום שהוא קשור לאידאל, והשאלה היא איזה אידאל. שני אנשים שונים בעלי אותו לאום יכולים להרגיש פטריוטיות בעוד הם מחזיקים בדעות הפוכות לגמרי. בעד/נגד שטחים, בעד/נגד הממשלה. או, אחת הדוגמאות של מקינטייר של הפטריוט הגרמני אדם פון טרוט שקשר לרצוח את הפטריוט הגרמני היטלר. מכך אפשר להסיק שפטריוטיזם יכולה להיות תכונה נעלה, וגם מידה רעה. הטענה היותר גדולה שלו היא שפטריוטיזם לא עולה בקנה אחד עם ליברליזם. אחת הסיבות היא שפטריוטיזם איננו נאמנות עיוורת למדינה, אלא נאמנות לערכים והישגים מסוימים של המדינה. אלא שהפטריוט לא יכול להגיב באותה צורה שכאותה ערכים והשגים הם של מדינה אחרת. לעומתו, ליברל מרגיש נאמנות לרעיון ולא מעדיף אומה מסוימת (שלו).

במאמר מוסגר: אני חושב שכל השוואה בין ישראל למדינות אחרות (צרפת, אנגליה וכיוב') צריכה להעשות בזהירות. סיבה אחת פשטנית היא שכנראה ישראל נמצאת בשלב בו הסימביוזה בין דת ואזרחות עדיין חזקה.
שלטון ההלכה והדמוקרטיה 376266
אני לא מסכים לטענה שפטריוטיזם לא עולה בקנה אחד עם הליברליזם. באותה מידה הוא היה יכול לכתוב שליברליזם לא עולה בקנה אחד עם האהבה. אחרי הכל, אנחנו לא מגיבים באותה צורה לערכים והשגים של אהובנו ולערכים והשגים של בני אדם זרים לנו.

לא השוותי בין ישראל ובין מדינות אחרות. גם אני חושב שהערך של השוואה כזאת מוגבל. הטענה שלי היא אם ניקח את הדמוקרטיה הליברלית כמודל אקסלוסיבי, נגלה שאין בעולם מדינות דמוקרטיות (ויש אולי רק אחת שיש בה זרם חשוב שממש חותר לשם). זאת לא השוואה, אלא טענה על הגדרתה של הדמוקרטיה.
שלטון ההלכה והדמוקרטיה 376380
טוב, אתה לא היחיד שלא מסכים (גם הר פורסט). בכ"א, הייתי אמור להביא הגדרה יותר פורמלית לפטריוטיזם. אכן, מקינטייר מגדיר פטריוטיזם כרגש, אבל רגש יחודי לקשר בינך למדינה. אני חושב שהטענה היותר מורכבת שלו היא שליברליזם לא מייצר מידות טובות, ופטריוטיזם נחשב למידה טובה (באותה מידה שהוא גם יכול להיות סטיה רעה).

בקשר למה שכתבת בהמשך, לשם הוויכוח מבלי להביע דעה (אם כי כבר מזמן אמרתי מה אני חושב). מהו התוקף של החזון הציוני בהקשר העכשווי? ז"א, אין לו תוקף חוקתי מייסד, והוא תקף רק לגבי הציונים ממוצא יהודי. קרי, כמה אזרחים לא-יהודים יש בישראל היום? האם הם היו שותפים לחזון המקורי? הכוונה בעיקר לערבים שנישארו אחרי 48 וקיבלו אזרחות (מחוסר ברירה, לא מתוך דבקות פתאומית בחזון הציוני), אבל גם למאות אלפי הלא יהודים שהיגרו לישראל. במצד שני, יכול להיות שאלה שלא מוגדרים יהודים עפ"י ההלכה, מחשיבים את עצמם ליהודים ומזדהים עם היהדות (עפ"י ההגדרה של הוּק במאמר לשאלת מיהו יהודי).
שלטון ההלכה והדמוקרטיה 376382
מה אתה חושב? החמצתי, ועם השיטה החדשה לפתיחת תגובות ייקח לי הרבה זמן למצוא את זה.

נדמה לי שלמגילת העצמאות יש תוקף חוקתי כלשהו וגם בחוקי היסוד מדינת ישראל מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית. יש אפילו הנחיה לפנות למשפט העברי (או למסורת ישראל או משהו. אין לי חשק להתחיל לחפש) במקרה של חקיקה שיפוטית בהעדר הוראה חרותה.

אני חושב שיהודים בהקשר הלאומי לא מוגדרים עפ"י ההלכה. באופן מעשי, גם גויים לפי ההלכה עולים לישראל לפי חוק השבות, כך שאני לא רואה כאן בעיה מיוחדת. בקשר לערבים אזרחי ישראל, יש כאן אכן חוסר צדק. אבל כרגיל בעולם האמיתי, אנחנו צריכים לבחור בין עוולות ואין לנו את האפשרות ליצור אוטופיות. כמובן שחובתה של המדינה היא להקטין אי-שוויון בין אזרחיה ולדאוג לשילובה של האוכלוסייה הערבית באוכלוסייה הכללית, אבל אני לא חושב שהצדק מחייב לוותר על אפיונה היהודי של המדינה בגלל שהאפיון הזה פוגע בשוויון המלא בין האזרחים. שוויון אינו הערך היחיד שמותר להחזיק בו.
שלטון ההלכה והדמוקרטיה 376392
צריכים להיות מעשיים ולהגן על חייהם (כך) של יהודים, של מי שחושב את עצמו ליהודי (ללא קשר לדת), ושל מי שנחשב ליהודי. שימור סממנים עוזר לקיים את ההגנה הזו (מה שקשור לשאלות של שרות בצבא ועמדות מפתח ביטחוניות). אולם, שאלת הסממנים היהודיים בדמוקרטיה דורשת גם הכרה רחבה בסממנים מוסלמיים-ערביים. זה הגיע ברגע שישראל החליטה שהיא דמוקרטיה שוות זכויות, תוך שאיפה להיות "ככל העמים." אני מקווה ש"עמים" זה לא אפגניסטן אלא על הציר צרפת-שוודיה. אני לא רואה איך זה יכול להתנגש עם שיוויון מלא, או לפחות עם השאיפה והמאמץ לבנות סידורים שגם מקנים תחושת שיוויון ושיתוף וגם _מאפשרים_ שיוויון ושיתוף. זאת לא אוטופיה אלא מסגרת פרקטית לשינוי ההבנה של _אזרחי_ המדינה, במיוחד אם אתה מעוניין שמדינת ישראל תוכל איכשהו להיתקיים עם פחות עימותים פנימיים, ולאורך זמן (אלף שנה?). האופי ישאר יהודי עבור אותם אזרחים שמעונינים בכך (או שנשארים כרוב חברתי ואו פוליטי). אם נניח שיום אחד כ ו ל ם ישרתו בצבא, אפשר יהיה למצא סידור פרקטי (הרי בצבא הבריטי או האמריקאי משרתים בני דתות שונות), כולל אולי אפילו פטור גורף למי שלא חושב שהוא מסוגל לשרת בצבא שאיננו כשר למהדרין.

אנקדוטה: עירית סט. פול במינסוטה, החליטה להסיר בובות של ארנב חג הפסחא וביצים מקושטות, כדי לא לפגוע ברגשות מי שאיננו נוצרי וזה לא המקרה היחידי (היה משהו דומה בקונגרס האמריקאי בסביבות חג המולד). אני חושב שזה BS אחד גדול, משום שאני די משוכנע שהרה לא נוצרים נהנים מכל מיני סממני חג, שמובילים להרגשה כללית טובה. ג'יי לנו צחק על זה (שים לב לשם העיר).
שלטון ההלכה והדמוקרטיה 377291
הבעיה פה היא לא תיאורתית אלא אמפירית.
לא 'קיים מנגנון כלשהו שבאופן אינהרנטי לא מאפשר שוויון במדינה יהודית' אלא 'עובדתית, במדינה יהודית אין שוויון'.
שוויון למיעוטים הוא חלום רחוק גם ברוב המדינות ש*לא* מגדירות את עצמן כשייכות ללאום ספציפי. בישראל, שכן מגדירה את עצמה כך, אי השוויון בולט במיוחד. לא רק זה, אלא שהטיעונים המגוייסים להצדקתו הם טיעונים שמסתמכים על ההגדרה (אמנם טוקבקים הם לא עדות טובה מדי, אבל בכל זאת - חפש כתבה על חוסר השוויון וקרא את הטוקבקים)
שלטון ההלכה והדמוקרטיה 382746
"נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק כתב:
ההכרזה על הקמת מדינת ישראל" – או הכרזת (מגילת) העצמאות – נתקבלה בה' באייר תש"ח (15.4.1948). מעמדה המשפטי לא היה נקי מספיקות: הכול הסכימו כי 'היא מבטאת את חזון העם ואת ה'אני מאמין' שלו'. עם זאת, הדעה המקובלת הייתה כי "אין בה משום חוק קונסטיטוציוני הפוסק הלכה למעשה בדבר קיום פקודות וחוקים שונים או ביטולם".
האם בכל אלה חל שינוי לאור פסקת עקרונות-יסוד? התשובה היא בוודאי בחיוב. כיבודן של זכויות היסוד של האדם ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל הפכה לצו חוקתי. נמצא, כי לא רק שיש לעקרונותיה של הכרזת העצמאות תוקף משפטי, אלא שהחובה לכבד את זכויות היסוד ברוח עקרונותיה של הכרזת העצמאות הפכה לחובה חוקתית, שחוק "רגיל" אינו יכול לעמוד לעומתה. לפנינו אפוא שינוי מהותי במעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות. עם זאת, היקף השינוי מותנה במודל שייבחר. על-פי המודל הפרשני השינוי הוא ניכר, אך לא מהפכני. על-פי מודל זה, הכרזת העצמאות לא הפכה מקור עצמאי לזכויות אדם. היא נשארה כשהיתה, ביטוי של 'מגילת ערכיה של האומה', אם כי משקלם של ערכים אלה עלה – שכן אין הם אך חלק מההלכה הפסוקה, אלא יש להם מעמד על-חוקי. על-פי המודל העצמאי, השינוי במעמדה של הכרזת העצמאות הוא דרמטי. היא הפכה – מאז הוכנסה פסקת עקרונות-יסוד לחוקי-היסוד – למקור עצמאי לזכויות אדם. על-פי גישה זו היא מהווה 'חוק קונסטיטוציוני הפוסק הלכה למעשה בדבר קיום פקודות וחוקים שונים או ביטולם"'.

(נלקח מויקיפדיה).
שלטון ההלכה והדמוקרטיה 376280
מה עם יהודי ישראלי שרוצה לבטל את אופיה היהודי של מדינת ישראל?
מה עם יהודי ישראלי שרוצה שישראל תהיה מדינת כל אזרחיה?
שלטון ההלכה והדמוקרטיה 376341
בשתי השאלות שלך חבויות כבר תשובות ולא רק שאלות.
השאלה היתה צריכה להיות:
האם הפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה על פי חוק, תבטל את אופיה היהודי? זהו שאני חושב שלא.
שלטון ההלכה והדמוקרטיה 376344
אני חושב שביטול כזה יהפוך את אופיה היהודי למקרי. זאת בבירור לא כוונתם של מייסדי המדינה ולא של חסידיה היום. הכוונה מוגדרת היטב במגילת העצמאות, ואפשר לקרוא לה ''מימוש זכותו של הלאום היהודי להגדרה עצמית'' (שהיא, אגב, זכות שמוכרת ע''י האו''ם).
שלטון ההלכה והדמוקרטיה 376384
הייתי ממליץ לא לקחת את ההגדרות של האו"ם בזכות ההגדרה העצמית. לא בגלל שאינן מקובלות עלי אלא כי הן כוללות את כל אזרחי מדינת ישראל. אני חושב שאופיה היהודי של מדינת ישראל לא יהיה מיקרי במקרה של הפיכתה למדינת כל אזרחיה, אלא יהיה קצת אחר. אנחנו אוכלוסיה דומיננטית כאן גם אם לא נדפוק את העובדה הזאת כל יום לערבים בראש.
אם להתבטא באופן מעט בומבסטי, למען עתידנו ועתיד ילדינו (בשבילי כבר נכדינו), אנחנו צריכים ליצור תנאים שיאפשרו קיום פטריוטיות של יהודים וגם של ערבים למדינת ישראל. תאמר שאי אפשר? אני טוען שאפשר. למה? רק למתנחלים מותר להצהיר ש"אם תרצו..."?
שלטון ההלכה והדמוקרטיה 376345
אותו דבר. וגם יהודי שרוצה להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה.

אני מציע לראות בפטריוטיות מעל הכל *רגש*, בדומה לאהבה. נכון שפטריוטיות יוצרת האמנות אופייניות, אבל הן תוצאה של הרגש ולא סיבתו. אם אנחנו משווים פטריוטיות לאהבה, אנחנו מוצאים שאדם יכול להחזיק בהאמנות לא אמיתיות על אודות אהובו/אהובתו, ויכול גם לרצות לשנות את האנשים שהוא אוהב. אבל מעבר לגבול מסוים של טעות ורצון לשינוי, זאת כבר לא אהבה. בדומה לכך, מאחר שהמאפיין המרכזי של ישראל הוא היותה מדינה יהודית, אני לא אגיד על מי שרוצה לשנות אותו שהוא פטריוט.
שלטון ההלכה והדמוקרטיה 376364
יפה. עכשיו השאלה שנשארה היא אם אתה פטריוט ישראלי.
שלטון ההלכה והדמוקרטיה 376374
טוב שהשאלה אינה אם אני מאוהב.
שלטון ההלכה והדמוקרטיה 376375
זו השאלה הבאה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים