בתשובה לidan, 14/02/06 19:15
בתרבות שבה הכסף הוא האלוהים 377365
בתרבות שבה הכסף הוא האלוהים, והחזק והאלים הוא השולט - אזי ישר הדרך נרדף עד צווארו.
חובה לקרוא את הכתוב באתר http://www.pikanti.org/ מי מפחד שתדע מה כתוב עליו ואיך ולמה גוזלים ממך כסף

ב. העסקתם של למעלה מ1,000- עובדי "פיקנטי" הופסקה בשל הקרטל. עובדים ותיקים איבדו בן לילה את פרנסתם ואת כבודם והושלכו מכורח הנסיבות לרחוב נטולי כל, כאשר למעסיקהם אין כל אפשרות למנוע את הכאב וההשפלה הצורבת. החברה הישראלית ספגה לא רק את הצורך להתמודד עם עליית מחירים ובריונות עסקית אלא גם את הצורך להתמודד עם בעיה חברתית קשה בדמות הצורך לטפל במאות רבות של עובדים לשעבר אשר נותרו ללא כל רק בשל חטאם לבקש להם פת לחם ממעסיק אשר ביקש להתחרות מול ענקי המזון.

ג. רבים מעובדים אלה הפכו לנטל על החברה, באשר העסקתם בפיקנטי היתה המסגרת היחידה בחייהם אשר העניקה להם יציבות, שקט נפשי, בטחון כלכלי ואפשרות ממשית לספק את מחייתם ואת צורכיהם הבסיסיים. ואולם בבואם לרמוס את פיקנטי, לא בחלו פושעי הקרטל ברמיסת אלף משפחות עובדי פיקנטי. רבים מהעובדים הפכו לשבר כלי. לא מעטים לקו במחלות ממאירות. עובד אחד שלח יד בנפשו. עובדים אחדים לקו במחלות חשוכות מרפא ומחלות נפש ועוד כהנה וכהנה אסונות מהסוג שדמותם איננו מופיע בכרוניקות העיתונים, אך ראוי שיחרט על לוח לבו של כל אדם בר דעת ובר לבב, אשר ערכי הומניזם וסולידריות חברתית מפעמים ברוחו.

ד. זהו סיפור מעללי המלחמה המסחרית המכוערת של אסם, תנובה קוקה קולה וחברותיהן לקרטל נגד "פיקנטי". טבעם של קרבות מסוג זה הנו שהגדול והאלים יותר מכחיד את הקטן ממנו, ומשתיק אותו לשנים ארוכות, תוך איומים לבל יפצה את פיו לעולמי-עד.

ה. במקרה של "פיקנטי" אין זה כך. הסיפור יסופר עד תומו, והזעקה העולה ממנו תהדהד בחלל האוויר עוד זמן רב לאחר שהפושעים המעורבים בקרטל המזון נגד פיקנטי יושלכו אל מאחורי סורג ובריח.

ו. "פיקנטי" הוכיחה בעבר כי היא מונחית בידי תפיסת עולמה המעודדת תחרות חופשית, מאבק למען זכויות האזרח, כלכלה שוויונית, צרכנות הוגנת, יוזמה חופשית וחופש ביטוי. לא כסיסמאות ריקות תוכן, אלא כתפיסת עולם המאורגנת במשנה סדורה.

ז. מאבקה האידיאולוגי של "פיקנטי" להביא להפחתת מחירים מהותית בשווקי המזון בישראל מעורר כבר למעלה מ-‏20 שנה את חמתם של הקונגלומרטים הגדולים, ענקי המזון, העושקים גם כיום את הצרכן ללא צורך, וחוששים ממתחרים כגון "פיקנטי", המציגה את ענקי המזון במערומיהם, כאשר היא מוכרת מוצרים מסוימים בפחות מחצי ממחירם אצל המתחרים, ובכל זאת מצליחה להרוויח, וכל זאת בלי לעשוק את האזרח העמל למחייתו.

ח. לפיכך, המאבק למען חירויותיה הכלכליות של "פיקנטי", כפי שמתבטא בתביעה זו, איננו המאבק היחיד. אין זו עוד תביעה משפטית במובנה הצר. זהו קרב עקרוני על תפיסת עולמה המגובשת, נשמת אפה של "פיקנטי", צידוק קיומי, כמעט.

ט. גם אם יישמע הדבר מעט מוזר בעיני הקורא, זהו כתב אישום חריף ותקיף, בעל משמעויות עקרוניות, מוסריות וחוקתיות חסרות תקדים, ככזה המציב את המורסה מלאת המוגלה התופחת בעולם העסקים הישראלי לבחינתו ולשיפוטו של הקורא התם.

י.ירצה - יתעלם ממנה הקורא בטיעון פרוצדורלי זה או אחר, ירצה - יתמודד עמה באומץ.

יא. בסיס התביעה מקורו באירוע אשר התחולל במהלך חודש יולי 1997. בתוך מספר ימים זעום הפסיקו ספקים, אשר עד אז סיפקו סחורה לחברות אשר ייצרו ושיווקו את מוצרי המותג "פיקנטי", את אספקת הסחורה, וזאת ללא כל הצדקה כלכלית, משפטית, מוסרית או אחרת.

יב. עד אז, התנהלו יחסי מסחר תקינים בין החברות אשר ייצרו או שיווקו את מוצרי "פיקנטי" ובין הנתבעות 1-4 7-29, אשר במהלך השנים מכרו סחורה לחנויות "פיקנטי" במאות מיליוני שקלים, והפיקו מכך רווחים גדולים.
בתרבות שבה הכסף הוא האלוהים 377375
נשמט מתגובתך המפורטת והמאלפת משפט אחד (רמז: הוא מתחיל במלים "גילוי נאות:").
בתרבות שבה הכסף הוא האלוהים 384981
גילוי נאות: "אני לא באמת אריק רייכמן, אני סתם בורג קטן במכונה גדולה (?), מתוסכל, עלוב ואכול קנאה".

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים