בתשובה להאייל האלמוני, 04/04/06 17:55
יש לי דבר אחד להגיד על כך: 376621
מה בעצם הבעיה בזלזול במורשת? לדעתי אמירה כמו "אסור לזלזל במורשת" פירושה "אסור לזלזל בשום דבר", כי כל דבר (כמעט) מהווה חלק מהמורשת של מישהו.

למה להעדיף את המורשת של הורייך ולא את המורשת של הוריו של החבר שלך? רק בגלל הטלת המטבע שקבעה איפה תיוולד?
תראה, 376626
קשה לי להסביר את זה לך, כי ממה שקראתי באתר הבנתי כבר מזמן שהשקפתי על העולם שונה באופן מהותי מהשקפתם של רוב המגיבים פה.

אני אגיד את זה ככה:
יש לי השקפת עולם של בן 90.

אני לא מסמפט התרחקות מהמסורת ומהמורשת בכלל, ועזיבת השפה בפרט.
מבחינתי, ברגע שאדם שוכח את השפה בה דברו אבותיו, הוא מאבד חלק מהותי מנשמתו ומזהותו.
תשמע, 376627
אני לא חושבת שיש השקפת עולם אחידה לרוב המגיבים פה.
תשמע, 376629
אני חושב כמוך.
תשמע, 376723
ואני חולק עליך.
תשמע, 376729
כולכם טועים.
תראה, 376628
אבל שוב, אני לא ממש מבין: למה אם אני מתרחק מהמסורת של אבא שלי אני מאבד חלק מהותי מהנשמה שלי, אבל כשאני מתרחק מהמסורת של אבא של החבר שלי ממול לא קורה לי כלום?

מילא, אם היית אומר "כי אבא שלך לימד אותך את זה מאז שהיית בן 0 וזה שאתה מתרחק מזה מעיד על כך שבחרת לא להקשיב לו", הייתי מבין. אבל ייתכן שאבא שלי לא חשב שאני צריך להתעסק ב"מסורת" שלו ובמקום זה לימד אותי לזלול צ'יזבורגרים. האם במקרה הזה אם אני אפסיק לאכול צ'יזבורגרים אני אאבד חלק מהנשמה, או שהוא כבר אבד כשאבא שלי החליט לא להטיף לי "מסורת"?
בוא נראה, 376636
בנוגע לשאלתך הראשונה: אם אבא שלך (נגיד) רומני, ואבא של חבר שלך מרוקאי, אז התשובה ברורה מאליו: המורשת של אבא שלו היא לא המורשת של אבא שלך.

לגבי שאלתך השניה: במקרה הזה זה יותר מסובך.
במורשת אבותיך, הכוונה היא לא רק למורשת אביך מולידך, אלא גם למורשת אבותיך הקדומים יותר, כך שלמעשה התשובה נמצאת בגוף השאלה (חלק מנשמתך אבד כשאביך החליט לא ללמדך מסורת)

כמובן שאיני אומר שכולם צריכים לחבוש שטריימל, לקרוא לעצמם הרשל ולהתגורר בשטעטל (או לחלופין, לחבוש תרבוש, לקרוא לעצמם סלאח ולהתגורר באוהל), זה יהיה מגוחך. אבל יש דברים בסיסיים שיש לשמר, כמו למשל שפה, חגים ותפילות.

אדם יכול בהחלט לשמור על מסורת ומורשת אבותיו, ובאותו זמן לנהל חיים מודרניים לחלוטין.
בוא נראה, 376638
ברור שהמורשת של המרוקאי היא לא המורשת של הרומני. השאלה היא למה לבן של הרומני צריך להיות אכפת מהמורשת הרומנית ולא מהמורשת המרוקאית. מה, המורשת המרוקאית פחות טובה? או שהבן של הרומני מסוגל להפיק פחות "נשמה" מהמורשם המרוקאית בגלל שהוא נולד רומני?

אתה בעצם אומר שברגע שבו אדם נולד, על פי זהות ההורים שלו, נותנים לו חבילת "מסורת" ליד. מאותו הרגע, אם הוא מוותר על החבילה הזו, הוא מאבד "חלק מהנשמה" שלו, ולא ניתן להמיר את החבילה הזו בחבילה אחרת. אני לא מסכים.

אגב, מה עם ילדים מאומצים? הם אוטומטית מאבדים את הנשמה?
ילדים מאומצים? 376652
דוגמא מצוינת, בוא נתייחס אליה.
ברור שילדים מאומצים לא מאבדים כלום, הרי אין להם מה לאבד (מכל מקום לא לאלה שאומצו בגיל מוקדם), וחוץ מזה, אין להם ממש ברירה.

מבחינתי, אדם ממש מאבד משהו רק כאשר יש לו את את הברירה האם ללכת אחרי המסורת או לא. ילד רומני בן חמש שההורים שלו נהרגו, והוא אומץ על ידי משפחה מרוקאית, מקבל עליו את דרך החיים המרוקאית, וזה מקובל לחלוטין. הרי אף אחד לא מצפה מילד במצב כזה לדבוק בדרך חייו הישנה.

ובנוגע לבן של הרומני שמתעניין במורשת המרוקאית: אני אמרתי שאסור? אני?! להפך, אני בעד לגוון. זאת בדיוק הסיבה לכך שכל אחד צריך לשמור על מורשתו. איך תלמד את ילדיך על תרבויות זרות, אם לא ישארו כאלה?

מעולם לא סבלתי את רעיון כור ההיתוך. אם כל התרבויות יהפכו לאחת, ומכל השפות תשאר רק אחת, מה יהיה הטעם בחיים? בעולם כזה, לא משנה לאן אלך, תמיד אמצא את אותם האנשים, המדברים באותה השפה, החוגגים את אותם חגים, המאמינים באותה דת... טוב, הבנת את הרעיון. עדיף כבר להתאבד.

רק אם כל קבוצה דתית או אתנית תשמור על יחודה האישי, על שפתה ועל מנהגיה, רק אז, לבן של הרומני תהיה ההזדמנות לטעום וללמוד מתרבויות אחרות.

נ.ב. אני מקווה שלא יצאתי אדיוט. אני לא מרגיש כל כך טוב, אז לא הצלחתי לכתוב משהו ממש קוהרנטי.
ילדים מאומצים? 376655
בוא נתחיל דווקא מה"אני בעד לגוון". נניח שיש לנו רומני שלא אוהב לגנוב כסף אלא מעדיף לתקוע סכינים, והוא בא לאבא שלו ואומר "אבא, נמאס לי מדרכייך הרומניות, עוף לי מהפרצוף" ומאמץ אל חיקו את אורח החיים המרוקאי. האם תגיד שהוא איבד חלק מהנשמה?

דווקא החלק על הילדים המאומצים שלך נשמע לי די תמוה, וסטייה מהקו שחשבתי שאתה הולך בו. בוא נלך לקיצוניות: ילד שחור שגדל אצל משפחה לבנה. האם אינך חושב שהוא יתעניין, ולו קצת, במורשת של עמו? למה אתה אומר שאין לו ברירה? האם הוא לא ירצה לדבוק באורח חייו של האדם השחור?

בשורה התמוהה האחרונה שלי אנחנו מגיעים בעצם לנקודה המרכזית שלי בדיון - מהו "אורח חייו של האדם השחור"? נניח שהשחור המאומץ מחליט לאמץ את "מורשת אבותיו", איך זה בעצם בא לידי ביטוי?

גם אני לא סובל את רעיון כור ההיתוך. הרעיון של לגרום לכולם להתנהג באותה צורה הוא נוראי כמעט כמו הרעיון של לגרום למישהו להתנהג בצורה מסויימת רק בגלל המוצא שלו (ועוד לעשות את זה כדי שלברברים האחרים תהיה הזדמנות לטעום וללמוד מהתרבות שלו).
לגבי החלק הראשון של ההודעה שלך: 376666
לא הבנתי.

לגבי המאומצים: לא הסברתי את עצמי כראוי. לא אמרתי שילד מאומץ לא צריך להתעניין במוצאו. אבל מנגד, הוא גם לא חייב. נגיד שההורים שלי היו נעלמים כשהייתי קטן (חס וחלילה טפו טפו טפו) ומשפחה יפנית היתה מאמצת אותי. הייתי גדל לילד דובר יפנית, הולך לבית ספר יפני, מתחבר עם ילדים יפניים למהדרין ובעקרון, נטמע לחלוטין בחברה היפנית. קרוב לוודאי, שבשלב מסוים הייתי מתעניין במוצאי, ואפילו הייתי חוקר אותו לעומק.

אז מה?

זה אומר בהכרח שהייתי מתיישב, לומד רוסית, נוסע לרוסיה, ונשאר לחיות שם?

ומה אם אני אוהב להיות יפני?

בשורה התחתונה, מה שאני רוצה לומר הוא שזה לא כל כך נורא אם ילד שאומץ לתוך תרבות השונה מתרבות המוצא שלו, לא חש צורך עז לחזור תכף ומיד לתרבות המוצא שלו.
אבל אם הוא כן מעוניין לחזור לשורשיו, הרי זה משובח.

אתה רואה כאן סתירה באידאולוגיה שלי? אני לא.

הייתי מדבר גם על הילד השחור, אבל אבא שלי בא לחמוס את המחשב.
נמשיך את הדיון מחר.
לגבי החלק הראשון של ההודעה שלך: 376668
חבל, אם אבא שלך היה יפני הוא לא היה חומס את המחשב שלך. היו לו כמה פי.סים משלו, ישנים וחדשים, וגם שני לפטופים ושלושה-ארבעה פאלמים.
לגבי החלק הראשון של ההודעה שלך: 376673
הנקודה שלי היא כזו: בוא ניקח עכשיו ילד רוסי שגדל בבית רוסי, אבל השכן המגניב שלו יפני. הוא מתעניין בתרבות של השכן שלו הרבה יותר מאשר בתרבות שמרביצים בו בבית, ובשלב מסויים בא לאבא שלו ואומר לו קישטה והולך לאכול סושי. האם לדעתך הוא איבד חלק מהנשמה שלו, חלק שהסושי לא יכול למלא?
אה, לזה התכוונת! 376746
מצטער שאני כזה קשה הבנה.

כן, זאת בדיוק הנקודה שלי.
אה, לזה התכוונת! 376932
אוקיי, עכשיו אני סקרן לדעת למה. לדעתי הסושי ממלא לו את החור בנשמה יופי טופי.
או שאתה לא מבין אותי, 376956
או שאני לא מבין אותך.

לא אמרתי שלילד רוסי אסור לאכול סושי ולהחשף לתרבות היפנית. אני עצמי אוהב מאד לאכול סושי, ואני מתעניין בתרבות היפנית. מה שאמרתי הוא שלילד רוסי אסור להפוך לילד יפני. כלומר, לעזוב *לחלוטין* את דרך החיים הרוסית, ולקבל על עצמו את דרך החיים היפנית *במלואה*.
או שאתה לא מבין אותי, 376962
ראשית, אני בכלל לא מדבר על "איסורים". תודה לאל, אנחנו חיים במדינה דמוקרטית ואף אחד לא הולך להכריח או לאסור על אף אחד שום דבר. אני מדבר רק על "חורים בנשמה".

שנית, אני דווקא כן מדבר על לעזוב *לחלוטין* את דרך החיים הרוסית. בקשר ל"לקבל את דרך החיים היפנית *במלואה*" אני בוודאי לא מסכים, אז בוא נגיד כזה דבר: הרוסי שלנו זורק את הרוסיות לכל הרוחות וממלא אותה ברבע יפנית, שליש תימנית, שלושת-רבעי אוסטרלית, עשירית אמריקאית, שמינית ישראלית ועוד שביעית דברים שהוא בעצמו ממציא ולא שואב מאף תרבות.

האם לברנש הרוסי-לשעבר שלנו יש חור בנשמה? האם לא *עדיף* לו מצבו הנוכחי? האם הוא *חייב* להכניס לתפריט גם רוסיות, רק בגלל שאיתרע מזלו להיוולד רוסי (לא שאלו אותו)?
או שאתה לא מבין אותי, 376973
אני לא בטוח לגבי "נשמה" או החורים שיש בה. אבל הברנש שתיארת איבד משהו בתהליך המילוי העצמי.
אני מתכוון לתחושה העמומה של "ילידוּת", או אותנטיות, או אורגניות. הרבה אנשים שהדביקו לעצמם תרבות מומצאת, חשים בחסר הזה.
או שאתה לא מבין אותי, 376975
אף אחד לא חולק על כך שהוא איבד משהו - גם בלי להיכנס לדיבורים עמומים על "ילידות", הוא איבד את הזהות הרוסית. השאלה היא: So Fucking What?
או שאתה לא מבין אותי, 376978
הפתעת אותי. עד עתה לא עשית עליי רושם של בחור עצבני.

רוב בני האדם זקוקים לעוגן תרבותי בחייהם, לתחושת שייכות שאינה תלויה בדבר. למשהו שינקו עם חלב אמם וזורם בדמם. את ''הדבר הזה'', קשה מאוד להדביק באופן מלאכותי בגיל מבוגר - יעיד על כך כל מהגר.

קשה לי לתאר במילים את התחושה הזו, אבל כדאי לנסות להבין גם מושגים עמומים בלתי בינאריים. אני מצטער אם אני עדיין נשמע לך עמום ופלצני.

אני חושב שזה מה שאנדריי קורא לו ''חור בנשמה''.
או שאתה לא מבין אותי, 376979
So Fucking What הוא לא הבעת עצבנות, אלא אדישות דווקא, אבל אולי אלו רק האסוציאציות שלי.

אני מבין את התחושה שעליה אתה מדבר ולא חושב שיש בה משהו פלצני (העמימות קיימת, אבל זה לא שאפשר לעשות נגדה משהו), אני רק תוהה האם הקביעה שרוב בני האדם זקוקים לה היא נכונה.

מה שכן, אני לא חושב שעל זה אנדריי מדבר בדיוק, שכן הוא לא מצדיק כל כך את הטיעונים שלו בתחושת "שייכות". לדוגמה, אם הרוסי שלו נולד בישראל, טבעי שהוא יחוש שייך לישראל - בפרט, לשפה העברית. אנדריי רוצה לוודא קיום של קשר דווקא בינו ובין הרוסית - כלומר, משהו שירחיק אותו מהחברה הישראלית ויבדיל אותו ממנה (כמובן שאנדריי עדיין ילמד אותו עברית - לא אמרתי שהוא ינתק אותו לגמרי מהחברה).

לכן דווקא מה שאנדריי עושה נראה לי כמו נסיון ליצור תחושת שייכות מלאכותית. למה אני, כישראלי שנולד בישראל, צריך לחוש שייכות לרוסיה רק בגלל שאבותיי חיו שם?
הסיבה לכך שאני לא מצדיק את הטיעונים שלי בתחושת שייכות, 376999
היא שאני אידיוט שלא מסוגל לבטא את המחשבות שלו בבהירות.

האלמוני פרט את רוב מה שאני מרגיש, כמעט מלה במלה, בכמה שורות.

אני לא הייתי מצליח לעשות את זה אפילו במאה עמודים.

תבורך, אייל אלמוני.

זאת גם אחת הסיבות לכך שלא עניתי כל כך הרבה זמן. נגמרו לי המלים (הסיבה השניה היא שכאב הראש פשוט הורג אותי).
הסיבה לכך שאני לא מצדיק את הטיעונים שלי בתחושת שייכות, 377000
אז אני חוזר על השאלה שלי בשורה האחרונה - האם לא נראה לך שנסיון ליצור שייכות לתרבות מסויימת, אף על פי שאותה תרבות היא דווקא שונה (ואולי אף זרה) לתרבות שבה אני חי, הוא נסיון מלאכותי?
הראש! הראש! 377002
בוא נעביר את הדיון הזה למחר, טוב?
אני הולך לחפש את התרופה שלי.
הראש! הראש! 377015
תהיה בריא. ואני ממליצה גם לבדוק את העניין הזה עם הראש - הוא עושה לך יותר מדי בעיות, לא?
הראש! הראש! 377036
תודה על הדאגה, אני אהיה בסדר (אני כבר צריך ללכת לישון. אוף. אני מחכה שיגיבו לי).
או שאתה לא מבין אותי, 377004
נראה לי שרוב בני האדם שעברו בשלום את גיל ההתבגרות והמרד בהורים, מעוניינים לחוש את הקשר הזה לאיזו מסורת על-זמנית.

עבור אנדריי, הקשר הזה מתבטא בשפה הרוסית על תרבותה העשירה, ובדת היהודית. אני לא בטוח שזה יהיה כך גם עבור בנו - זה משבר ידוע בין מהגרים לבניהם.
או שאתה לא מבין אותי, 377005
אבל כאן לדעתי הבעיה: למה המסורת העל זמנית היא זו הרוסית, ולא הישראלית דווקא? הרי הישראלית היא זו שיותר קרובה אל מי שחי כאן.
או שאתה לא מבין אותי, 377006
עבור יליד רוסיה, התרבות האותנטית והטבעית היא התרבות הרוסית. זה טבעי מאוד שהוא ירצה לשמור עליה, לשמר אותה, ולהעביר כמה שיותר ממנה לבניו. נזכור גם, שכל חינוך הינו פעולה מלאכותית בהגדרה.

מה עוד, שעם כל הכבוד לישראליות בת ה-‏58 נ"י, יש ברוסיות איזה ותק שחסר כאן.
או שאתה לא מבין אותי, 377008
אני מדבר על הבנים (שאותם הולכים ללמד רוסית בכוח), לא על מי שנולד ברוסיה ועלה רק בבגרותו.
לא, לא, לא! 377017
לא, כאב הראש לא הפסיק, הוא רק הולך ומתעצם, אבל אתה ממשיך להראות לי שאתה פשוט *לא מבין* (מצטער על הבוטות, אבל גם אתה היית מתבטא כך אם לא היית מצליח למצוא את האספירין המחורבן יום שלם).

קודם כל, במקרה ששכחת, אני בארץ מגיל *שנתיים וחצי*, כך שאני בעצם שווה ערך למי שנולד בארץ, ובטח שאני לא יכול להיחשב למישהו שעלה *בבגרותו*.

למעשה, אני הדוגמא החיה לכך שאפשר אחרת. אותי מעולם לא *הכריחו* (כפי שאתה מנסח את זה) ללמוד רוסית. אותי לימדו באהבה.

לימדו אותי לאהוב את השפה. את הבדיחות, את הניואנסים הקטנים, את הניגון שלה, את בולגקוב וצ'וקובסקי (דוסטוייבסקי וטולסטוי לצערי עוד לא קראתי, את בלייב אני שונא), מעולם לא הכריחו אותי, מעולם לא צעקו עלי, משלב מסוים כבר לא היה צורך לשבת איתי, המשכתי ללמוד לבד, בכוחות עצמי. אין לי שמץ של מבטא ישראלי, להפך, יש לי מבטא כשאני מדבר עברית.

ככה חינכו אותי, וככה אני אחנך את ילדי.
בשום אופן לא להכריח. הילדים של אלה שמכריחים לא מדברים רוסית.
לא, לא, לא! 377026
מר בולוטין, אנא ממך, בפעם הבאה שתסבול כאב ראש כה קשה ולא תמצא את האספירין המחורבן יום שלם - לך וקנה חפיסה חדשה, זה לא כל כך יקר. ליתר דיוק אל תקנה אספירין - קנה אופטלגין 500 מ"ג וקח שניים ביחד, או קנה אופטלגין נוזלי, שהוא מאוד לא טעים אך השפעתו מהירה. קח ממנו במינון שכתוב בהוראות, וליתר דיוק, ברשותי שלי - אתה יכול לקחת כמה טיפות יותר (בתנאי שזה לא ייהפך למעשה של יום-יום).

אולי אז, אחרי כארבעים דקות, לערך, העולם ייראה יפה יותר ומחמיר פחות, ואולי, מי יודע, אולי תתאהב במרוקאית חובבת סקס שתעזור לך לרכך ולהגמיש משהו מן האידיאות והפרינציפים.
בלוטינ*סקי* 377030
למה כל בנאדם שמכבד את עצמו טורח לטעות בשם המשפחה שלי לפחות פעם אחת?

לגבי כל השאר: אל תזכיר לי נשכחות. פעם הייתי אדם מאד אלים (ברוך השם, עבר לי, אבל אם תתאמץ מאד...), ולא יקשה עלי במיוחד לברר את הכתובת בה נמצא המחשב שלך.
זה הכל כאב הראש מקליד מאצבעותי. 377032
אל תדאג, אני לא אעשה לך כלום.
זה הכל כאב הראש מקליד מאצבעותי. 377034
אתה דתי?
כתב הגנה 377033
מן העובדה שתגובות שנינו הגיעו בדיוק באותה שעה אתה יכול להבין שהבחנתי בטעות עוד לפני התיקון שלך. ואגב, נדמה לי שהפעם אתה עצמך טעית, אבת נעזוב את זה.

אני אינני אדם אלים ומעולם לא הייתי, וגם אינני יודעת אילו נשכחות מזכירים לך דבריי ומה יש בעניין האופטלגין, האמור לעורר יצרים אלימים. ליל מנוחה.
לא, לא, לא! לא בולוטין! בולוטינסקי! 377031
סליחה על הטעות בשם משפחתך.
לא, לא, לא! לא בולוטין! בולוטינסקי! 377035
הנשכחות שהזכרת לו הן, כמובן, את אלימותו בעבר. (אם כי אינני יודעת אם \ה היה ברצינות או לא).
לא, לא, לא! 377116
ח... חש... חשמנ...
שקוף 377122
אה, הבנתי, זהו מין לחש-נחש כזה, המרפא כבמטה קסם כל מכאוב ומיחוש ללא תרופות :-] ? אולי, מה אני יודעת. ואיזו תגובה נוספת בפתיל הזה היא שלי? לא כשאני מתחננת על חיי כ"זאת מהאופטלגין", אלא כ"האייל האלמוני"?
שקוף 377126
בטח משהו עם איזה ותק שיש לתרבות הרוסית.
שקוף 377131
לא. האמת היא שמדובר בתגובה אסוציאטיבית שהתרחקה מאוד מנושא הדיון: תגובה 376661.
לא, לא, לא! 377063
לי נראה קצת עצוב שמי שגדל כאן מגיל שנתיים וחצי, יש לו מבטא כשהוא מדבר בעברית.
לא, לא, לא! 377068
אני מצטער, אבל קיבלתי את הרושם האחר מהאמירות הבאות שלך:

"אם יש דבר אחד שאני באמת שונא, זה זלזול במורשת.
זאת בדיוק הסיבה לכך שבבית שלי, על אף העובדה שאני נמצא בישראל מגיל שנתיים וחצי, מדברים אך ורק רוסית, ללא שמץ עברית."

"דבר אחד אני אני יודע בבטחון:
אני אעשה כל שביכולתי כדי שהילדים שלי ידברו רוסית שוטפת"
לא, לא, לא! 377084
מה לא בסדר באמירות הללו?

אני אתייחס אליהן אחת אחת:

"אם יש דבר אחד שאני באמת שונא, זה זלזול במורשת.
זאת בדיוק הסיבה לכך שבבית שלי, על אף העובדה שאני נמצא בישראל מגיל שנתיים וחצי, מדברים אך ורק רוסית, ללא שמץ עברית."

שים לב: *אני*, לא ההורים שלי, אלא *אני*. במקרה שלא הבנת, אני מדבר רוסית מ*רצון*. אף אחד לא מכריח אותי.

"דבר אחד אני אני יודע בבטחון:
אני אעשה כל שביכולתי כדי שהילדים שלי ידברו רוסית שוטפת"

נו, מה לא בסדר פה? באמת, אני לא מצליח להבין איזו משמעות נסתרת מצאת במשפט הזה.

אני אלמד את הילדים שלי רוסית בדיוק כפי שלימדו אותי, וההורים שלי באמת עשו כל מה שביכולתם.
לא, לא, לא! 377087
"הבית שלי" אין פירושו רק "אני". פירושו גם "הילדים שלי". אם הבית שלך חף משמץ של עברית, הרי שאתה מרחיק את הילדים שלך מהשפה העברית (השפה המקובלת במדינה שבה הם חיים) כדי לקרב אותם לרוסית. אי אפשר להכחיש שיש tradeoff כאן, ושבחרת לתת את המשקל לרוסית, אולי מתוך הנחה ש"עברית הם ילמדו ממילא".

זה בא לידי ביטוי גם באמירה השנייה שלך - "אעשה כל שביכולתי כדי שהילדים שלי ידברו רוסית שוטפת". כאן נדרשת אקסטרפולציה, כי לא הבהרת מה זה "כל שביכולתי". אחד מהדברים שביכולתך הוא מה שאמרת שאתה עושה - המנעות מוחלטת מדיבור עברית בבית. זה יכול להגיע ל"הכרחה" שעליה אני מדבר: אם אתה *אוסר* על הילדים שלך לדבר בעברית בבית. משני הציטוטים שלך משתמע שזה מה שאתה עושה.
לא, לא, לא! 377090
גדי, היה מתון יותר. ראשית, טוב לדעת עוד שפה. שנית, הם ידברו עברית מחוץ לביתם וגם בביתם בבוא הזמן.
עד גיל 18 דיברנו בבית פולנית. כשהלכתי לצבא משהו קרה ועברנו לעברית. כמובן שגם קודם ידענו היטב עברית. אני בטוח שלא יהיה שם איסור לדבר עברית, פשוט כי לא יעמדו באיסור הזה. תאר לעצמך שהבן יביא חברה שאינה יודעת רוסית.
אני מאד מבין את התחושות שמבטא הבחור; קריעה תרבותית היא דבר מאד קשה והשפה היא אחד הדברים שהוא מנסה לשמור.
לא, לא, לא! 377092
קריעה תרבותית אולי קשה לו, השאלה היא למה לכפות את זה על הילדים. לא מפריע לי שמלמדים אותם עוד שפה; לא ברור לי למה מנסים ללמד אותם דווקא את השפה הרוסית. הסיבות שהובאו עד כה הן כאלו שמצדיקות את האב, לא את הילדים.
לא, לא, לא! 377106
הוא מבטא את הקושי שלו אך החיים יעשו את שלהם. אני מקווה בשבילו שכל המשפחה תפעל כך מתוך הבנה והוא לא יצטרך לכפות את גישתו כי הוא לא יצליח לאורך זמן.
גם לערבים אתה אומר את אותו הדבר? 377110
אנשים פשוט מסרבים להבין שאני רואה את עצמי כחלק ממיעוט לאומי.

כן, אני נותן לרוסית הרבה יותר משקל מאשר לעברית. כן, אצלי בבית לא מדברים ולא ידברו עברית. זה לא איסור, זאת מעין "הסכמה הדדית". ההורים שלי לא יענישו אותי אם אתחיל לפנות אליהם בעברית, אבל הם יתאכזבו מאד (בלשון המעטה), וערכי בעיניהם ירד פלאים.

חלקית, זה מה שדרבן אותי ללמוד בתחילת הדרך, הרצון העצום של הורי ללמד אותי רוסית, ההתלהבות הרבה בה הם ניגשו לכך והאכזה האיומה שידעתי שהם יחושו אם אני ארים ידיים.

כיום, כמובן, אין סיבה לדרבן אותי. כיום, אני לומד רוסית בעצמי, ועושה זאת בהתלהבות לא פחותה מזו שאחזה בהורי כאשר הייתי קטן.

שאלה: למה הילדים שלי לא יוכלו ללמוד עברית בגן? אני למדתי (או שאתה רומז שאני עילג?).
גם לערבים אתה אומר את אותו הדבר? 377157
אה, התבלבלתי קצת. חשבתי שכשאתה מדבר על הבית אתה כבר מתכוון לבית שבו אתה האבא, ומה תהיה הגישה כלפי הילדים בו.

אני לא רומז שאתה עילג, אבל אני לא בטוח שבאופן כללי, העברית של הילד הממוצע שלמד אותה רק בגן היא העברית של הילד הממוצע שדיברו אצלו עברית בבית. ברשותך אני לא אפתח את הדיון יותר מזה, כי אני חושש שסגנון הדיון המתגונן שלך (והכותרות) הופך את הדיון לטרחני ומעיק (מזכיר לי את עצמי).
אני שמח שהגענו להסכמה. 377188
גם אני לא חושב שהדיון הזה מתקדם לאנשהו, ואשמח לסיים אותו ולחזור לעיסוקי האחרים (רוסית, ופיזור שלל הודעות אוף טופיקיות בעין הדג, תחת הניק המקורי להפליא ''הרוסי הקטן'').

ד''א, גם אתה די מזכיר לי את עצמי.

שיהיה לך רק טוב בחיים.

יאללה, בי.
לא, לא, לא! 377162
קצת קשה לקבל ברצינות את דבריו של מי שאומר "בשום אופן לא להכריח", וגם מדבר בתגובה 376936, על דברים שהוא "... לא יכול להרשות".
אבוי. 377190
תקרא עוד פעם את התגובה שלי, ותבין שהתכוונתי למשהו שונה לחלוטין.

זהו, אני מהדיון הזה פרשתי.
הפרא האציל (או לפחות הנמוך והלא-דכאוני) 376661
מובן שכולנו יוצאים נשכרים מגיוון תרבותי, לשוני, פולקלורי וכו'. לא יצאת אידיוט, אבל... "עדיף כבר להתאבד"? ממה? משעמום? מחדגוניות? - להתאבד? לא הגזמת קצת?

ישנן בכמה מקומות על פני הגלובוס חברות די הומוגניות שכמעט לא באו במגע עם חברות אחרות, עם העולם המערבי ושליחיו, עם תרבויות אחרות, עם שפות אחרות, חברות שבהן האחידות היא גבוהה מאוד - ואין שום עדויות שאנשיהן רוצים למות מרוב שעמום. ישראלי שביקר לפני כשלושים שנה בשבט מבודד של אנשים נמוכי-קומה (אולי קבוצה מתוך הפיגמים, לא שמעתי את המשדר במלואו) באפריקה, סיפר אחר זמן ברדיו על חוויותיו. בין השאר הוא נשאל איך הם מבטאים אומללות, עצב, חוסר אושר. הוא חשב רגע-שניים ואמר: "האמת היא שאני לא מצליח להיזכר שמישהו שם היה פעם עצוב..".
הפרא האציל (או לפחות הנמוך והלא-דכאוני) 377335
לסיפור של הישראלי יש אחת משלוש מסקנות:
- הפיגמים שלו אינם מתים
- הפיגמים שלו אינם אבלים
- הוא לא זוכר / לא מבין

(אני הולך על ג')
הפרא האציל (או לפחות הנמוך והלא-דכאוני) 377338
בהחלט ייתכן שאת/ה צודק/ת.

עם זאת, כדאי לזכור שהיחס אל נושא המוות, כפי שהוא מוכר לנו - אינו מובן מאליו בכל חלקי העולם (קשה לתפוס את זה, ובכל זאת). בחברות מסויימות ראיית העולם ותופעותיו ובכלל זה תופעת החיים וחיי האדם, היא *מחזורית*. ההתייחסות אל המוות איננה סופית אלא הינה כאל חלק טבעי ממחזור החיים. אי לכך אין המוות מעורר בהכרח תחושות אבלות מן הסוג המוכר לנו, ואם וכאשר קיימות תחושות כאלה - הן עשויות לבוא לידי ביטוי באופנים שונים לחלוטין מן המקובל אצלנו.
הפרא האציל (או לפחות הנמוך והלא-דכאוני) 377465
עם כל הכבוד לשונות תרבותית, ולטריקים שיש להימנעות מאימת המוות, הראי לי תרבות בה אם אינה מבַכָה את בנה אם חלילה מת בן עשר...
שאלה 376735
אתה יודע שיהודים לא דיברו רוסית עד חלוקת פולין במאה ה-‏18? אז, בעצם, שאתה מדבר רוסית (או עברית מודרנית) אתה בוגד במורשת אבותיך, לא?
שאלה 376737
זאת אומרת ששפת היום-יום היתה יידיש?
שאלה 376739
תלוי איפה.
שאלה 377064
כן.
שאלה 376744
*כ*שאתה מדבר רוסית
אני מודע לכך. 376749
אל תחשוב שהעובדה הזאת גורמת לי להנאה יתרה.

פשוט, רוב הקרובים החיים שלי עסוקים מדי בלשכוח יידיש, כך שפשוט אין לי עם מי לפתח את כישוריי השיחה (האפסיים) שלי ביידיש.

כמובן שהייתי מעדיף אם המצב היה אחר, אבל אני אמרתי לעצמי: אם לא יידיש, אז לפחות רוסית.

נ.ב. ידעתם שיידיש כלל לא נמצאת בסכנת הכחדה? פשוט, הסטטיסטיקות לא סופרות את כל אלה שנולדו לנישואים מעורבים (ואינם יהודים להלכה), וממשיכים לדבר יידיש. מספרם עומד על מליונים רבים (באוקראינה לבדה יש כ-‏700,000 כאלה, פי כמה וכמה ממספר היהודים בה).

פרט לכך, גם מספר היהודים שדוברים ידיש לא נמוך כפי שנוהגים לחשוב. במקום עבודתה של אמא שלי לדוגמא, יש מספר לא מבוטל של יוצאות מולדובה בשנות השלושים לחייהן, חילוניות לחלוטין, שמדברות בינן לבין עצמן יידיש.

לא כדאי להאמין לכל מה שהסטטיסטיקות אומרות.
אני מודע לכך. 376753
גם היידיש, שפה די חדשה, היא לא המורשת שלך. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%93%D7%9...
שפה בת 1000 שנה היא שפה חדשה? 376757
לפי ההגיון שלך, כולנו צריכים לשוב לשפת האדם הקדמון.
נו באמת, אל תגזים.
שפה בת 1000 שנה היא שפה חדשה? 376760
להפך, לפי ההגיון שלי כולנו צריכים לדבר בשפה שנוחה לנו. אני לא חושב שאתה צריך להיות נאמן ל''מורשת'' שלך.
אני חושב אחרת. 376770
אבל לא נראה לי שהדיון הזה ממש מתקדם לאנשהו.

מבחינתי המצב האופטימלי הוא המצב הבא:

אבא שלי דובר רוסית

אני דובר רוסית

הילדים שלי דוברי רוסית..

וכך הלאה עד השואה הגרעינית. מצב אחר, מבחינתי, לא ייתכן.
אני חושב אחרת. 376785
מה שאתה חושב די ברור, אבל אנשים משועממים מנסים לברר למה אתה חושב כך.

מה שהם אומרים זה שאם אבותיך הקדמונים היו אוחזים באותה גישה, לא היית דובר רוסית אלא איזו שפה עתיקה מאד (ואולי אוצר המלים שלך היה מורכב משלוש מלים מלבד: הו, הא וחרמפפפ). אם כך, אתה משמר את השפה של אביך, אבל פוגע באידיאולוגיה של רבים מאבותיך, אלה שהחליטו בכל דור ודור לאמץ את שפת המקום והזמן במקום השפה שהיתה נהוגה בבתי הוריהם. נשאר לברר מה יותר חשוב: השפה או האידיאולוגיה?

עכשיו, כשהנקודה הזאת הובהרה, הרשה לי לשאול למה אתה מדבר על שפת *אביך* ולא אמך. "שפת אם" הוא המונח המקובל.
מה שהיה לפני 10,000 שנה לא חשוב. 376848
בזמן הזה שפות הופיעו ונעלמו, עמים התפתחו ולאחר מכן התנוונו.

הבחירות שהאנשים ההם, אבות אבותי, עשו, לא חשובות לגבי. אני מחשיב את העם שאני משתייך אליו, ואת הבחירות שהוא עשה.

כאן אתה תשאל, ובצדק, למה אני לא מדבר יידיש? הרי זאת השפה בה דיבר העם היהודי באירופה במאות השנים האחרונות.

טוב, אתה בטח תצחק, אבל זו התשובה: כי אני גר בישראל.

איך זה קשור?

כאן, בארץ שהיא לא מולדתי, יש לי מחויבות לשמר קודם כל את השפה שלימדוני בביתי, ורק אחר כך, את השפה בה דברו אבות אבותי.

תבין, אם הייתי גר עכשיו ברוסיה הייתי, ללא שמץ של ספק, לומד יידיש ומדבר בשפה זו עם ילדי, בידיעה שברחוב ובבית הספר ידברו אתם רוסית. כך הייתי מוודא שהם ידברו בשפת אבות אבותיהם מחד, ולא ישכחו את השפה שאבי ואמי למדו אותי מאידך.

אבל כאן, בארץ בה הרוב לא דובר את השפה רוסית באופן יום יומי, יש צורך מיוחד לשמר דווקא אותה, ולו משום שהיא השפה של אמי ואבי, ואותה הם לימדו אותי.

נ.ב. אני מקווה שההודעה הזו לא עילגת מדי. אני הולך לחפש משכח כאבים.
וכמובן, למה אני מדבר על שפת אבי 376894
ולא על שפת אמי?

סתם, כי ככה אני רגיל.
אני חושב אחרת. 376855
קצת מספרים. בעולם יש אלפי שפות (לא ברור כמה בגלל הקושי להבדיל בין שפה לדיאלקט). מיעוט של שפות מדוברות על ידי מאות מליונים, רוב השפות מדוברות על ידי מעטים, עד כדי כפר אחד או אפילו משפחה אחת. לאידיאנים באמריקות יש אלפי שפות, באפריקה משהו בסביבות האלף, ובסין כמה עשרות. 95% אחוז מתושבי כ"א מדברים בפחות ממאה שפות, ובערך 50% מדברים 5 שפות (סינית, אנגלית, ספרדית, רוסית והינדית). לרובן המחולט של השפות אין כתב.
אני חושב אחרת. 376862
5 השפות שבסוגריים מופיעות לפי סדר מספר דובריהן?
אני חושב אחרת. 376910
אני לא זוכר בדיוק, אבל בערך 20% מדברים סינית.
אני חושב אחרת. 376911
לפי וויקיפדיה‏1, 1,080 מליון אנשים מדברים סינים (על ניביה השונים), 370 מדברים הינדו, 350 ספרדית, 340 אנגלית, 206 ערבית, 203 פורטוגלית, 196 בנגאלית, 145 רוסית, 126 יפאנית, ו-‏102 גרמנית.

אני חושב אחרת. 376921
אני מניח שהמפה הזו היא של שפות, אם כי נראה לי שהיא מראה חלוקה מאד גסה. לפי ליובין, מה שנחשב לניבים סיניים שונים הן למעשה שפות שונות.
אני חושב אחרת. 376942
הבנתי מהמפה הזאת, שבאוסטרליה ובמונגוליה דוברים את אותה השפה.

מה זה החרטא הזה?
אני חושב אחרת. 376944
אתה לא צריך להיתאמץ יותר מדי ולדאוג למסורת הלשונית שתעביר לילדים שלך.
הא? 376957
שאלתי אותך על המפה.

בנוגע למסורת הלשונית: אני אסתדר מצוין גם בלי עצות מאנשים אחרים.
הא? 376974
מצטער. רק חשבתי שהבחירה בצורת השאלה הספציפית נראתה קצת אעפס מוזרה דווקא בקונטקס הנכחי.

כמו שכתבתי שם, המפה נראית כמו שירטוט בקווים גסים. אני לא אחראי לזה.
אני חושב אחרת. 376790
אבל מה יקרה אם תפגוש את אהבת חייך ו,אבוי! היא לא ממוצא רוסי? מה אם, לא עלינו, תתאהב באמריקאית? או בשוודית? הילדים שלכם יצטרכו לאמץ שלוש שפות ושלוש תרבויות (ישראלית, רוסית ושלישית) או שמלכתחילה לא תסכים להקים משפחה עם בחורה שאינה ממוצא רוסי?

זו לא החלטה שפסולה בעיני. אני מניחה שבמצבים מסויימים גם אני אעדיף לא להכנס לקשר רציני עם בחור שעונה על הגדרות כלשהן,* השאלה היא כמה מצומצמות ההגדרות האלו מבחינתך.

*למשל אם הוא לא חי בארץ. אני מניחה שתהיה לי התלבטות מאד קשה גם במקרה שהנסיך על ההארלי יהיה לא יהודי.
שאלה קשה. 376902
מצד אחד, בהחלט הייתי מעדיף שלא להקים משפחה עם בחורה שאינה ממוצא רוסי.

מצד שני, באמת יכול להיות להיות שאהבת חיי תהיה, נגיד, מרוקאית.

מה אז?

לא יודע. הפעולה ההגיונית במקרה כזה תהיה לנתק את הקשר, או לא להכנס אליו מלכתחילה.

אבל האם אני באמת אפעל בהגיון?

לאלוהים הפתרונים.
שאלה קשה. 376905
התרבות הרוסית לא גוועת, יש מיליונים של דוברי רוסית. אתה לא חושב שאתה דוחק את עצמך יותר מידי לפינה? עם כל הכבוד לעיקרון של שימור מסורת אבות, לפסול קשר רציני עם אישה משום שיקשה עליך ללמד את ילדיך גם רוסית וגם מרוקאית, נראה נוקשה בהתחשב בנסיבות. אני לא פוסל את הרצון להנחיל מורשת לילדיך, אבל תחושת החירום שמשתמעת מהתגובה שלך נראית לא במקום.
שאלה קשה. 376936
ברור שהתרבות הרוסית לא גוועת. להפך, היא בולעת את התרבויות של אינספור עמים ברוסיה ומחוץ לה.

הבעיה העיקרית שלי עם כך שלילדים שלי תהיה אם הדוברת שפה אחרת פרט לרוסית (או עברית. עם אם דוברת עברית אין לי שום בעיה) היא לא בכך שהילדים ילמדו שתי שפות, אלא בכך שכש*להם* יהיו ילדים, הם יאלצו לבחור איזו שפה ללמד את הילדים שלהם. הרי לא הגיוני שהם ידברו אתם בשתי שפות.

את זה אני לא יכול להרשות.
שאלה קשה. 376946
מה רמת העברית בפי הוריך?
אתה מתנשא עלי? 376958
די בסדר אצל אבא, מצוינת אצל אמא (היא עובדת כמתרגמת בעתון).
אם לזה התכוונת, 376965
אז כן, הם היו יכולים לדבר איתי רק עברית, אם הם היו רוצים.
שאלה קשה. 376934
למה זו "הפעולה ההגיונית" במקרה זה? לדעתי אהבת החיים שלך חשובה יותר משפת אבייך. למה לדעתך זה לא כך? אל תשתמש ב"הגיון" כאן - תגיד מה ההנחות שלך, שמהן ההגיון גוזר את המסקנה שלך.
שאלה קשה. 376945
עוד לא הבנת שהוא לא יתאהב במרוקאית?
אני מודע לכך. 377041
מנין הנתון של 700,000 דוברי יידיש באוקראינה?
וויקיפדיה. 377078
כמובן שאני לא סומך על וויקיפדיה במאה אחוז, ויכול להיות שהיא לא דייקה בקביעת המספר, אבל שאלתי את סבתא שלי והיא אמתה את הטענה הזאת, לפחות באופן חלקי.

לפי מה שסבתא שלי ספרה (ומסיבות מובנות, אני מעדיף להאמין לה), באוקראינה קיימים כפרים שלמים של דוברי יידיש, וכמה וכמה בתי ספר שמלמדים בשפה.
בוא נראה, 376741
שטעטל = עיירה (ההקבלה עם האוהל היא לא מדוייקת).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים