בתשובה לטלי וישנה, 03/04/06 23:01
376483
מה קורה כמרכזים האמורים כשהרצפטורים מתחבברים לחומר (איךשלאקוראיםלו) פעילות יתר? תת פעילות? משהוא ספציפי יותר?

מה שונה בפעילות הנוירונים המושפעים?

האם תסמיני ההתמכרות הם אלו שפותחים את הדלת לסכיזופרניה (אל פי ההשערה) או השפעה מסוימת אחרת של החומר?
376519
מה קורה פה?
..ולא ברור *אם* קנביס מגרה..
..*על* פי ההשערה..
376524
לא יודעת מה קורה *פה*, אבל יש לי ניחוש לא רע לגבי מה שקורה לכבשה :-)
376559
להיפך!
(ניסיתי, בחצי שעה האחרונה, לצייר תנין עם /\|O <> -_+= בשביל להוכיח שאני לא תחת השפעה כלשהי אבל, התברר שתצוגת האייל לא תומכת ובצדק)
376537
לא כלכך אכפת לי מהניסוח האוהד או לא, היתי רוצה באמת לדעת *איך* מריחואנה משפיעה בלי להכנס לויכוחים הקבועים.

לדעתי:
סביר שעישון אכן יכול לפתוח דלת לסכיזופרניה
סביר שיש נזקים
יש התמכרות לגראס (אם או בלי REWORD)
376534
האם ישנה השפעה קבועה מאובחנת כלשהי(מעבר למספר שעות)?
ודאי נערכו הדמיות ממוחשבות, תקיעת אלקטרודות ו"האזנה מעבר לקיר המוח" של מסטול כלשהו, מה התוצאות?

ואגב: מה ידוע על השוני בפעילות מוחו של סכיזופרן? בתור התחלה - במה מתמקד הטיפול התרופתי, בהרגעה בלבד?
376550
כן, ההשפעה יכולה להימשך מעבר למספר שעות (ההשפעה החריפה נמשכת בדרך כלל עד 12 שעות, בהרעלה או בהתפתחות של תופעות חריפות כמו מצב פסיכוטי ההשפעה יכולה להימשך הרבה מעבר לזה).
יש גם עדויות בחלק מהמחקרים לשינויים מבנים במוח לאורך זמן לאחר שימוש ממושך, ביניהם שינויים ניווניים של המוח.

מה שכתבתי קודם הוא התוצאה של הדמיות ממוחשבות וכו'.

השינויים במוח חולה סכיזופרניה הם רבים מאוד. אחד החשובים בהם הוא השינוי בפעילות של תאים מפרישי דופאמין באחד מן המסלולים שבהם פועל החומר (הוא פעיל בעיקר בשלושה מסלולים מוחיים, כאשר אחד מהם קשור בלמידה, ריכוז, רגש, ניפוי גירויים חיצוניים, ועוד).

למעשה, כמעט לא בוצעה בדיקה שבה לא נמצאו הבדלים במוחות של החולים בהשוואה לבריאים, כולל הדמיות ממוחשבות למיניהן, בדיקות רצפטורים, בדיקות מבניות ועוד.

התרופות בפירוש אינן רק תרופות מרגיעות אלא הן פועלות על רצפטורים של דופאמין, או של דופאמין-סרוטונין (תלוי בסוג התרופה).
אזהרה - הסטטיסטיקה קובעת שעישון 376565
עלול לגרום למחלות נפש.

תודה.
376567
למה הכוונה ב"ניפוי גירויים חיצוניים"?
376571
בסביבה יש כל הזמן גירויים - רעשים, מראות, וכו', שאנחנו מתעלמים מהם. למשל כשנוסעים באוטובוס יש המון שיחות שמתנהלות במקביל, ועדיין אנחנו שומעים אחת יותר מאחרות, ומסוגלים להתעלם מרוב הרעש הנלווה (למרות שאנחנו שומעים אותו). אחרי הסתגלות אנחנו יכולים לנפות די הרבה רעשים (אנחנו לפעמים ''שומעים'' זמזום של מנורה או אפילו אזעקה של מכונית רק כשהרעש מפסיק, למרות שהרעש היה שם כל הזמן). היכולת להתעלם מחלק מהגירויים ולהתמקד רק באחרים (באופן לא מודע) היא אחד המנגנונים המוחיים החשובים שמאפשרים לנו לתפקד בסביבה טבעית. נראה שהיכולת הזו קשורה בפעילות תקינה של דופאמין במוח, ואחת התיאוריות המובילות כיום טוענת שבמצבים פסיכוטיים יש פגיעה במנגנון הזה, ולכן החולה מוצף בגירויים.
376574
אהמ... הגיוני ביותר, כמובן. ומה שמעניין אותי זה אם יודעים מה בונה את המנגנון הזה כך שיתפוס דווקא גירויים מסוימים ולא אחרים. (כמעט בכל בלש או ספר ריגול מופיעים מקרים של גירויים שנופו ובכל זאת מציקים באיזה ירכתיים...)
376576
הידע שלי בתחום הזה הוא מצומצם (פסיכולוגים קוגניטיביים יוכלו לעזור יותר). שתי דוגמאות קלאסיות יהיו: 1. נטייה להתעלם מגירויים מונוטוניים, בעוד ששינוי מגיע למודעות בקלות רבה יותר.
2. נטייה להתעלם מרעשים חסרי משמעות (למשל דיבור בשפה זרה) ולשמוע גירויים שיש להם משמעות עבורנו (באזור הומה אדם, כמעט תמיד נזהה דובר עברית מתוך בליל השיחות שיישמע).
376580
תודה.:)
יש מישהו שירים את הכפפה?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים